"מבצע כפפות משי" הוא שמה של הצגה חדשה, שהופקה במיוחד על-ידי "אנסמבל כאן" עבור מוזאון ישראל, כשייחודה הוא בכך שהיא מתרחשת בתוך שלל תערוכות הקבע המוצגות בבית הנכות הלאומי.. ההצגה עצמה, המועלית בימים אלה במוזאון, היא פרי-יצירתו של הבימאי עידו בורנשטיין, ועוסקת בביקור בבית הנכות, בחוויית הצפייה באמנות ובמנגנונים הסמויים מהעין המייצרים אותה. הפניית המבט אל אחורי הקלעים של המוסד המוזיאלי מאפשרת לבחון את המרכיבים הכלכליים והחברתיים שבהם הוא פועל ואת הדרך שבה הוא מתווך או מסתיר את המציאות הפוליטית שבה הוא מתקיים. כך נבחנים היחסים בין היחיד לקולקטיב, בין האמנות לממסד, ונפרמים אט אט הכוחות הנסתרים, הפנטזיות, החרדות והתשוקות שהמקום מגלם.

מבעד לשיח

"מבצע כפפות משי" הופך את חלל המוזאון לזירת-פעולה דרמטית, ומזמין אותנו לחלום מחדש את מוסד התרבות הגדול במדינה. במהלך המופע נחזור אל טקס הפתיחה החגיגי, נפגוש דמויות שקופות - כאלה שקולן אינו נשמע - כמו, למשל, מאבטחת קשוחה, העומדת בכוננות מתמדת ושומרת על אוצרות המדינה; רשם המעביר את ימיו במחסני הענק התת-קרקעיים; מש"קית חו"יה מורעלת, ועוד. את הדמויות הפועלות במוזאון מגלמים אסתי זקהיים, טליה מנשה וארנון רוזנטל - שלושה שחקנים מוכשרים, המצליחים להוביל את הצופים אל עומק המוזאון במסע שבמהלכו פורץ סיפורן האישי של הדמויות מבעד לשיח הרשמי.

מוזאון מדבר

וכך, מבעד לסדקים של הנרטיבים הגדולים, בתוך המוצגים וביניהם, נרקם סיפור מעורר-מחשבה, מכעיס, נוגה, מרגש ומשעשע, על יחסי הכוח שבין אמנות לממסד והאופן שבו הם מעצבים את הזהות שלנו. בדומה למוזאון, הפונה אל קהל-מבקריו, כך גם בהצגה חווים הצופים, באופן אינטימי, דרך אוזניות הליווי המודרך, את המהלך הדרמטי המצטבר,והמלווה במוזיקה מקורית. בתוך כך מסתבר כי המוזאון ממש מדבר עם הקהל בשיח-גלריה, במגמה לייצר חווייה אינטימית איתו. כל זה קורה במקביל להתנהלות היומית של המוזאון, כשקהל ההצגה מוזמן למופע תיאטרוני, הנסתר מעיני מבקרי המוזאון ה"רגילים", והופך בעצם בכך למשתתף סמוי בהצגה.