X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
יובל. במחקר בשטח
ריקוד המכונה של מחקר הסונר
איש העטלף
הפרופסור יוסי יובל, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת ת"א, סימן עוד מהילדות את יעדו להיות חוקר חיות. בחיבור בין פיסיקה וביולוגיה, הוא בחר להתמקד במחקר הסונר, החוש השישי של העטלפים. עם פריזמה כובשת וחושיו החדים, הוא מנווט את דרכו בעולם המחקר עם מיזמים חדשניים בתחום החקלאות המדייקת, ויישומים מרתקים כגון רובוט אקוסטי אוטונומי שמנווט את דרכו באמצעות גשוש-הד בלבד
כרגע זה כמו הדמיה של 'האח הגדול', בשלב הבא אני רוצה להפוך את זה ל'מופע של טרומן' [צילום: יעל צור]

למידת מכונה לעיבוד ההדים
חיקינו את השידור והקליטה של העטלף באמצעים טכנולוגיים. המחקר היה בגבול של בין מדעי המחשב לביולוגיה - הקלטנו הדים, באמצעות מכונה שמשדרת קולות ומקליטה קולות עם מיקרופונים על-קוליים, ואז פיתחנו אלגוריתם מבוסס למידת מכונה, לעיבוד ההדים. זו הייתה הפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, שבה השתמשו בלמידת מכונה לעיבוד של הדי סונר

הפרופסור יוסי יובל מהפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה, מעיד כי תמיד אהב חיות והתעניין בהן. הוא גידל חיות עוד כילד, תוך קריאה מרובה בספרים וצפייה במגוון סדרות בנושא. ניתן לומר שכבר בתקופת הילדות, ניתן היה לראות את עתידו המקצועי, לדבריו, כחוקר עטלפים.
כיצד עשית את החיבור בין חלומך להיות חוקר חיות לבין עיסוקך המקצועי כיום?
יובל: "החלום שלי היה ללמוד וטרינריה, ובשלב מסוים הבנתי שהרצון שלי הוא לא להיות רופא חיות אלא להבין אותן. לימים, למדתי שני תארים ראשונים ותואר שני באוניברסיטת תל אביב - תואר ראשון אחד בביולוגיה ותואר ראשון נוסף בפיסיקה, כי היה לי חשוב ללמוד תואר שיעניק לי כלים כמותיים, במתמטיקה ובמדעי המחשב. חיפשתי את החיבור בין פיסיקה וביולוגיה ומחקר עטלפים היה חיבור טוב, כי אנו חוקרים הרבה דברים בעטלפים, אבל חשבתי שכדאי להתמקד בנושא של גָּשׁוֹשׁ הֵד (סונר), מה שאנו מכנים 'החוש השישי', שמאפשר לעטלפים לחוש את העולם באמצעות קולות".
אנו יודעים כבר כתשעים שנה, מספר יובל, שעטלפים משתמשים בגשוש הד, לפני כן לא ידעו כיצד הם מנווטים בחושך. בסדרת ניסויים בסוף המאה ה-18, שביצע כומר איטלקי בשם לזארו ספלנזני, הוא בחן עטלפים שעפים בחושך. הוא גילה שכאשר הוא מעוור אותם ופוגע להם בעיניים, הם עדיין ממשיכים לעוף, אבל כאשר הוא מחריש אותם ופוגע להם בשמיעה, הם מתחילים להתנגש בקירות. ספלנזני היה הראשון שידע לומר שמדובר כנראה בחוש שקשור באוזניים. בשנת 1938, דוקטורנט בשם דונלד גריפין מאוניברסיטת פרינסטון (שסטודנט שלו הוא אחד המנטורים המובילים בתחום שפרופסור יובל למד רבות מהם) מצא שעטלפים משתמשים בקולות. הוא נכנס לחדר מלא עטלפים והשתמש במכשיר, שהיה חדש לתקופתו, שקולט תדרים על-קוליים. החדר הפך מיד מחדר שקט לרועש, כך בעצם החל המחקר של גשוש הד בעטלפים.
מדוע דווקא חקר גשוש הד?
יובל: "גשוש ההד למעשה מחבר את הפיסיקה והביולוגיה חזק מאוד, כי העטלפים משתמשים בגלי קול, וכדי להבין איך המוח שלהם עובד, צריך להבין את הפיסיקה של הקול. כך התחלתי את התואר שני בחקר המוח, בעבודה על בני אדם ובדיקות MRI, ואז נתקלתי במודעה שמחפשת דוקטורנט לגרמניה למחקר בנושא גשוש הד של עטלפים, בעיר אוניברסיטאית קטנה שנקראת טיבינגן ו'הלכתי על זה'. תקופת הדוקטורט בגרמניה בשנים 2008-2005 הייתה חוויה מעניינת למדי. זה לא היה אז דבר שבשגרה, כמו היום, שישראלים יסעו ללמוד בגרמניה או באירופה בכלל".
מה היה החידוש העיקרי שלך במחקר גשוש הד עטלפים?
יובל: "החידוש העיקרי שלי במחקר גשוש הד עטלפים בדוקטורט בגרמניה, היה פיתוח של יכולת לסווג הדים. כשעטלף משתמש בגשוש הד, הוא משדר קול. גל הקול פוגע במה שנמצא מול או סביב העטלף. ההד חוזר לאוזני העטלף ואז העטלף יוצר מזה 'תמונה'. בדוקטורט שלי, למעשה, חיקינו את השידור והקליטה של העטלף באמצעים טכנולוגיים. המחקר היה בגבול של בין מדעי המחשב לביולוגיה - הקלטנו הדים, באמצעות מכונה שמשדרת קולות ומקליטה קולות עם מיקרופונים על-קוליים, ואז פיתחנו אלגוריתם מבוסס למידת מכונה, לעיבוד ההדים. זו הייתה הפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, שבה השתמשו בלמידת מכונה לעיבוד של הדי סונר. התמקדנו בהדים של צמחים, והמכונה שבנינו הצליחה לסווג את ההד ולומר באיזה סוג של צמח או עץ מדובר. כלומר, כבר ב2005 בנינו משהו שדומה לזיהוי תמונות של גוגל, אבל מבוסס קול".
מדוע עבדתם דווקא על הדים של צמחים?
יובל: "ההדים של צמחים מורכבים מאוד. תחשבי על הדים שחוזרים מצמח, המון עלים, המון ענפים. כל אחד מהם מחזיר הד והכל מתערבל יחד באוזן של העטלף. ידענו שעטלפים יכולים במידה מסוימת לסווג הדים ורצינו לראות אם אנחנו מסוגלים לעשות זאת טכנולוגית. כמובן, שגם רצינו לדעת אם המודל שבנינו דומה ליכולת של החיה עצמה. לכן, במקביל לעבודה על האלגוריתם הממוחשב, גם אימנו עטלפים כפי שמאמנים, למשל, כלבים. אימנו אותם להבחין בין עצמים או בין קולות של עטלפים אחרים. המטרה הייתה לעבוד במקביל עם המודל של העטלף ועם העטלף עצמו, כדי לנסות להסיק האם המודל שלי דומה בכלל לעטלף. כיום אנו משתמשים בגשוש הד בהרבה מאוד ישומונים, הרבה מהם קשורים לחקלאות".
כיצד למעשה עבדה אותה מכונה שמדמה עטלף ואפשרה הקלטת הדים של צמחים, מול הניסוי ההתנהגותי עם עטלפים?
יובל: "עבדתי עם רובוט שנראה כמו זרוע, שבחזית שלו יש רמקול שמשדר קולות, כמו עטלף. המערכת הכבדה הזו ישבה על כיסא גלגלים וכך הייתי מוביל אותה בשדה. זו הייתה בדיוק התקופה של שפעת העופות, וכשאנשים היו עוצרים אותי ברחוב ושואלים מה אני עושה, אמרתי שאנחנו מפתחים שיטה לגילוי שפעת העופות. ה'רובוט' הזה משדר קולות כמו של עטלף מהרמקול וקולט את ההדים המוחזרים באמצעות שני מיקרופונים על קוליים. לעומת זאת, בניסוי ההתנהגותי, אנחנו שמים את העטלף על פלטפורמה, ומשמיעים לו אות מכל צד והוא בוחר בצד שנכון מבחינתו. אם הוא צודק הוא מקבל 'פרס' כחיזוק על ההתנהגות ה'נכונה'. כך הראינו שגם אנחנו יכולים לעשות זאת עם המודל שלנו, וגם שהעטלף יכול לעשות. כלומר, לקלוט הדים ולפרש אותם באופן דומה".

היבטי מחקר בגשוש הד
עטלף פירות מגיע מתוך מערה [צילום: ינס ריידל]

אלומת קול הצידה
הראינו שבמקום שעטלף יכוון את אלומת הקול שלו ישר למטרה, הוא מכוון אותה בעצם הצידה, כי כאשר הוא מכוון אותה הצידה הוא מחשב טוב יותר את הנגזרת – השינוי בעוצמת ההחזרה. נניח שאת רוצה לראות תזוזה של עצם באמצעות אלומה של פנס, בהנחה שחשובה לך מאוד התזוזה, אם תתמקדי במרכז העצם, תהיי פחות רגישה לתזוזות, כי ההבדלים במרכז קטנים כשהעצם זז. אך אם תמקדי את הקצה של אלומת הפנס על המטרה, תוכלי להבחין בתזוזה על-ידי הבדלים בין חושך לאור, וכך תהיי רגישה יותר לשינויים. זה למעשה מה שראינו שהעטלפים עושים

על איזה היבטי מחקר בגשוש הד עבדת בתקופת הפוסט דוקטורט?
יובל: "עשיתי את הפוסט דוקטורט שלי במכון ויצמן, שם המשכתי לעבוד על היבטים אחרים של גשוש ההד. בתחילת שנות האלפיים, חוקרים החלו לבחון את נושא האלומה של גשוש ההד. דמייני שהקול יוצא מהפה של העטלף או מהנחיריים שלו ואז נוצרת אלומת קול. כדי לראות את האלומה אתה זקוק להרבה מיקרופונים. מיקרופון אחד שאפיין את מרבית ההקלטות לא מספיק לשם כך.
"במחקר במכון ויצמן, בשיתוף עם הפרופסור נחום אולנובסקי, עבדנו עם מערך של הרבה מאוד מיקרופונים, כדי לחקור כיצד עטלף הפירות המצרי מכוון את אלומת הקול שלו, כדי לאכן היכן נמצאים העצמים. לא היו אז חדרים שמאפשרים הקלטה מסוג כזה, עם הרבה מאוד מיקרופונים על קוליים בארץ, לכן לקחנו את העטלפים שלנו לארה"ב, ושם הקלטנו אותם. אימנתי את העטלפים בארץ, ולאחר מכן הטסתי אותם למעבדה במרילנד ארה"ב, הקלטתי אותם וחזרתי עמם לארץ".
מה הצלחתם להראות לגבי אלומת הקול של גשוש ההד?
יובל: "הראינו שבמקום שעטלף יכוון את אלומת הקול שלו ישר למטרה, הוא מכוון אותה בעצם הצידה, כי כאשר הוא מכוון אותה הצידה הוא מחשב טוב יותר את הנגזרת – השינוי בעוצמת ההחזרה. נניח שאת רוצה לראות תזוזה של עצם באמצעות אלומה של פנס, בהנחה שחשובה לך מאוד התזוזה, אם תתמקדי במרכז העצם, תהיי פחות רגישה לתזוזות, כי ההבדלים במרכז קטנים כשהעצם זז. אך אם תמקדי את הקצה של אלומת הפנס על המטרה, תוכלי להבחין בתזוזה על-ידי הבדלים בין חושך לאור, וכך תהיי רגישה יותר לשינויים. זה למעשה מה שראינו שהעטלפים עושים".

מכשיר ניווט לעטלפים
חברי המעבדה על האי במקסיקו בעת מחקר

מחקר יקר
אנו חוקרים עטלפים באי קטן במקסיקו, שאין בו כלום. אנו בונים מחנה אוהלים וישנים בו חודש, שמים על העטלפים את הנווטנים וחוקרים את התנועה שלהם. מצאנו שהעטלפים שחיים על האי עפים עשרות קילומטרים מעל הים, וחקרנו כיצד הם מחפשים מזון בקבוצה וכן כיצד הם פועלים יחד באופן יעיל. הרבה מאוד מהמכשירים לא חוזרים או מתקלקלים. אני תמיד אומר שבמחקר הזה אנחנו 'זורקים' מאות אלפי שקלים לים, אבל זה חלק מהעניין

ב-2011 הקים הפרופסור יוסי יובל את מעבדת המחקר שלו בגן הזואולוגי באוניברסיטת ת"א. המעבדה החלה בחקר גשוש הד, אבל כיום עוסקת מעבדת המחקר שלו בנושאים שונים כגון: ניווט, קוגניציה והתנהלות חברתית בעטלפים. חברי צוות המחקר מכנים את המעבדה, מעבדה של תפישה חושית וקוגניציה, כאשר חיית המודל היא עטלפים.
אתם הראשונים בעולם שהצליחו לעקוב אחרי עטלפים באמצעות מכשיר הניווט לעטלפים שבניתם במעבדה. ספר על כך
יובל: "אחד הדברים המרכזיים שהתחלנו לעשות פה, הוא לבנות חיישנים קטנים, שכוללים נווטן (GPS) עם מיקרופון זעיר ובהמשך גם מד תאוצה, שאנו יכולים להצמיד לעטלפים. ב-2013 שמנו את המכשיר הראשון על עטלף ואנו הראשונים בעולם שהצליחו לעקוב אחרי עטלפים כה קטנים (במשקל של כ-30 גרם). היום יש עשרות חוקרים בעולם שמשתמשים במכשיר הזה שאותו קיבלו מאיתנו, והם משתמשים בו לא רק לחקר עטלפים. החיישן החדש שלנו יודע להקליט את קצב הלב של העטלף, את הטמפרטורה של הסביבה ועוד. אנו עובדים בהרבה מקומות בעולם - בפנמה, במקסיקו, בבולגריה, בוייטנאם, בתאילנד, בהודו. בכל מקום אנחנו משתפים פעולה עם חוקרים מקומיים".
תן דוגמה לאחד המיזמים בשימוש במכשיר הניווט לעטלפים ברחבי העולם.
יובל: "באחד המיזמים שלנו, אנו חוקרים עטלפים באי קטן במקסיקו, שאין בו כלום. אנו בונים מחנה אוהלים וישנים בו חודש, שמים על העטלפים את הנווטנים וחוקרים את התנועה שלהם. מצאנו שהעטלפים שחיים על האי עפים עשרות קילומטרים מעל הים, וחקרנו כיצד הם מחפשים מזון בקבוצה וכן כיצד הם פועלים יחד באופן יעיל. הרבה מאוד מהמכשירים לא חוזרים או מתקלקלים. אני תמיד אומר שבמחקר הזה אנחנו 'זורקים' מאות אלפי שקלים לים, אבל זה חלק מהעניין".

יישומים בחקר גשוש הד
רובוט אוטונומי

רובוטים שינועו יחד
כאשר העטלפים נעים בקבוצה הם יעילים יותר מאשר מצב שבו הם נעים לבד. ההדמיה הזאת היא עדיין לא ברמת יישום, אבל זאת דוגמה, כיצד אפשר לעשות הדמיות שיובילו בהמשך, למשל, לפיתוח קבוצות של רובוטים שנעות ביחד

ברמה היישומית עוסק צוות המחקר בהובלתו של יובל, לא מעט ברובוטיקה. כך למשל, הם מריצים הדמיות של קבוצות עטלפים שמחפשים בקבוצה. כדי להבין איך הם עושים זאת, יוצרים החוקרים הדמיה שמייצגת את תנועת העטלפים ומנסים לנסח את החוקים המתמטיים שמאפשרים להם לנוע בקבוצה. הם מצליחים להראות שכאשר העטלפים נעים בקבוצה הם יעילים יותר מאשר מצב שבו הם נעים לבד. ההדמיה הזאת היא עדיין לא ברמת יישום, מסביר יובל, אבל זאת דוגמה, כיצד אפשר לעשות הדמיות שיובילו בהמשך, למשל, לפיתוח קבוצות של רובוטים שנעות ביחד.
רובוט אקוסטי אוטונומי
פיתוח שלכם, ראשון מסוגו, הוא רובוט שמנווט אקוסטית בעולם באופן אוטונומי לפי גשוש הד בלבד.
יובל: "אכן, המיזם הזה נעשה בשיתוף עם הד"ר גבור קושה, שכלל פיתוח רובוט שמנווט אקוסטית בעולם באופן אוטונומי לחלוטין לפי גשוש הד בלבד, ללא שימוש בראייה. הראשון אולי בעולם שעושה זאת. הוא קולט הדים ואז מעבד את ההחזרים כדי לבנות מפה. בדוקטורט השתמשתי ברובוט רק כדי לאסוף את ההדים. היום אנחנו משתמשים בהדים כדי לנווט את הרובוט, זו מעין סגירת המעגל.
"לפני כשנתיים כתבנו את המאמר על כך וגם פורסמה כתבה בעיתון Frontiers For Kids, עיתון שמטרתו לייצר מאמרים מדעים לילדים שנערכים על-ידי ילדים. הדבר הנפלא הוא שאת השיפוט של המאמר עשו שני ילדים בני שמונה. נקודת המבט שלהם היא ייחודית ומרעננת. העבודה שלי במעבדה משלבת מעורבות גדולה בתוכניות רבות עם ילדים. נושא המחקר שלנו פופולרי בקרב ילדים וקל יחסית להסביר להם אותו. אנחנו פעילים בתוכניות רבות של נוער מצטיין ולא מצטיין, ורבים מהסטודנטים במעבדה מנחים תלמידי תיכון ומדריכים בנוער שוחר מדע. אני גם פעיל במיזם 'מדען ברשת', במסגרתו אני מרצה לכתות בבתי ספר מספר פעמים בשנה".


יתרונות גשוש ההד
היכולת להעריך במדויק את היבול הצפוי, משליכה על היבטים כלכליים רבים כגון מידת האחסון הדרושה, מספר המקררים, מספר העובדים. הראנו שבאמצעות גשוש הד אנו יכולים להעריך את כמות הפלפלים בחממה בדיוק גבוה, ואף את הפלפלים שחבויים בעומק הצמח. זה אחד מיתרונות גשוש ההד. יש לנו כבר פטנט רשום על כך

חקלאות מדייקת

בשנים האחרונות, עובדת מעבדתו של יובל על גשוש הד חקלאי בשיתוף מכון וולקני, ביחד עם אביטל בכר, מהמומחים המובילים ברובוטיקה חקלאית בארץ. הדבר הגדול היום בחקלאות, מסביר יובל, הוא מה שמוגדר כחקלאות מדייקת. הצורך בחקלאות מדייקת נולד בעקבות משבר המזון והחשש שלא נוכל להאכיל את האנושות שנמצאת בקצב גידול מהיר.
מה המיזם עליו אתם עובדים כעת בתחום של חקלאות מדייקת?
יובל: "ישנם המון אתגרים בחקלאות מדייקת, ובמיזם הראשון שלנו התמקדנו בבעיית הערכת כמות התוצרת החקלאית בחממה, כאשר התמקדנו בחממה של פלפלים. היכולת להעריך במדויק את היבול הצפוי, משליכה על היבטים כלכליים רבים כגון מידת האחסון הדרושה, מספר המקררים, מספר העובדים. הראנו שבאמצעות גשוש הד אנו יכולים להעריך את כמות הפלפלים בחממה בדיוק גבוה, ואף את הפלפלים שחבויים בעומק הצמח. זה אחד מיתרונות גשוש ההד. יש לנו כבר פטנט רשום על כך, ויש משא-ומתן עם מספר חברות שרוצות ליישם את הטכנולוגיה על גידולים שונים.
"המיזם הנוכחי שבכר ואני עובדים עליו הוא זיהוי התקפות פתוגניים באמצעות גשוש הד, נושא בעל חשיבות מכרעת בחקלאות מדייקת. המטרה היא לזהות מוקדם, באמצעות שימוש בגשוש הד, מתי גורם מזיק תוקף את השדה. כרגע אנחנו בשלבים מוקדמים של בדיקה. יש פה עוד סגירת מעגל מול המחקר בדוקטורט, כי גם פה אנו משתמשים בלמידת מכונה כדי להעריך הדים, אבל הפעם לצרכים יישומיים".

הקפיצה המדעית הבאה
מקבץ של עטלפי פירות [צילום: מיקי סמוני]

התנגשות מול החקלאים
אנחנו עובדים על עטלף פירות במאוריציוס שנמצא בסכנת הכחדה. נותרו רק 50,000 ממנו בעולם. יש שם סכסוך גדול בין העטלפים ובין החקלאים שרוצים לחסל את עטלף הפירות, כי הוא אוכל להם את יבול הליצ'י. במחקר שלנו ננסה להבין את ההתנהגות שלו, להבין האם הוא באמת פוגע בחקלאים וכיצד ניתן לעזור לפתרון הבעיה

מה בעוד חמש שנים מהיום? מה תהיה ה'קפיצה המדעית' הבאה?
יובל: "אני דווקא מעדיף לדבר על ההתנהגות של העטלפים ולא על היישומים, כי אותי מעניין יותר המדע הבסיסי. החיישנים שלנו הופכים קטנים יותר וכמות העטלפים שאנו יכולים "למשדר" הופכת גדולה יותר והיכולת שלנו לעשות מניפולציה בשדה, נהיית מדויקת יותר. אנו יכולים כיום לומר היכן נמצא העטלף בזמן אמת, ובהמשך נוכל לשלוט במזון שעומד לרשותו בשדה. יש לנו מושבה של עטלפים בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב, שחופשיים לצאת ולחזור כרצונם בה בעת שאנו עוקבים אחריהם, באמצעות החיישנים הזעירים שלנו.
"כרגע זה כמו הדמיה של 'האח הגדול', בשלב הבא אני רוצה להפוך את זה ל'מופע של טרומן'. כלומר, שנוכל להשפיע על מקורות המזון שעומדים לרשות העטלפים ולראות כיצד זה משפיע על קבלת ההחלטות שלהם בתנאים טבעיים. אני מדמיין עצים מלאכותיים, עם אפשרות, למשל, למזון מועדף לעטלפים מסוימים ולא לעטלפים אחרים, כדי לבדוק כיצד זה משפיע הקשרים החברתיים בקבוצה. האם אני מסוגל כך להעלות את המעמד של עטלפים מסוימים בקבוצה? היכולת לעקוב ולהשפיע על העטלפים בשדה חותרת להבין את קבלת ההחלטות שלהם. כמובן, ברקע אנחנו תמיד חושבים ומשווים לבני אדם. למשל כשאנחנו חוקרים תקשורת חברתית בעטלפים, אנחנו תמיד שואלים את עצמנו, האם זה דומה לתקשורת בין בני אדם?".
כלומר, למעשה, ניתן לראות בעטלף חיה חברתית?
יובל: "דווקא בנושא החברתי, העטלפים הם אולי חיות מודל טובות יותר מחיות אחרות, שמשתמשים בהן במחקר. לעטלף יש מוח של יונק, והוא כנראה מוח חברתי הרבה יותר ממוח של, נניח, חולדה. עטלפים חיים בקבוצות של אלפים ואף עשרות אלפים, בדומה לבני האדם".
כיצד מתחבר החזון המחקרי שלך לנושא של שימור חברתי?
יובל: "העולם משתנה בקצב מטורף בגלל מה שהאנושות מעוללת לו, ובכל הקשור לנושא של שימור מינים, אנו צריכים להבין מה דרוש להם כדי שנוכל לשמר אותם. לדוגמה, במחקר חדש שטרם החל, אנחנו עובדים על עטלף פירות במאוריציוס שנמצא בסכנת הכחדה. נותרו רק 50,000 ממנו בעולם. יש שם סכסוך גדול בין העטלפים ובין החקלאים שרוצים לחסל את עטלף הפירות, כי הוא אוכל להם את יבול הליצ'י. במחקר שלנו ננסה להבין את ההתנהגות שלו, להבין האם הוא באמת פוגע בחקלאים וכיצד ניתן לעזור לפתרון הבעיה".
במקביל למחקר, אתה פועל רבות גם בתחום ההוראה.
יובל: "אני עומד בראש ועדת המקצוע של משרד החינוך בביולוגיה – הוועדה שאחראית על תוכנית הלימודים התיכונית הארצית בביולוגיה. אנו ממש בעיצומה של עבודה על תוכנית לימודים חדשה לחמש יחידות בגרות. בוועדה יש מדענים ממגוון דיסציפלינות בביולוגיה, לצד אנשי חינוך ותיקים. בתוכנית החדשה, יינתן דגש לנושאים, כגון, שינוי האקלים וקיימות, שכמעט לא נמצאים בתוכנית הנוכחית. נעדכן את כל החלקים הקשורים בגנטיקה ובביולוגיה מולקולרית, שהשתנו רבות מאז שנכתבה התוכנית הקודמת".
ישנם מספר יישומים חקלאיים נוספים, שעליהם עובד צוות המחקר של יובל עם שותפים נוספים, אבל יש עוד רעיונות רבים באשר ליישומים של השימוש בגשוש הד. דמייני למשל, הוא אומר, ששואב ה- IROBOT יוכל ליהנות משימוש בגשוש הד, או למשל, קבוצה של שואבי אבק שעובדים ביחד. יש לנו גם שאיפה להעלות את גשוש ההד על רובוטים מעופפים. פנתה אלי חברה מהודו, שהסבירה שבגלל השדות הגדולים שם ניתן יהיה לדגום את השדה עם גשוש הד רק מהאוויר.

חברי המעבדה (איה גולדשטיין וערן עמיחי) פורשים רשתות בכניסה למערת עטלפים
תאריך:  21/06/2020   |   עודכן:  21/06/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
איש העטלף
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
אי של שפיות
מינה  |  26/06/20 11:58

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
המשטרה אינה פועלת בצורה ממשית לאכיפת מגבלות הקורונה, כי השיקול העיקרי שלה היה ונותר יחצ"ני    כל עוד הדרג המדיני יאפשר לה לנהוג כך, מספר החולים והמתים ימשיך לעלות
איתמר לוין
טראמפ הורה לפטר את התובע המחוזי שעמד בראש חקירות נגד מקורביו    לאחר מכן הצהיר שהנחה לבצע פחות בדיקות קורונה כדי שיאותרו פחות חולים - ועשה זאת בעצרת המונית תוך רמיסת ההנחיות שנתן ממשלו-שלו בנוכחותו    המשמעות ברורה: מי שייצא נגד הנשיא עלול לשלם במשרתו, וחיי אדם חשובים בעיניו כקליפת השום אל מול צרכיו הפוליטיים
ד"ר רז צימט
שני המחנות הפוליטיים המרכזיים, הפרגמטים-רפורמיסטים והשמרנים-רדיקלים, כבר נערכים לבחירות על-רקע התגברות המתחים ביניהם    לנוכח התחזקותם המובהקת של השמרנים, שוקלים הרפורמיסטים האם בכלל להציב מועמד משלהם
פנינה שרביט-ברוך
המשמעות בשטח תהיה מועטה יחסית, כי יש דרכים להכשיר חלק ניכר מהבנייה בהתנחלויות    לעומת זאת, הוא מספק לישראל תחמושת משמעותית במאבק נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי
רועי שולמן
הקורונה היא המשבר העולמי הגדול הראשון המתחולל בעידן הפייק ניוז והפוסט-אמת    הקהילה המדעית לא תמיד ידעה כיצד להעביר את המידע לציבור, התקשורת חסרה ידע בסיסי ורבים מצאו את ה"עובדות" הנוחות להם    קיימת חשיבות בהשבת האמון המדינה, המדע והתקשורת
רשימות נוספות
מדענית מחפשת משמעות  /  שרון מגנזי
מומחית לפרזיטולוגיה בפעולה  /  שרון מגנזי
לוחמת בחזית המדע  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il