X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
יש לעגן בחקיקה את הסדרי הטיעון, שכיום נעשים על בסיס כללים פנימיים של הפרקליטות ופסיקת בית המשפט העליון במסגרת זו, צריך לקבוע הליך מיוחד להסדרים עם אנשי ציבור שיבטיח בחינה אובייקטיבית שלהם
▪  ▪  ▪
הציבור אינו חשוף לשיקולים [צילום: אוליביה פיטוסי ויונתן זינדל, פלאש 90]

תראו אבסורד: בישראל יש - כראוי למדינת חוק דמוקרטית - חוקים המגדירים בפרטי פרטים כיצד לעצור חשוד, כיצד לערוך חיפוש, כיצד להעביר חומרי חקירה, כיצד לנהל משפט, כיצד להכריע את הדין, כיצד לגזור את העונש. אבל אין בישראל אפילו שורה אחת בחוק המדברת על האופן בו נערכים הסדרי טיעון, למרות שכך מסתיימים 85%-90% מהתיקים. אז חיפוש שאין ברוב התיקים - מוסדר בחוק; אבל הצורה בה נחרץ גורלו של הנאשם כמעט בכל התיקים - איננה מוסדרת.
מה שכן יש זה הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, המגדירות כיצד על התביעה לטפל בהסדרי טיעון, ופסיקה של בית המשפט העליון, לפיה למעט במקרים חריגים ונדירים במיוחד - בית המשפט חייב לאמץ אותם. כלומר: יש כללים שקבעה הפרקליטות לעצמה, ויש כללים שקבעו בתי המשפט לעצמם. מה אין? כללים שיקבע המחוקק בשם הציבור ולמען הציבור.
המצב הזה לא משתנה משום שלמשרד המשפטים אין שום רצון לשנות אותו. נכון לעכשיו, הוא שולט בעסק - דרך תקנות פנימיות של עצמו - אז למה שיאפשר למישהו להתערב? המשרד אומנם הגיש הצעת חוק ב-2009, כאשר מני מזוז היה היועץ המשפטי לממשלה, אך היא הייתה חלקית בלבד ולא הפכה לחקיקה; מאז הוא לא עשה דבר. גם בית המשפט העליון, למיטב זכרוני, מעולם לא קרא למחוקק להסדיר בחקיקה את הסדרי הטיעון, כי במצב הנוכחי - הוא מעניק גיבוי לרשויות התביעה (אני לא זוכר אף התערבות של בג"ץ בהסדר טיעון) והחליט כיצד על יתר בתי המשפט לנהוג. אז למה לאפשר למישהו להתערב?
אלא שזה בדיוק מה שמלמד על הצורך החיוני והדחוף בחקיקה. אם משרד המשפטים לא מרים את הכפפה - ייכבדו חברי הכנסת ויעשו זאת. צריך חוק שיגדיר את כל מה שקשור בהסדרי טיעון: החל מהאופן בו מציעים אותם, דרך המסלול למו"מ ולאישור, עבור בקני המידה לכריתתם וכלה בסמכותו של בית המשפט לפסול אותם.
חוק כזה יוכל, למשל, לתת עדיפות להסדרי טווח - בהם בית המשפט גוזר את העונש בטווח שבין בקשות הצדדים - ואולי אפילו להסדרים פתוחים, בהם העונש נשאר לשיקול דעת בית המשפט. כך השופטים לא יהיו חותמת גומי ויוכלו להביא בחשבון אינטרסים ציבוריים רחבים יותר. חוק כזה יוכל, למשל, לחייב את התביעה לפרט את שיקוליה ולא להסתפק בססמאות החבוטות של "קשיים ראייתיים, חיסכון בזמן ונטילת אחריות".
שמישהו אובייקטיבי יהיה מעורב
יש עוד דבר חשוב שהייתי מכליל בחוק כזה: קביעה לפיה הסדר טיעון עם אנשי ציבור (נבחרים, פקידים בכירים בשירות הציבורי ומנהלים בכירים בחברות ציבוריות) ייעשה רק בגישור פלילי בפני שופט. ההסדרים עם חיים כץ ואריה דרעי והשיחות על הסדר עם בנימין נתניהו עוררו ביקורת ציבורית, בטענה שהם מקלים מדי. הבעיה היא, שהציבור אינו חשוף לכל השיקולים, ורק יודע שבאיזשהו חדר סגור ישבו התובעים והסניגורים וסגרו עסקה, שלא ממש מנומקת כאשר היא מוצגת לבית המשפט.
בהחלט יכול להיות שעסקות אלו ודומותיהן הן ראויות וסבירות בהתחשב בנסיבות. אבל כאשר מדובר באנשי ציבור, ובמיוחד בבכירים שבהם, יש צורך בעוד עין אובייקטיבית כדי להגביר את אמון הציבור בתהליך. זו צריכה להיות עין של שופט, ולו רק משום שאין דרך טובה יותר.
גישור פלילי הוא הליך שקיים בחיי היום-יום של המערכת. הצדדים פונים בהסכמה לשופט אחר באותו בית משפט, ומנהלים בפניו הליך בדלתיים סגורות וללא פרוטוקול רשמי. הם מציגים את טענותיהם, הוא מציף את חוזקותיהם וחולשותיהם ומציע פשרה. אם הצדדים מגיעים להבנה - יש הסדר טיעון והוא חוזר לאישור בפני המותב העיקרי. אם לא - הם ממשיכים הלאה מבלי שיוצאת החוצה מילה אחת ממה שהתרחש בגישור.
לא תמיד זה עולה יפה. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, ניסה את כוחו במשפט רונאל פישר ולא הצליח. לעומת זאת, השופט דוד רוזן ניהל גישור מוצלח בעניינו של השופט לשעבר דן כהן בפרשת השוחד בחברת החשמל. היתרון לכולם הוא, שיש מישהו אובייקטיבי ששומע ומנסה לסייע. והיתרון לציבור הוא, שנדע שהיה מישהו כזה ושההחלטה לא התקבלה בצורה בלעדית בידי הגורמים המעוניינים - התביעה וההגנה.

תאריך:  14/01/2022   |   עודכן:  17/01/2022

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הסדר טיעון עם איש ציבור חייב להיות בגישור פלילי
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משפט נתניהו
איתמר לוין
מנדלבליט חייב להרחיק את נתניהו מהפוליטיקה, כי הוא ותומכיו יהיו צמאי נקם ויסכנו את הדמוקרטיה ושלטון החוק    ספק רב האם ראוי שתיק כה מרכזי יוכרע למעשה בידי קבוצה קטנה של פרקליטים וסניגורים
דן מרגלית
בהנחה כי מה שמציק לח"כ ביבי היא הרמה הראשונה של הקלון, שמונעת פעילות פוליטית וכלכלית, אני מציג שאילתה לחרטומי המשפט
איתמר לוין
ניר שוורץ, חוקרו של ניר חפץ, אומר שביחידה להב 433 ממשיכים חקירה גם אם החשוד חש ברע, הוא מותש או רעב    מה שעולה במשפט נתניהו מצדיק ועדת בדיקה או ועדת חקירה לתנאי המעצר ושיטות החקירה בישראל
איתמר לוין
חוקרו לשעבר של חפץ אומר שלא הייתה סיבה לעצור את חקירתו כאשר התלונן על מצב בריאותו ועל תשישותו    "יכול להיות שאם כן היה מוסר גרסה ומרגיש מאוד עייף, זה היה משתנה"
איתמר לוין
תחילה עליה לשכנע את בית המשפט להאמין לניר חפץ ולא לחוקרו, ולקבוע שהופעלו עליו לחצים פסולים. לאחר מכן עליה לשכנע את בית המשפט שלא להאמין לחפץ, ולקבוע שלא חתם מרצונו החופשי על הסכם עד המדינה
ראשייומניםבלוגריםערוציםסקופיםקישוריםעוד...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il