1. הימים הקרובים במשפט נתניהו יעמדו בסימן מה שהתביעה מכנה "פגישת ההנחיה" ומה שההגנה מכנה "הפגישה הראשונה" - פגישתם של
בנימין נתניהו ו
שלמה פילבר במאי 2015, מיד לאחר מינויו של האחרון למנכ"ל משרד התקשורת. המדינה טוענת שנתניהו הנחה את פילבר להקל עם
שאול אלוביץ - בתמורה לשוחד שקיבל ממנו. ההגנה מבקשת להוכיח בשלב זה שהדברים לא נאמרו; בהמשך היא תבקש להוכיח שהפגישה כלל לא התקיימה במועד עליו הצביע פילבר.
עו"ד
בועז בן-צור הציג את הפעמים הרבות בהן אמר פילבר בחקירותיו, כי כל שאמר לו נתניהו היה שעליו להבטיח את התחרות בתחום הטלקום ולמנוע עליית מחירים בו, וכי נתן לו יד חופשית בכל השאר - ואף לא מילה על בזק ואלוביץ. פילבר חזר על גרסה זו גם בחקירותיו ברשות ניירות ערך ביולי ובאוקטובר 2017 וגם בתחילת חקירתו במשטרה בפברואר 2018. רק לאחר שחתם על הסכם עד המדינה, הוא סיפר על חלק זה של השיחה.
איך זה קרה? הפרקליטות לא התעלמה מן הבעייתיות, ובאחת מפגישות הרענון עם פילבר ערב עדותו הוא נשאל כך. תשובתו הייתה, שהוא נזכר בדברים כאשר החלו הפרסומים בתקשורת סביב חקירת תיק 4000. לא בטוח שהפרקליטות עצמה מאמינה להסבר הזה; פילבר אינו עד המדינה הראשון האומר את כל האמת רק לאחר שנחתם הסדר איתו.
בן-צור אינו טוען שפילבר שיקר, אלא שנפל קורבן ללחצים ולמניפולציות של חוקריו. לדבריו, הללו אמרו לפילבר במפורש שאינם מאמינים לו שפעל מיוזמתו לאשר את מיזוג בזק-yes ושבוודאי קיבל הוראה מנתניהו. כך, לדברי בן-צור, הלכה ונשתלה בזכרונו של פילבר אותה אמירה של נתניהו - למרות שכלל לא נאמרה.
2. פילבר שב והעיד, כי היה לו ברור שחוקריו רוצים שיפליל את נתניהו. הדברים אכן ברורים מתוך קטעי החקירות שהקריא והקרין בן-צור. "היה מרוץ מי יביא את הראש של נתניהו. היה ברור לי שאני המטרה המשנית", אמר. "מחפשים את אחד האנשים הקרובים שנמצא בסוד העניינים". אבל בה במידה צריך להיות ברור, שאין בכך כל פסול. זכותם וחובתם של החוקרים, בכל תיק, לקבוע מהם יעדיה - כמובן על-פי הראיות שבידיהם ובצורה מקצועית וחוקית - ולנסות להשיג אימות לחשדות אלו. מבחינה זו, אין הבדל בין ראש הממשלה לבין כל חשוד אחר. חוץ מזה, יש לזכור שמדובר באדם שהצהיר על המשך אהבתו לנתניהו, כך שאין המדובר בתחושות של אדם נטול פניות.
התזה של תועמלני נתניהו היא, שהייתה זו "הפיכה שלטונית" בה חברו
אביחי מנדלבליט,
רוני אלשיך ובכירי המשטרה - בגיבוי התקשורת - להפיל את נתניהו. זוהי טענה חסרת יסוד עובדתי (איש לא הציג אפילו שמץ של ראיה לכך, ומדובר במאות חוקרים שאמורים היו להיות שותפים ל"הפיכה") וגם חסרת יסוד הגיוני. כבר הזכרתי, כי מנדלבליט הגן על נתניהו בעתירות נגד הרכבת הממשלה על ידו ודחה את הדרישה להכריז של נבצרות שלו. אם היה רוצה להפיל את נתניהו (שמינה אותו למזכיר ממשלתו ושעמד מאחורי מינויו ליועץ המשפטי) - היו לו שתי הזדמנויות מצוינות, בלי הליך פלילי ארוך וסבוך ושתוצאותיו בלתי מובטחות.
3. פילבר גם דיבר על תרגילי החקירה שנעשו לו ועל הלחצים שהופעלו עליו. החוקרים אמרו לו "אתה הולך להיות בבעיה חמורה" ו"זה לא יסתיים בחמישה ימי מעצר", הזכירו את המחיר שישלמו שבעת ילדיו, צעקו עליו, אמרו שיש להם ראיות נגדו ויצרו מצג כאילו בידיהם הקלטות מפלילות - אך דבר מכל זה לא הוצג בפניו.
פילבר אמר שהמצב היה מפחיד, במיוחד כאשר מדובר בפעם השנייה בה נעצר ויש המלצה לכתב אישום נגדו מן החקירה הקודמת. בן-צור: "הם רוצים שתגיד שנתניהו אמר, שנתניהו הנחה". פילבר: "הם רומזים לזה. הרגשתי שהם מנסים לדחוף לנו בכוח מילים לפה. וכל זה כשאני בסערת רגשות. אם יש מושג של 'חרב עליך עולמך טורבו' - זה המצב".
גם כאן חשוב מאוד לדעת כיצד מתנהלות חקירות. כל אלו ודאי אינם נעימים ובוודאי מלחיצים - אך כל אלו לגיטימיים. בית המשפט העליון התיר תרגילי חקירה כמו מסירת מידע מטעה לחשודים (למשל: יש ראיות נגדך, יש עדויות המפלילות אותך). צעקות אינן מנומסות ולא בטוח שהן משיגות תוצאות, אבל הן מותרות. להזכיר שהמשפחה נפגעת - זו אולי סחיטה רגשית, אבל זוהי האמת. לכן, עם כל ההבנה למצבו הסובייקטיבי של חשוד המצוי בחקירה, מבחינה אובייקטיבית - אין בכך פסול.
ציטוט היום
"האזהרה מבחינתי הייתה סינית מדוברת ומנדרינית לא מדוברת". (שלמה פילבר על מה שנאמר לו בתחילת חקירתו בפברואר 2018).