1. "פגישת ההנחיה" לא יכלה להתקיים ב-8 או ב-9 ביוני 2015 - הראה (11.5.22) עו"ד בועז בן-צור. שלמה פילבר טען, כי מיד לאחר שנכנס לתפקידו - ועוד בטרם נפגש עם שאול אלוביץ ואלי קמיר - הנחה אותו בנימין נתניהו ללכת לקראת בזק. הפגישות עם בעלי בזק והיועץ האסטרטגי שלו התקיימו ב-13 וב-14 לחודש, ואילו המינוי אושר בידי הממשלה ב-7 ביוני. פילבר לא אמר שהוא זוכר מתי התקיימה הפגישה, אבל יחד עם חוקריו הגיע למסקנה שמדובר ב-8 או ב-9, על-פי לוח האירועים. לבן-צור היו ראיות משכנעות. הפגישה לא הייתה רשומה ביומניהם של נתניהו ופילבר, לא הוזכרה בהתכתבויות של פילבר, התאריך המאוחר יותר - 15 ביוני, הרשום ביומנים - עלה בקנה אחד עם מה שכן כתב, וגם איכוני הפלאפון של פילבר מלמדים על כך. כפי שאמר בן-צור בצדק, התאריך חשוב מאוד, כי לפי כתב האישום - הפגישות עם אלוביץ וקמיר היו הביצוע של ההנחיה; אבל אם פילבר ונתניהו נפגשו לראשונה רק שבוע לאחר מכן, הרי שהפגישות עם ראשי בזק היו תמימות ופילבר גם לא יכול היה להגיד שהוא בא מטעמו של נתניהו. התביעה אומרת כי ייתכן שהפגישה התקיימה לפני אישור המינוי בממשלה. ככלות הכל, נתניהו הודיע לפילבר על מינויו כבר בחודש מאי והיה ברור לכל שהממשלה תאשר אותו, והשניים אכן נפגשו פעמיים ב-27 במאי. אבל בכתב האישום נאמר במפורש שהיא התקיימה "זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר" ו"מיד לאחריה החל פילבר לפעול באופן נמרץ על-מנת להביא לאישור עסקת בזק-yes בהקדם האפשרי". התביעה אינה יכולה לשנות כעת את טעמה ולטעון שהפגישה הייתה קודם לכן, משום שלהגנה לא ניתנה הזדמנות נאותה להתגונן; ותיקון של כתב האישום - המצריך את אישורו של בית המשפט, שכלל אינו מובטח מראש - יחייב מתן זמן להגנה לבחון את התיארוך המחודש. נקודה חשובה: החוקרים לא בדקו את המובן מאליו - היומנים של נתניהו ופילבר ואיכוני הפלאפון של פילבר. דומה שכל ילד בן עשר שהיה נשאל כיצד ניתן לבחון האם פלוני היה במקום X במועד Y, היה אומר מיד: הפלאפון. אם זו רשלנות של מיטב חוקרי משטרת ישראל, זה מטריד מאוד; ואם הם לא חיפשו ראיות מזכות, זה מטריד עוד יותר.

2. גם אם התביעה תשכנע את בית המשפט שהמועד המדויק של הפגישה אינו קריטי, וכי ייתכן שהיא התקיימה עשרה ימים מוקדם יותר, האמינות של פילבר ספגה מכה קשה. אתמול הראה בן-צור, כי סיפורו על משפטי המפתח בפגישה - לסייע לבזק - צץ רק בשלב מאוחר של חקירתו במשטרה. היום הוא הראה, כאמור, כי הפגישה לא יכלה להתקיים במועד עליו הצביע. "זה אומר שהזיכרון שלי מבולבל. אין לי דרך לגשר על זה", הודה היום פילבר לגבי המועד. אבל, הדגיש, "פגשתי את ראש הממשלה לפני זה ובעקבות זה עשיתי סדרה של דברים". לפני כן היה קטע שהצליח לבלבל אפילו את השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ושגם הוא הטיל צל כבד על מהימנותו של פילבר. אתמול ציטט פילבר את נתניהו כמי שאמר לו: "הטלקום לא מעניין אותי, יש כל מיני פניות ואני מפנה אותם אליך. אני לא חייב כלום לאיש. יש לך יד חופשית" - אמירה בעלת משמעות רבה לטובת ההגנה. אבל היום טען, כי לא היה זה ציטוט ישיר אלא הפרשנות שלו לדבריו של נתניהו בפגישת ההכוונה. רק בתא המעצר, בליל 18/19.2.18, הוא נזכר בדברים המדויקים שאמר נתניהו - "אלוביץ פנה אלי, אמר לי שיש לו איזה בעיה עם חברת ייעוץ במשרד שנתנה מחירים לא טובים". השופט משה בר-עם מיהר להגיב ואמר לפילבר שהוא סותר את עצמו בצורה מהותית. פילבר הסביר, שאתמול הייתה זו רק הפרשנות איתה הלך מאז הפגישה ביוני 2015 ועד לחקירתו במשטרה, כולל בעת חקירותיו ברשות ניירות ערך, בעוד דבריו במשטרה היו הציטוט המדויק. היה לו גם הסבר כיצד הבין במאוחר את מה שלא הבין בזמן אמת: החוקרים הציגו לו עולם של שלוש שנות קשר מושחת בין נתניהו לאלוביץ, ורק בדיעבד תפס ונזכר שנתניהו לא דיבר על "כל מיני פניות" אלא "פנה אלי אלוביץ". דומה שלא היו רבים באולם שקנו את ההסבר הזה.

3. פגישת ההנחיה היא רכיב מרכזי בהוכחת השוחד הנטען, שכן היא אמורה להיות החוליה המקשרת בין המתת (סיקור אוהד בוואלה) לבין התמורה (הקלות רגולטוריות לבזק). בלעדיה, מדובר באירועים שניתן להציגם כנפרדים זה מזה ושלכל אחד מהם יש הצדקה משלו: אלוביץ רוצה לאזן את אתר וואלה השמאלני, נתניהו פועל על-פי המלצות הדרג המקצועי. הפגישה הזאת, לשיטת התביעה, מראה שהדברים היו שלובים זה בזה - גם אם פילבר לא ידע ולא חשד מדוע נתניהו, האדיש לעולם הטלקום, כל כך דואג לאלוביץ. כל שאר הראיות הן נסיבתיות; הפגישה הזאת אומנם איננה אקדח מעשן, אבל היא חיונית לתביעה. אחרי היומיים האחרונים, דומה שיש לפחות ספק סביר בדבר קיומה של הפגישה ומה שנאמר בה. פילבר לא סיפר עליה לאיש ולא תיעד אותה בצורה כלשהי. אין שום ראיות שהיא התקיימה במועד הקריטי עליו הצביע. גרסתו לגבי המשפט המפליל - שממילא איננו חד-משמעי - נוצרה באיחור רב ועמדה בסתירה לגרסאות קודמות עליהן חזר שוב ושוב. פילבר התגלה כעד בלתי אמין, שגם אם אינו משקר במזיד - וההגנה איננה טוענת זאת, לפחות עד עכשיו - הרי שאינו זוכר בוודאות את הפרטים החשובים (ועברו שבע שנים עמוסות אירועים), יש לו יותר מדי גרסאות והסבריו לסתירות אינם משכנעים. נסתכן ונאמר, שאם אין לתביעה משהו מפתיע שיעלה בחקירה החוזרת של פילבר או באמצעות העדים הבאים בתיק - היא תתקשה להוכיח את עבירת השוחד, בשל הספק בנוגע לחוליה מקשרת זו.

ציטוט היום

"בסוף תתלה את זה על המקרר". (בועז בן-צור מציע לשלמה פילבר שימוש מקורי בלוח הזמנים של יוני 2015 שהכין בחקירתו).