זה הפך להיות דבר שבשגרה. גורמים רשמיים, מומחים ועיתונאים מתריעים מפני הסכנות של רמדאן הקרוב והאלימות הפלשתינית שחלילה תתרחש במהלכו, בייחוד לאחר המסע של חמאס נגד ישראל במאי 2021, ועוד יותר מאז בחירת ממשלת הימין בישראל. קריאה של הנתונים על פיגועים אינה מאששת השערה זאת. הבה ניקח את השנה האלימה ביותר של אלימות פלשתינית בעשור האחרון, שנת 2015, בעיקר במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר, שבהם התרחש גל האלימות המשמעותי והקיצוני ביותר בירושלים, יהודה ושומרון ובמקומות אחרים. גל אלימות זה פרץ שלושה חודשים אחרי רמדאן, וכשזה החל הוא התרחב מאוד. בשירות הביטחון הכללי נרשמו 620 פיגועים בחודש אוקטובר בלבד, שהותירו אחריהם 11 ישראלים הרוגים. לעומת זאת, במהלך יולי ואוגוסט, החודשים שחפפו לרמדאן, היו 123 ו-107 פיגועים בהתאמה ושני ישראלים נהרגו. החודשים החופפים לרמדאן היו גם פחות אלימים מאשר בהמשך הגל בחודשים נובמבר ודצמבר, שבהם נרצחו 12 ישראלים. את אותו הדבר אפשר לומר, אם כי באופן בולט פחות, על שנת 2016, שנה קשה נוספת של אלימות נגד ישראלים. גל האלימות דאז, שהחל בשנה שלפני כן, נמשך בארבעת החודשים הראשונים של השנה ואף אחד מחודשים אלה לא כלל את רמדאן (7 ביוני עד 5 ביולי). הניגודים בין חודש ינואר, שיא האלימות, לחודש יוני היו בולטים הרבה פחות מאשר בשנת 2015. כך, חמישה ישראלים נרצחו ב-169 פיגועים בינואר 2016 לעומת חמישה ישראלים (ארבעה מהם באירוע אחד) בחודש יוני בו אירעו 103 פיגועים. אולי הקישור שנעשה בין האלימות לחודש רמדאן הוא פרי השנים האחרונות. ברם, ניתוח של הנתונים בשנים 2022-2020 אינו מצביע על מתאם סטטיסטי מובהק. רמדאן החל בשנת 2020 ב-23 באפריל והסתיים ב-22 במאי. באפריל היו 71 פיגועים ללא הרוגים. בחודש מאי, שחפף לרוב רמדאן, היו 80 פיגועים והרוג אחד. אוגוסט ודצמבר היו אלימים בהרבה: 120 פיגועים והרוג אחד באוגוסט; 98 פיגועים והרוג אחד בדצמבר. הנתונים של שנת 2021 משמעותיים מאוד. ברמדאן של שנה זו פתח חמאס במסע טילים אדיר נגד ישראל. מסע זה החל בתקיפות מכוונות על ירושלים, לאחר שישראל התעלמה מדרישת הארגון להרחיק את אנשי הביטחון שלה מהר-הבית ושייח ג'ראח. אף על-פי שהמתקפה לא הצליחה לשנות את המדיניות הישראלית, חמאס הצליח לשכנע את הציבור הישראלי שקיים קשר בין רמדאן לבין האלימות הפלשתינית - למרות שהוא החל את המתקפה ביום האחרון של החודש. במאי 2021 - מבצע "שומר החומות" - נרשמה אלימות ניכרת בקרב ערביי ישראל, בעיקר בערים המעורבות לוד ועכו, ולא מצד ארגוני הטרור. בתוך שבוע רצחו פורעים ערבים שלושה יהודים, פצעו יותר מ-600 יהודים, הציתו עשרה בתי כנסת ונרשמו נזקים ב-112 בתי מגורים של יהודים. אבל כל זה התרחש לאחר רמדאן והיה זה גל אלימות חריג שכמותו נראה רק באוקטובר 2001. רק ב-2022 היה מתאם בין רמדאן לבין שיא האלימות הפלשתינית, אבל גם אז הקשר היה חלש למדי. רמדאן החל ב-12 באפריל, בעוד החודש האלים ביותר אשתקד, לפחות במונחים של מספר ההרוגים הישראלים, היה חודש מרס, עם 11 ישראלים שנהרגו בחמישה פיגועים קטלניים. באפריל היו 268 פיגועים שגרמו לארבעה הרוגים - אולי בשל הפעילות הביטחונית הישראלית. נובמבר ודצמבר האחרונים, בהם לא היה אף חג דתי, היו אלימים מאוד: 254 פיגועים ושני הרוגים בנובמבר, 401 פיגועים ושלושה הרוגים בדצמבר. במשך מאה שנים לפחות מנסים גופי הביטחון והחוקרים באקדמיה לחשוף את החוקים המסדירים אלימות המונית. ההשערה שרמדאן הוא חודש של אלימות בהקשר הפלשתיני היא בבחינת ניסיון כזה. אבל, כמו ניסיונות אחרים להסביר את החוקיות של האלימות הפלשתינית, התנהגותם בפועל של המחבלים מתגלה כמורכבת הרבה יותר. גורמים רשמיים בישראל, הטוענים בטעות לקשר בין רמדאן לאלימות פלשתינית והמזהירים מפני השלכותיה, עלולים להגשים במידה מסוימת את התחזיות שלהם. על כן, הם צריכים לפעול ולא לדבר.