במאבק בפשיעה אין קיצורי דרך. אין פתרונות קסם. אין המצאה מחדש של הגלגל. יש מה שעושות משטרות בכל העולם במשך מאות שנים: עבודת שיטור סיזיפית ויום-יומית, הבנויה בראש ובראשונה על אמון הציבור. כי אם לציבור אין אמון במשטרה, הוא לא יטרח לפנות אליה כאשר ייפגע, הוא לא ישתף פעולה איתה בחקירותיה, והוא בוודאי לא יעשה זאת אל מול ארגוני פשיעה שאין להם בעיה לרצוח תינוקות ברחובה של עיר. הפשיעה זינקה בעשרות אחוזים במשמרת של איתמר בן-גביר; עוד אין נתונים רשמיים, אבל כולנו רואים את זה - במיוחד כאשר מדובר במעשי רצח ועוד יותר במיוחד כאשר עסקינן בחברה הערבית. זה קרה עוד לפני המלחמה, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא הפניית חלק ניכר מן הקשב של המשטרה למשימות הנובעות מהמלחמה. כן אפשר לומר שזה קרה במקביל להפגנות נגד ההפיכה המשטרית - ובזה אשמים לא מאות האלפים שיצאו להגן על הדמוקרטיה, אלא מי שניסו ומנסים להתנקש בה. הקשר האמיתי להפגנות הוא בכך שהן מהוות דוגמה מובהקת וגלויה לאופן בו בן-גביר הופך את המשטרה למיליציה פוליטית. השר לביטחון לאומי מתייצב מיידית וללא כל היסוס לימינם של שוטרים החשודים באלימות כלפי מפגינים נגד הממשלה - מעשה בל ייאמן במדינת חוק, שבהחלט עלול להוות עבירה של שיבוש הליכים, ובוודאי מעביר מסר ברור ללובשי המדים. כולם מבינים: להרביץ למתנגדי הממשלה זה טוב, או לכל הפחות זה לא רע. וכל המרבה - הרי זה משובח: אם תזרום עליהם רימוני הלם, תקבל קידום בדרגה ובתפקיד. דני לוי קיבל דרגת רב-ניצב אחרי תשעה חודשים בלבד בדרגת ניצב, בהם אומנם הפשיעה במחוז שלו (מחוז חוף) זינקה, אבל שוטריו עצרו עשרות ואולי מאות מפגינים נגד ראש הממשלה. ככל הידוע נגד איש מהם לא הוגש כתב אישום ובתי המשפט שחררו אותם, תוך שבמקרים רבים מתחו ביקורת על מעצרים מיותרים. אבל זה ממש לא משנה לבן-גביר - שלמרבה האבסורד מתגאה בכך שקיבל מהמשטרה סכומים ניכרים כאשר הוא עצמו נעצר לשווא. סבב המינויים שפורסם אמש, ממש במקביל לטבח ברמלה, מהווה את החותמת הסופית להשתלטותו של בן-גביר על המשטרה ולמתן עדיפות גמורה לפוליטיזציה על פני המקצועיות. לא פחות מ-14 ניצבים יוחלפו בבת אחת, כולל בידי קצינים שעד לפני שנה ואפילו פחות היו ניצבי-משנה. המזכיר הביטחוני של בן-גביר נשלח למחוז ש"י, כדי לוודא שמתנחלים אלימים לא יוטרדו חלילה. הקצין שאפשר את הפרת הסטטוס-קוו בהר-הבית יהיה מעתה מפקד מחוז ירושלים. הקצין האחראי על הפיזור האלים של הפגנות משפחות החטופים בתל אביב יהיה הסמפכ"ל בעוד שנה - במה שנראה כמו תקופת מבחן. האמון במשטרה עמד ביוני 2023 על 35% בלבד, לעומת 85% אמון בצה"ל ו-42% אמון בבית המשפט העליון (ו-28% בממשלה, 24% בכנסת ו-13% במפלגות) לפי מדד הדמוקרטיה של המכון לדמוקרטיה. השיעור זינק בדצמבר 2023 ובצדק, לנוכח גבורתם והקרבתם של שוטרי ישראל במלחמה - אך מותר לשער שהוא חזר וירד. בקרב הערבים, שם הפשיעה היא החמורה ביותר, האמון ביוני אשתקד היה 17% - מה שאומר שחמישה מכל שישה ערבים אינם סומכים על המשטרה. במצב כזה, אין סיכוי לגדוע את הפשיעה.