כמה מהדוברים שיתפו את באי הכנס בסיפורם הפרטי. אורי משגב, שפוטר לאחרונה מ
ידיעות אחרונות, דיבר על השיחות שקיים עם עורך ידיעות אחרונות רון ירון בנוגע לפיטוריו ואמר כי מה שהטריד אותו במיוחד היו הפעמים שבהם ירון אמר לו, "במשכורת שלך אני יכול להעסיק שלושה וארבעה עיתונאים".
"אמרתי לו", הכריז משגב, "ואני אומר שוב: 'זה בדיוק מה שמפחיד אותי'. אתם יודעים שכנראה, למרות כל הספינים, לא הרווחתי מיליונים, אז המחשבה שאפשר לקחת את המשכורת שלי, לחלק אותה לארבע משכורות, ועוד תהיה העסקה הוגנת של עיתונאי בישראל, מטרידה אותי יותר מכל. אני אמרתי באותן שיחות לרון ירון דבר מאוד פשוט: עיתונאי זה לא משרת אמון, ולא ייתכן שכל שנתיים-שלוש יתחלף עורך, ועיתונאי יצטרך לשאול אם הוא עדיין מועסק ב
עיתון או לא.
"אני רוצה להיאבק בשביל שיעסיקו עיתונאים בתנאים שאני עוד זכיתי להיות מועסק בהם", הוסיף משגב. "ואם להקצין את זה לאבסורד, שיפטרו עיתונאים בתנאים שבהם פיטרו אותי – עם פיצויים, עם קרן פנסיה, עם התראה מראש, עם ימי חופשה ומחלה שאפשר לפדות".
מאז שפוטר, ציין משגב, נחשף לגילויי סולידריות שטילטלו אותו. "אנחנו אחרי עשרות שנים במקצוע של הפרד ומשול", אמר, "של שיסוי אחד בשני בשם הערכים של התחרות והבלעדיות וההישגיות. זה מגוחך. בואו נדבר על הארגון שאני הייתי בו. ynet נלחמים ב'ידיעות' המודפס. בתוך 'ידיעות' המודפס משסים את העיתונאים של ממון ב'כלכליסט', 'המוסף לשבת' מתחרה ב'7 ימים', גונבים אחד לשני כתבות, הדבר הזה צריך להיפסק. אני חושב שהסולידריות היא היום הסיפור הכי חזק שלנו".
כתב ערוץ 10 אבנר הופשטיין, שחווה על בשרו את חולשת כלי התקשורת בעידן הנוכחי בפרשת ההתנצלות של הערוץ בפני איל ההון והנדבן
שלדון אדלסון, לא בחל במלים קשות. את חברי-הכנסת שהצביעו על עתיד ערוץ 10 דימה למהמרים בקזינו שחוגגים את נצחונם. את "ישראל היום" כינה "העיתון של האיש עם הז'יטון". הופשטיין דיבר על עורכי-דין ולוביסטים, על "שוליות ומלחכי פינכה" של בעלי כוח, על מי שכותבים כיום את "הספר הלבן של החנקת התקשורת החופשית בישראל".
את העיתונאים המדוכאים דימה ל"יהודי בעל החנות בעיירה שהקוזאקים באים לנתץ לו את חלון הראווה". לדבריו, עיתונאים בישראל "מסתגרים במרתף, מקווים שרק אם נהיה יותר בשקט, רק אם נהיה יותר צנועים או יותר זהירים, הגל העכור הזה יעבור. אם רק נסיק מסקנות ונעשה חשבון נפש, אם רק נאזן את עצמנו, אם רק נתנצל יותר, אז הכל יסתדר מעצמו". התשובה לקוזאקים, כידוע, היא בריאתו של יהודי חדש הנלחם על זכויותיו. הנה כי כן, נציג המגזר שמואשם לא אחת בתבוסתנות והזדהות עם האויב קורא לעמיתיו לעמוד על רגליהם האחוריות ולצאת לקרב.
העיתונאים של ערוץ 10, שבשבוע הקרוב עשויים לאבד את מקום עבודתם, קיבלו תשומת לב מיוחדת ממארגני הכנס. עצומה למען עיתונאי הערוץ הועברה בין הנוכחים, ומעל הבמה הם הוזכרו פעם אחר פעם כמקרה המצריך את העזרה הדחופה ביותר.
עיתונאי אחר של ערוץ 10, כתב הכלכלה מתן חודורוב, עורר תגובה נזעמת כשיצא לטובת "ההנהלה המצוינת" של הערוץ. חודורוב אמר כי "יוסי ורשבסקי ואורי רוזן [מנכ"ל הערוץ וממלא-מקום מנכ"ל חברת החדשות שלו] עובדים מהבוקר עד הלילה כדי שהערוץ הזה יינצל, הם מקבלים תמיכה רחבה של עובדי ערוץ 10 ואני מאמין שאנחנו יכולים לעזור, להוסיף, לסייע להם". עוד הוסיף כתב הכלכלה של ערוץ 10 כי "כשהפוליטיקה מתנפלת על התקשורת החופשית בשעה הכי קשה שלה, וכשמשבר הפרסום גורם לפיטורים של קולגות שלנו, באינטרנט, בפרינט, אסור לנו העיתונאים לגלגל את הכדור הזה רק להנהלות".
אחת הנוכחות בכנס העירה עם סיום דבריו של חודורוב כי הרעיון כאילו להנהלה יש אותו אינטרס כמו לעובדים הוא "מגוחך". כשאריאל גוטליב, יו"ר ועד העיתונאים של
הארץ, עלה לבמה וסיפר כיצד כשביקשו עובדי
עיתון הארץ להקים ועד, הודיע להם המנכ"ל דאז כי "לא יהיה ועד ב'הארץ'", ביקש אחד היושבים בקהל שיזכיר מי היה אותו מנכ"ל. "זה היה ורשבסקי", אמר גוטליב והוסיף: "מנכ"ל או בעלים שאומר, פה לא יהיה ועד, זה לא משהו שצריך להרתיע אותנו. מי שמצטרף לאיגוד מקצועי ומקים ועד יודע שהוא עושה משהו שהמנכ"ל והבעלים לא יאהבו. מה לעשות, אי-אפשר לרצות את כולם".
"למה עכשיו? למה עכשיו?", הקשה דרור פויר, מיוזמי הארגון הנוכחי, בנאום סאטירי שלעג להתנגדויות ליוזמה החדשה (וגרר תרועות צחוק), "עכשיו זה לא זמן טוב, למה לרוץ? בואו נחכה לזמן טוב יותר. מפלס הכנרת נמוך, צריך להביא בחשבון גם את המצב בצפון-קוריאה, זה ממש לא הזמן. אני שומע עיתונאים שאומרים שהגענו לשפל. אני רוצה להרגיע אתכם, יש עוד הרבה לאן לרדת, גם במשכורות, גם במעמד, גם באיכות העבודה".