X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
פירמידת השליטה. עוד לא הוגבלה בישראל [איור: שי צ'רקה/מקור ראשון]
האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול
לא רק נוחי דנקנר בצרות, גם אנחנו. הרי מי יכסה את הפסדי חברות הענק? הציבור, אלא מה. בלי לשים לב, רכשנו איגרות חוב בשווי עשרות מיליארדי שקלים מכספי הפנסיה שלנו, ואיכשהו שכחו לספר לנו על הפירמידה
פגיעה בחסכונותינו
קבוצת איי-די-בי של דנקנר גייסה מהציבור לא פחות מ-33 מיליארד שקלים באמצעות קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים והקרנות. אם החברה לא תצליח לפרוע את חובותיה ייפגעו חסכונותינו. הקבוצה חייבת מיליארדי שקלים לבנקים, ומחיקת חובות אלה עלולה אף היא להתגלגל לפתחנו

דוחות הרבעון השני ב-2012 של חברת איי-די-בי (IDB) שפורסמו לאחרונה כבר אינם מותירים מקום לפרשנות - רואי החשבון של החברה שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר, חברה החולשת על עשרות חברות במשק, לא רואים כיצד היא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הרבות. במילים חשבונאיות, הם הוסיפו למאזן החברה 'הערת עסק חי' (אזהרה לבעלי מניות ובעלי חוב כשלחברה אין די מקורות למימון חובותיה).
ברבעון השני הפסידה החברה סכום עתק של 1.27 מיליארדי שקלים, וביום שני בשבוע שחלף היא כינסה את בעלי איגרות החוב של החברה בבית החייל בתל אביב, כדי להציע להם הסדר שיאפשר לחברה להמשיך לתפקד.
דנקנר, מצדו, מתאמץ להמשיך לנווט את הספינה במים הסוערים ומשדר שהוא מסוגל להגיע לחוף מבטחים. בהסדר שהושג השבוע הראה שהוא מסוגל לפרוע את סדרת האג"ח הקרובה בסך 35 מיליון שקלים, אך בעלי הסדרות שעומדות לפירעון בחודשים הקרובים ביקשו מבית המשפט שלא לפרוע את חובה הנוכחי, שכן הדוחות האחרונים של החברה מלמדים שיש ספק גדול באשר ליכולתה לפרוע את הסדרות הבאות, לכן פירעון החובות הנוכחיים הוא למעשה העדפת נושים.
למה זה מעניין אותנו?
קבוצת איי-די-בי גייסה מהציבור לא פחות מ-33 מיליארד שקלים באמצעות המוסדיים (המוסדות הפיננסיים הגדולים) - קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים והקרנות. אם החברה לא תצליח לפרוע את חובותיה ייפגעו חסכונותינו. הקבוצה חייבת מיליארדי שקלים לבנקים, ומחיקת חובות אלה עלולה אף היא להתגלגל לפתחנו.
האם צפוי לישראל משבר אשראי?
הסכנה הזו קיימת בהחלט, אם כי היא חמורה יותר דווקא במגזר החוץ-בנקאי. תיק האשראי של הבנקים לציבור ולהלוואות לדיור נראה סולידי, אך כמחצית מהאשראי הבנקאי מוקצה למגזר העסקי. הבנקים נוהגים לקחת בטוחות (נכס משועבד) ממשיות, וסביר להניח שרק חלק קטן מהאשראי הזה נמצא בחשיפה מסוכנת. אולם בשנים האחרונות הפכו הגופים המוסדיים למקור אשראי זמין לחברות שהנפיקו בעבורם איגרות חוב. השוק הזה מוערך כיום ביותר מ-400 מיליארד שקלים שמועד פירעונם בשנים הקרובות. מהמצב שמתגלה כעת נראה שחלק ניכר מסכום זה לא ייפרע - ועלול ליצור משבר בקרנות ובקופות, כפי שכבר כעת נראה.
כיצד נוצר המשבר בקבוצות הגדולות שאינן מצליחות פתאום לפרוע את האג"ח שלהן?
בשנים האחרונות גילו אנשי עסקים בארץ את יתרונות מבנה פירמידת השליטה. זו שיטה שנהוגה בעולם כבר כמאה שנים, אך נאסרה והוגבלה בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בעולם. בישראל עדיין לא.
לפי השיטה הזו, בעל השליטה מקים חברה שרוכשת את השליטה בחברה שמתחתיה (בדרך כלל 51% ממניותיה). אותה חברה מקימה חברה נוספת מתחתיה, וגם בה היא קונה את השליטה, אך לא את כל מניותיה. נניח, למשל, שיש קבוצת חברות הבנויה מארבע שכבות, וכל אחת מהן מחזיקה ב-51% מהחברה שמתחתיה. החברה הנמוכה בשרשרת היא החברה הפעילה, או הריאלית, וכל אלה שמעליה הן 'חברות החזקה' בלבד.
במבנה שליטה כזה, בעל השליטה שנמצא בראש הפירמידה חולש על כל ארבע השכבות במבנה. החזקתו הישירה והעקיפה בשכבה השנייה עומדת על 26%, בשלישית על 13% וברביעית על פחות מ-7%. מבנה החזקות זה מאפשר לבעל השליטה להחזיק את רוב אמצעי השליטה בכל אחת מהשכבות, אף על-פי ששיעור האחזקות שלו בכל אחת מהן פוחת במורד השכבות בפירמידה שיצר.
היתרון הגדול במבנה הזה הוא שבעל השליטה אינו צריך להיות המשקיע הפיננסי בחברות הריאליות המניבות. המבנה הזה מאפשר לו לשלוט בחברות גם בלי להיות בעל ההון בהן. כך דנקנר, למשל, ממנה חברי דירקטוריון ומנכ"ל וקובע מה יהיו דמי הניהול בחברות האחזקה. הוא גם משפיע על השכר של בעלי התפקידים שהוא ממנה בחברות וכל זה מבלי להיות המשקיע העיקרי בהון החברות הללו.
אי-אפשר להתעלם מכך שמלבד היתרון של בעל השליטה, יש יתרון גם לחברות השותפות בפירמידה, משום שהן מסייעות זו לזו בגיוס הון זול ובמתן שירותים הדדיים. אך גם במקרה של כישלון עסקי הן קושרות את גורלן זו בזו...
כך היה כש'כור תעשיות', אחת החברות בקבוצת 'איי-די-בי', השקיעה בבנק השוויצרי 'קרדיט סוויס', שמניותיו צנחו ב-40%. 'כור' מכרה את המניות בהפסד, ובעקבות ההשקעה הבעייתית הזו צנחה המניה שלה מתחילת השנה ביותר מ-60%. עם 'כור', גם חברות-האם שלה, 'דיסקונט השקעות' ו'איי-די-בי אחזקות', ספגו ירידות חדות במחירי מניותיהן.

דנקנר. יש לו סיכוי? [צילום: פלאש 90]

חורים בכיסים - אופנה ישראלית

חברות הפירמידה השקיעו בשנים האחרונות במיזמים בחו"ל, אגב שימוש בכספים שגייסו בארץ, הסתמכות על החברות הריאליות שהן מחזיקות ושיעבוד המיזמים שהן רכשו בחו"ל. המפקחים בארץ ראו את ההשקעות הללו בעין יפה והגדירו אותן 'פיזור סיכונים'.
אלא שבחינה מדוקדקת של רכיבי ההשקעה מגלה שהמוסדיים בארץ לא תמיד הבינו שמדובר במינוף גדול מדי, גם של החברות הישראליות הריאליות וגם של המיזמים בחו"ל. שילוב של ההשקעות הללו - שלא בכל המקרים נכון לכנותן השקעות כושלות - עם משבר בחלק מהחברות הריאליות בארץ, הביא את החברות הללו למצוקת מזומנים ולאי יכולת לפרוע את חובותיהן לבעלי איגרות החוב.
עד כמה הפירמידות מסכנות את כלכלת ישראל?
באחת העבודות שנכתבו לאחרונה בעניין בנק ישראל נכתב ש-26% מהחברות בישראל הן חלק מקבוצת פירמידה. אלא שבפועל, שיעורן גדול הרבה יותר. במדד תל אביב 100 הן 50% מהחברות, ובמדד תל אביב 25 הן כ-75% מהן. הן גייסו סכומי עתק מהציבור, ובשנים הקרובות אנחנו עלולים לגלות שהכספים האלה עברו תספורת כואבת, אם לא קרחת ממש.
אחרי המשבר הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת הבינו בארה"ב את הסכנה שבחברות הללו, והטילו מס על דיבידנדים המשולמים לחברות המחזיקות שיעור קטן מ-80% מהחברה המשלמת. המס הזה צמצם משמעותית את כדאיות מבנה הפירמידות, וכיום חברות הפירמידה בארה"ב מהוות רק כ-10% מכלל החברות שם. באירופה שיעורן כפול משהוא בארה"ב, וגם שם המבנה הבעייתי הזה הביא למחיקת חובות בידי הבנקים וגופים חוץ-בנקאיים.
אלא שבישראל, כאמור, שיעורן האפקטיבי גדול הרבה יותר מהמקובל אפילו באירופה. הבעיה היא שעד כה לא הוטלו מגבלות על החברות הללו, ולמרות שבנק ישראל פרסם חוות דעת חיובית בעניין הטלת מס על דיבידנדים, כמקובל בארה"ב, טרם נעשה דבר בעניין.
חלק מהפעילים בשוק סבור שמדובר בסיכון גבוה שעלול להביא לקריסה של שווקים בארץ; אחרים סבורים שמדובר בסכנה, אך לא סכנה קיומית לכלכלה. על המילה 'סכנה' נראה שיש הסכמה.
האם יש לנוחי דנקנר סיכוי להציל את עסקיו ולעמוד בהתחייבויותיו?
"כל עוד אפשר לשאול את השאלה הזו והיא לא נראית לגמרי טיפשית, יש סיכוי", אמר לי מנהל בכיר בחברה לניהול תיקים, אחת הנושות הגדולות של איי-די-בי. זו חברה ששולטת למעשה בכמעט 200 חברות שונות. היקף הפעילות המאזנית של החברה עומד, נכון למאזן 2011, על 133 מיליארד שקלים, וההון העצמי של החברה הוא שלילי. למרות ש'סלקום' אינה עוד הפרה החולבת של הקבוצה ורווחיותה נפגעה קשות, יש בקבוצה חברות רווחיות רבות, והיא החלה בצעדי שיקום והתייעלות.
דנקנר מנהל משא-ומתן מתקדם למכירת 'מעריב', שהוסיף לעול חובות הקבוצה מאות מיליוני שקלים. במכתב לעובדי החברה הוא רמז על התקדמות במציאת משקיעים נוספים לקבוצה, שיגדילו את נזילותה ויאפשרו לה לפרוע התחייבויות גם בטווח הקצר והבינוני (שנה ויותר). אם כך, תיאורטית אפשר לבנות תסריט שלפיו החברה תצלח את הקשיים ותעמוד בהתחייבויותיה. או לפחות ברובן. אלא שתסריט לא פחות ריאלי, או אפילו ריאלי יותר, מביא בחשבון את המצב באירופה ובארה"ב ואת הצמצום הצפוי בצמיחה בישראל - נתוני מאקרו שיקשו על החברה להשתקם.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  13/09/2012   |   עודכן:  13/09/2012
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: מקור ראשון
+
נרות צבעוניים בגטו וורשה
משה פלאם  |  18/12/15 03:04
+
רכב
שלום ח  |  21/10/15 22:18
+
שיפוץ ראש מנוע לרנו לוגאן
עופרק'ה  |  21/06/15 14:07
+
כתבה על הקרן
אהבת הארץ  |  29/05/15 09:49
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אורי ערן
כמו מצלמה זעירה המשוטטת בגוף, סרטם של אורלי וילנאי וגיא מרוז עוקב אחרי מסע הייסורים של טיפולי ההפריה ולא מוותר לצופים על-אף סיטואציה, אינטימית ככל שתהיה. כסיפור אישי זה עובד, כתחקיר עיתונאי זה לא מספיק
שרון בן-פורת
כדאי להקפיד שארוחת הבוקר תכלול דגנים מלאים + גבינה, ביצה או יוגורט    סיימו את הארוחה בספל תה ירוק    כל הרגל שיגרום לכם לעשות יותר פעילות גופנית הוא מבורך    השינה חשובה גם לבריאות הנפשית וגם לבריאות הגופנית ולכן יש ללכת לשיון בשעה סבירה
מרגלית מולנר גויטיין
מולייר חי לפני כ-400 שנה, אך מחזותיו ממשיכים להפעים את ליבות הצופים גם במאה ה- 21    מפליא עד כמה הם רלוונטיים גם לדורנו    התשובה לכך נעוצה ביכולתו של מולייר לרדת לנבכי נשמתם של הדמויות ולאפיין אותם במידות אנושיות כלל עולמיות, כך שגם בדורות הבאים ובגבולות חוצי יבשות הם נשארו נכונים    כך הקמצן, החולה המדומה, הבורגני השואף להיות אציל, המיזנטרופ וכו'
צילה שיר-אל
השנה נפתחת במערך כוכבים מעניין במיוחד, עובדה שמצביעה על כך שחיינו ימשיכו להיות מאותגרים על-ידי שפע של שינויים והתפתחויות במישורים השונים
הודיה כריש-חזוני
הכרזות המדינה על השלמת ההכנות בגבעת היקב התבררו כקרוונים עבשים, מגעילים ומטים לנפול. אבנר אליאסיאן: "ההרגשה היא שרוצים להראות כלפי חוץ שמטפלים בנו יפה, אבל מעבר למעטה היופי והצבע החדש אין כלום"
רשימות נוספות
בדיקה: מעריב לא אובייקטיבי כלפי אי.די.בי  /  ליטל אדרי, אורית דמרי, אילנית אדרי
דנקנר רוכש מרכיב עוד 5% ממניות מעריב  /  אבי שאולי
נוחי דנקנר השלים רכישת מעריב  /  עופר וולפסון
נוחי יציל?  /  יהודה קונפורטס
המבחן של דנקנר  /  איתמר לוין
מגדל בבל חדש: דנקנר מול מוזס  /  יואב יצחק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il