בובת העץ השובבה, פינוקיו, גיבורת ספר הילדים הקלאסי והדמות שעליה גדלו דורות של בני-נעורים בעולם כולו, זוכה בימים אלה לעדנה מחודשת. להרפתקאותיה של הבובה, שאת עלילותיה גולל הסופר האיטלקי קרלו קולודי לפני 129 שנה, מתווסף עכשיו גם לחן מלודי מופלא של הקומפוזיטור האיטלקי פינו וורטיס, שאותו פגשתי בפרוס חג הסוכות בבודפשט. היה זה במסגרת מסע הסברה שעורך המלחין ברחבי הגלובוס כדי לעשות נפשות למנגינה הערבה שלו, שתודות ליוזמתו כבר תורגמה ומושרת ב-13 שפות, ועוד היד נטויה.
דמותו של פינוקיו, שהיא כבר חלק בלתי נפרד מאוצר הספרות הקלאסית, כבשה את ליבו של וורטיס, גבר בגיל העמידה, שהוא כיום תושב בלגיה. בראיון מיוחד ל"
מחלקה ראשונה" מגלה וורטיס שהוא מתעתד להפוך את השיר על בובת העץ להמנון ילדים בינלאומי. על-פי תוכניתו, שכבר מכה גלים בקרב חוגי-מוזיקה באירופה, תשיר את ההמנון הזה מקהלה של קבוצת ילדים בגילאי 8-11 ממדינות שונות. השיר של פינוקיו, שהולחן על-ידי וורטיס, מורכב מחד-גיסא מחלק סיפורי, ומאידך-גיסא מחלק שירי, מפיה של מקהלת בנים ובנות.
בראיון עם כותב שורות אלה התוודה וורטיס שמשאת נפשו היא לתרגם את הלחן שלו גם לשפה העברית, כדי שילדי ישראל יוכלו אף הם לשיר אותו בשפתם ולהשתלב בכך במעגל העולמי של מעריצי פינוקיו. לתרגום שכזה הוא מייחס חשיבות רבה, באשר יהיה בו כדי להוסיף ולתרום לביטוי תום הילדות של בני הנעורים באשר הם.
סגירת מעגל
בתוך כך מסתבר שהמפגש שלי עם הקומפוזיטור וורטיס הצליח לסגור אצלי מעגל. באשר הוא החזיר אותי שנים לאחור, לאותו ביקור שערכתי בשעתו בפארק המקסים על שם פינוקיו בעיירה האיטלקית, שכוחת האל, קולודי - זו הקרויה על שמו של מחבר ספר הילדים הקלאסי. בהתחשב בכך שקולודי איננה ממוקמת על דרך המלך שבמפת ארץ המגף, הרי שרק מתי מספר ישראלים, אם בכלל, זכו לחשוף את פארק פינוקיו, שבו המציאות עולה ממש על כל דמיון.
אנטוניו הנגר, סבא ג'פטו והדג אוג'ין מוכרים, מן הסתם, לכל ילד, כגיבורי "פינוקיו". דמויות אלה קרמו עור וגידים בפארק הענק שבעיירה קולודי, הטובלת כולה בירק ובפרחים, והנמצאת במרחק של שעה בלבד מפירנצה. עינינו לא שבעו מראות את דמויות הסיפור החקוקות באבן, שיש וברונזה - מעשה ידיו של הפסל-אמן האיטלקי ונטרינו ונטורי - ואלה התגלמו לפנינו בכל יופיין והדרן.
כבר בכניסה לפארק אינך יכול שלא לחלוף על פני בניין גבוה ומרשים בכל צבעי הקשת - הלא הוא פונדקו של "סרטן הים האדום". לצידי הפונדק קבוצת פסלים של "פינוקיו והפיות". קבוצת פסלים זו, שכל אחד מהם מתנשא לגובה של חמישה מטרים, באה לתאר את דרך החתחתים של פינוקיו, מאז שהיה חצוף ומרושע ועד שהפך לילד טוב וממושמע. כאן ניתן גם להבחין בעץ, שממנו גולפה דמותו של פינוקיו, כשלצידו "הפייה הכחולה", ומעליהם הינשוף שנשלח למלט את פינוקיו מדי השודדים, שתלוהו על עץ-אלון גבוה.
דמויות מהספר
במרחק קצר משם ממוקמת "כיכר המוזאיקה". המוקפת עצים עבותים. בכיכר זו, הבנויה קירות-קירות של מוזאיקה, מתגלה פסל ונטורי, בדמיון מקורי מפליא, ואפיזודות רבות מסיפורו של פינוקיו. בין הבולטות שבהן: ג'פטו המגולף בגזר-עץ; הכפר שממנו נמלט פינוקיו; הצרצר המדבר, שנפגע מפטישו של פינוקיו, כשהוא מעוך כולו בקיר; וגם השועל והחתול שב"פונדק סרטן הים האדום".
על קיר אחר ניתן להבחין בכלב השמירה אלידור, שהציל את פינוקיו ממוות בטוח, כשברקע ידידיו השוטרים; הדייג הירוק עם המרחשת; ג'פטו במעי הכריש; שר הים ובובות העץ. כשלידם האוהל והמרכבה; הרוצחים, האורבים בחשכת-לילה לפינוקיו מבעד לעצים, כדי לשדוד אותו; ומחול הילדים מרחבי העולם בארץ הצעצועים.
ומהעבר השני - שלושת הרופאים: העורב, הינשוף והצרצר; השבלול הסובלני והמדרגות שהיה עליו לרדת בהן כדי להביא מזון לפינוקיו; הפייה הכחולה; הנחש שהתפוצץ מצחוק; פינוקיו בין הבובות הרקלין ופונצ'ילנו, וכן המערה הפרוצה לרווחה, שממנה נמלט פינוקיו; העז על הצוק בחוף הים הסוער; השוטרים ובור הכלא, שבו שהה פינוקיו כשנחשד לגנב; עץ הזהובים; קורי העכביש והעיר הקרויה "מלכודת השוטים", שבה היו הסוסים מזי רעב ותריסי החלונות שנפלו ממסגרותיהם; וגם הגמד השמן שהיה עדין ורך כחמאה ושהביא את פינוקיו לארץ הצעצועים.
בארץ הצעצועים
בחלקו הדרומי של הפארק משתרעת ארץ הצעצועים בכל יופייה והדרה, על שטח של שמונה דונם. פינת חמד זו תוכננה בידי שלושה ארכיטקטים איטלקיים והיא מוקפת עמקים וגבעות. כאן אנו פוגשים ב-21 דמויות מפורסמות מתוך "פינוקיו", המגולפות באבן ומקושטות בשלל-צבעים.
לארץ הצעצועים יורדים מבעד למנהרה קטנה, שבמבואותיה כבישי אספלט צרים וארוכים. אלה מובילים לבית מגוריו של פינוקיו. על קירות הבית הנציחו ילדים מרחבי העולם, שביקרו במקום, את שמותיהם, בצירוף סיסמאות פרובוקטיביות: "הלאה לימודי החשבון"; "הבוז לבית הספר" ו"יחי פינוקיו לעד".
ממשיכים ללכת ופוגשים בפייה הכחולה בבית הלבן, שמבעד לחלונותיו ניתן לחזות - תודות למשחק מראות משעשע ומוצלח - ברהיטים המיניאטוריים שבחדר, כשעל הקיר ניצב לו השבלול הגדול והסובלני. במרחק קצר משם, בעקמומית שעל אם הדרך, חבוי שדה הפלאים, שבמרכזו העץ שעל צמרתו צומחים מטבעות-זהב לרוב. מעט הלאה, לרגלי גבעה קטנה, אנו מבחינים בארבע ארנבות קטנות, כשהן נושאות ארון-מתים, שאותו הכינו לפינוקיו, כאשר סירב ליטול את התרופה שלו, וממול הפייה, כשזרועותיה פרושות לצדדים.
מעל מיטת אבני-חצץ מזדקר לו נחש ענק, ולצידו חבוי מבעד לאבנים הסרטן המתיז מים על העוברים ושבים. למען האמת, גם אנחנו לא נמלטנו מן המקלחת הקרה...
בסמוך תלויות לייבוש רשתות דייג, כשבמרחק מה מהן, על אח מאולתרת, מוצבת מחבת גדולה, שנועדה לטיגון דגים. ואז בא הקרקס, שבמרכזו פינוקיו בדמות חמור.
מגיעים לחוף הים. מעל צוק גבוה ניצבת עז, כשהיא פועה לעבר פינוקיו, המיטלטל בין גלי הים. ואז מגיח לו, לפתע, הכריש, החושף לוע אימתני עם שני טורי שיניים חדות ולשון מאיימת ואדומה כדם, כשאנו עולים, כבעוגן הצלה, כל עוד רוחנו בנו, במדרגות פתלתלות, שגילינו זה עתה, ומדלגים בהן, עד שאנו מגיעים, שוד ושבר, אל מפלצת, שראשה נוטף מים. ממשיכים לדלג במדרגות ומולנו ניצב, סוף סוף, פינוקיו, מעל גבי תל, כשהוא נפרד מאיתנו לשלום.
הנה כי כן, סיפורו המופלא של פינוקיו, שמהדהד לאוזנינו לאורך השנים, קורם עכשיו עור וגידים גם בזמר, תודות ליוזמתו הברוכה של יוצרו ברוך הכישרון, פינו וורטיס.
