אפקט הפרפר

האם זהו מיתוס בלבד, או שמא יש, למרות הכל, אמת בהנחה שישנם חיים לאחר המוות בגלגול-נשמות? מאז ומעולם הטרידה הסוגיה המסקרנת הזאת רבים וטובים על פני החלד, ובדרך הטבע חוזרים ודשים בה חדשות לבקרים. אחד מאלה שעדיין תר אחר מענה הולם לסוגיה העלומה הוא המשורר התל אביבי ויליד הארץ, טובי סופר, שעושה זאת בדרך מקורית משלו, במחזור-שירים מיוחד שכתב בפרק-זמן של ארבע שנים לזכרו של אביו המנוח, נעים סופר. שני שירים קצרצרים - "עם כל הכבוד לגשם" ו"ליד הזדאב" - מתוך המחזור פרי-עטו, שפורסמו בעיתון ידיעות אחרונות, הספיקו לעורר הדים נרחבים בציבור-קוראיהם. שני השירים הצליחו ליצור ריגוש תקשורתי של ממש ולגרור אחריהם דיון נרחב. הכל בעטיו של מוצאם התמים לכאורה, המתייחס לטבע אל מול החיים והמתים.

שירים מרגשים

השדרניות ענת דולב וליאת רגב מ"קול ישראל", שקראו בהתרגשות מרובה את השירים בעיתון, הקדישו להם דיון מיוחד בתוכניות הרדיו שלהן ברשת ב'. החרו-החזיקו אחריהן שדרני גלי צה"ל - ג'קי לוי, אברי גלעד ודליק ווליניץ. השלושה טרחו לעסוק בהם בדיון מעמיק ומרתק של משדריהם. גם הירחון הוותיק לתרבות, "חיים אחרים", תרם את חלקו בגיליונו ה-200. המגזין, שאינו נוהג לפרסם דברי שירה בין עמודיו, חרג הפעם ממנהגו משכבר הימים, ובגיליון החגיגי, שראה אור השבוע, מתפרסם שיר נוסף של טובי סופר מתוך אותו מחזור-שירים מעניין. השיר, "אפקט הפרפר", מופיע לצד מאמר המערכת של העורכת מיכל בן דוד, שהחליטה להעניקו כשי לקוראי העיתון. בחירתה יוצאת הדופן של עורכת המגזין בשיר של סופר ריגשה עד מאוד את מחברו, באשר המגזין הזה איננו נוהג לפרסם דברי שירה. טוּבִי סוֹפֵר / אפקט הפרפר

כְּשֶׁנִכְנָס פַּרְפַּר לְחַדְרִי,

אֲנִי תָּמִיד מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים.

מִי יוֹדֵעַ, אֲנִי אוֹמֵר,

אוּלַי זֶה אַבָּא שֶׁבָּא לְבַקֵּר?

"פַּרְפַּר נֶחְמָד", אֲנִי דּוֹבֵר לוֹ,

"אַל תְּמַהֵר. אַתָּה יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר.

שֵׁב, תָּנוּחַ, אַל תִּירָא,

וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא -

אַל תָּעוּף בַּחֲזָרָה". על השאלה אם הוא אכן מאמין שיש גלגולים לאחר שהחיים מסתיימים, משיב טובי סופר בציטוט מתוך שיר של נתן זך: "אינני יודע. יש דברים רבים שאני שואל. לפי שעה אני יושב על שפת הרחוב ומסתכל". היותו של טובי סופר בן להורים יוצאי עירק, שעלו ארצה ב-1951 ושהתגוררו במעברות, באוהלים ובצריפים, ניכרת היטב בשיריו. שירו "ליד הזדאב", למשל, עוסק במפורש במוצא האתני שלו. הוא מתייחס בו לצמח-בושם המשמש להבדלה בקרב יהודי עירק. מסתבר שחלקם אף מאמינים שיש לצמח הזה סגולות נגד עין הרע. שמו הבוטני של הצמח הוא "פיגם מצוי", ועולי עירק מכנים אותו "זדאב", בעוד שבקהילות אחרות הוא קרוי "רודה" או "רוטה". על הצמח הזה, המסמל בעיניו את הקהילה העירקית, מעיד טובי סופר שהוא בעצם מטאפורה לקהילה הבבלית כולה, שממש כמו הצמח הצליחה להכות שורשים ברמת-גן, הנחשבת ל"מעוז העירקים", כמו גם במקומות אחרים במדינה, דוגמת אור יהודה ושכונת התקווה בתל אביב. לדעת טובי סופר הצליחה הקהילה העירקית להשתלב באורח יוצא מן הכלל במרקם החברתי-ישראלי, מבלי לאבד את ייחודה, ובעיקר מבלי לאבד את תמימותה ויושר-ליבה. טוּבִי סוֹפֵר / לְיַד הַזְּדַאבּ

לְיַד הַזְּדַאבּ,

בְּגִנָּתוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַחַזָּן

מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָעִירָאקִי "יְחֶזְקֵאל",

פּוֹרַחַת בַּצַּד –

בַּגְדַּאד

שֶׁנִּשְׁתְּלָה בְּרָמַת גַּן. מסתבר שגם שני שירים אחרים של טובי סופר - "עצי הסיגלון" ו"המשורר, מה הוא אומר?" - ששודרו באחרונה ברדיו, שופעים אופטימיות רבה. בהקשר לכך הרי שאליבא דטובי, אין למשוררים, ולא צריך להיות, מונופול על עצבות. כל שעליהם לעשות, לדבריו, הוא לשבת על שפת הרחוב, להסתכל ולבחון בעיקר את הפרטים הקטנים והמהותיים שמהם מורכבים חיינו, כמו, למשל, אהבה, חוכמה, נתינה, טבע, אך גם צביעות, שקרים, הכחשה, רוע ואטימות - בקיצור: הכל מכל כל. ולסיום אנו מביאים כאן, לראשונה, לקוראי News1, ארבעה שירים חדשים, פרי-עטו של טובי סופר, באדיבות מחברם: טוּבִי סוֹפֵר / שָׁנָה וּקְצָת

שָׁנָה וּקְצָת אַחֲרֵי מוֹתוֹ,

שָׁב אָבִי אֶל מִרְפֶּסֶת בֵּית יַלְדוּתִי,

וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נּוֹחַ מְּפֻסְפָּס לְיַד הַמַּעֲקֶה.

אֲנִי, שֶׁכְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁהַזְּמַן קָצוּב,

מִהַרְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּעַרְבִית עִירָאקִית

כְּדֵי שֶׁיָּבִין אוֹתִי הֵיטֵב.

"אָבִי, אָבִי", אָמַרְתִּי לוֹ,

"הוֹי, אַבָּא,

אוֹי, בָּאבָּא, בָּאבָּא".

טוּבִי סוֹפֵר / בְּסִירַת נְיָר

בְּסִירַת נְיָר שָׁט אָבִי בָּעוֹלָם

וְשׁוֹאֵל מָתַי נַגִּיעַ.

וְהָעוֹלָם הוּא קַר.

וְהָעוֹלָם הוּא מַר.

וְהָעוֹלָם הוּא צַר

וְאַכְזָר.

וְאָבִי לְבַדּוֹ - בְּסִירַת נְיָר.

טוּבִי סוֹפֵר / עָפָר

עָפָר, עָפָר,

מִמָּה אַתָּה עָשוּי,

אִם לֹא מֵאוֹצְרוֹת זָהָב וְיַהֲלוֹמִים

וּמֵאַבָּא שֶׁלִּי.

טוּבִי סוֹפֵר / חוֹל

עַל הַכֹּל יְכַסֶּה הַחוֹל.

עַל הַכֹּל, עַל הַכֹּל,

חוֹל.