-
"כולם שווים בפני החוק, אך יש כמה ששווים יותר ולכן מגיע להם - ורק להם - יחס מיוחד"
"מיוחס בטעות, לאליס מהספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", המקור, כנראה, עזות מצח לשמה
"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני.. מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין"
מתוך הספר: "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגום רנה ליטוין
רשות המיסים פנתה לאחרונה לבית המשפט המחוזי, בתל אביב, בבקשה להכריז על איש העסקים,
אליעזר פישמן, כפושט רגל ולמנות למנהל מיוחד בעניינו, איש מקצוע מיומן בדמות עו"ד יצחק יונגר, שעיסוקו בכך.
יודגש ויצוין, כי חובו של פישמן לרשות המיסים, מגיע לסכום עתק של 196 מיליון שקלים. בקשת רשות המיסים הוגשה לבית המשפט המחוזי, באמצעות היחידה לפירוקים, כינוסים וגביה קשה.
מפרסום רשמי של רשות המיסים עולה, כי היחידה לפירוקים הינה יחידה משפטית ארצית המייצגת אגף המכס ומע"מ בכל הליכי חדלות הפירעון, אשר בהם הוא נוטל חלק כנושה, לרבות הליכי פירוק, פש"ר, כינוס נכסים, הקפאות הליכים. היחידה מטפלת בתיקי גביה מיוחדת (הליכים מכוח סעיפים 106, 106ב, 112א ו-115 לחוק מע"מ). היחידה מפקחת משפטית על כל תיקי מימוש נכסי מקרקעין של רשות המיסים (מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ) אשר מנוהלים באמצעות כונסי נכסים חיצוניים. עד כאן הכל ברור. אליעזר פישמן חייב לרשות המיסים 196 מיליון שקלים, שהיא לא הצליחה לגבות ממנו ולכן, נקטה היא בהליך משפטי שהוגש לבית המשפט המחוזי, להכריז עליו פושט רגל.
בתגובת אליעזר פישמן לבקשת רשות המיסים, באמצעות באי-כוחו מפרט הוא,
כי שווי נכסיו האישיים מסתכם ב-50-70 מיליון שקלים בלבד, שעה שהוא ערב לחובות בסך של 3.4 מיליארד שקלים של חברות שבבעלותו. כפי שדיווח
איתמר לוין ב-News1, פישמן מעריך ששווי ערבויותיו נטו הינו 1.75 מיליארד שקלים, מחמת שאחזקותיו הישירות הינו כמעט אפס.
אליעזר פישמן טוען בתגובתו-בקשתו להעברת ההליך לגישור, שמקור חובות של עסקיו הוא המשבר המוניטרי של שנת 2006, בו הפסיד סכומי עתק בהשקעות בלירה הטורקית. לטענתו, הוא פועל להבראת החברות, תוך שחובותיהן לבנקים יורדים בהדרגה. עוד טוען הוא שהבנקים נותנים בו אמון, בהבנה שזעזועים מיותרים יקשו על פירעון החובות. לדבריו, שום חברה שבבעלותו לא נקלעה לחדלות פירעון, רבות מהחברות במצב איתן וחלק מהן מממשות נכסים.
חרף הפער העצום בין מצבת נכסי פישמן לבין
מכלול חובותיו, מבקש הוא מבית המשפט המחוזי, למנות השופטת, בדימוס,
ורדה אלשיך למגשרת בינו לנושיו והוא מתנגד למינוי בעל תפקיד, דוגמת מנהל מיוחד, לנכסיו, כבקשת נושיו האחרים, דוגמת
בנק הפועלים ו
בנק לאומי, שהסכימו - בשלב זה - להסתפק במינוי מנהל מיוחד, שיפעל יחד עם פישמן למימוש נכסיו. בבקשה למינוי המגשרת צוין, כי בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות ומחזיקי האג"ח של הום-סנטר הסכימו לפנות לגישור, שעה שרשות המיסים, בנק הפועלים ובנק לאומי, ביקשו שהות למתן תשובתם לבקשה זו.
בבקשה-תגובה זו נכתב, כי בקשת רשות המיסים להכריזו פושט רגל, עלולה ליצור כדור שלג, ממנו נמנעו הנושים הפיננסים ובכך תיפגע יציבות החברות שבבעלותו ולגרום לנזקים עקיפים רבים. עוד נטען בבקשת להעברת בקשת הפירוק להליכי גישור, כי קיימים "עיתונאים המלבים את האש, מרביתם עובדים בעיתונים מתחרים ובעלי אינטרס".
למי שאינם בעלי זיכרון מופלג נזכיר, כי לפישמן יש חלק בבעלות בעיתונים:
ידיעות אחרונות ובעיתון "
גלובס". עוד נזכיר, כי אליעזר פישמן ושותפו דאג, יוסי ריגר, חוו נפילה כלכלית באמצעות קרו "רונית" שהייתה קשורה אליהם, כאשר במפולת הבורסאית בתאריך 24.1.1983 ספגו הם נזקים ומכה כלכלית בגובה של 340 מיליון שקלים. פישמן נחשף, אז, לשורה של הליכים משפטיים וחקירות במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך. בספר "חידת פישמן" שכתב העיתונאי המנוח,
אריה אבנרי, צוטט ראש צוות החקירה של רשות ניירות ערך, ראובן קובנט, שהיה מעורב בחקירתו של אליעזר פישמן שטען, כי פישמן אמר לו: "הגיע הזמן שיהיה לי פעם עיתון... ואוכל להגן על עצמי טוב יותר".
בתגובה-בקשה זו שהוגשה באמצעות עורכי-הדין שלום גולדבלבט ו
אהוד גינדס, תוקף פישמן בקשת רשות המיסים, שעה שלטענתו חובו לרשות המיסים מסתכם, אך ורק בערך של 6% מכלל חובותיו. News1 הוסיף ודיווח, כי בבקשת פישמן נטען, כי קיימים מקרים, בהם נושה קטן נוהג כפיל בחנות חרסינה, במטרה לכפות על הנושים הגדולים לשלם לו יותר מן המגיע לו, אך ספק אם ראוי שכך תתנהג המדינה. לדבריו, מימוש נכסיו אינו מצריך מינוי בעל תפקיד, כאשר צעד כזה, עלול אך ורק לגרום נזק לכל הנושים, בין היתר משום שנושיה של כל חברה, בפני עצמה ינסו למשוך לכיוונם, השמיכה הקצרה מדי.
טיעונו זה של פישמן הינו בכל הכבוד הראוי טיעון דמגוגי לחלוטין.
חוב של 196 מיליון למדינה, הינו חוב גדול, עצום וכבד מאד. הניסיון להציג המדינה כ"נושה קטן", שעה שחובו של פישמן לה, ממכלול כלל חובותיו לנושיו, הינו רק 6% מכלל חובותיו,
הינו - בכל הכבוד הראוי - בגדר של זריית חול בעיניים, בלשון המעטה. דינה של המדינה, בכלל ודינה של רשות המיסים, בפרט אינו כדינו של נושה פרטי. המדינה חייבת בדין-וחשבון לאזרחיה ובחובת שקיפות מוגברת. לכן, אסור למדינה, באמצעות רשות המיסים, להסכים להפסקת וגם/או להקפאת הליך פשיטת הרגל, בו נקטה -
ובאיחור רב ובנקיטת סחבת בת שנים, עד שנקטה בהליך זה, בכל הכבוד הראוי - כך שהוא יומר בהליך גישור.
בבקשה אין נזכר, שלקיום הליך גישור, יש צורך בהסכמת כלל נושי פישמן ודברים שנמסרו בגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי. פישמן של המאה ה-21 שונה, בתכלית השינוי, מפישמן של המאה ה-20. פישמן ה"ישן" טוב בעינינו, בהרבה, מפישמן ה"חדש". בעבר, דגל פישמן באחריות אישית
מוחלטת, כמו-גם בשקיפות ומסירת דין-וחשבון מלא ומוחלט לציבור, עד שסילק כלל חובותיו בפרשת קרן "רונית" וספיחיה. לא כך נוהג פישמן, כיום. אם איבד - בכל הכבוד הראוי - פישמן הנוכחי המחויבות לשקיפות ולנטילת אחריות מלאה, מחויבת המדינה לעשות זאת במקומו, כמי שחייבת בחובת שקיפות לאזרחיה. מכאן, שאין להיעתר לבקשה להמיר הליך ההכרזה פושט רגל בהליך של גישור.
