יש לתמוה על שלושת שופטי בית המשפט העליון, בשבתם אלי מדי, כבית משפט גבוה לצדק, שעה שלמרות סירובם המוחלט של הורי הילדים שטופלו בעבר במחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית-חולים "הדסה" והתנגדותם באופן נחרץ וחד-משמעי להליך של גישור, כמו-גם במקביל רצונם של הרופאים לקיים דיון משפטי, באולם בית המשפט, כפה הוא עליהם הליך של גישור.
כזכור, הורה בג"ץ בשבוע החולף (יום ג) לפתוח הליך גישור בין משרד הבריאות והנהלת הדסה ובין הרופאים שעזבו המחלקה ההמטו-אונקולוגית. החל מיום רביעי ואילך מנוהל משא-ומתן אינטנסיבי, בתיווכו של שופט בית המשפט העליון, לשעבר,
אליקים רובינשטיין, שמדי יום ידווח לבית המשפט על מצב העניינים בגישור המתנהל בפניו.
תקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות את ההתנהלות השוטפת והיומיומית של הדיונים האזרחיים, המתנהלים בבתי משפט בישראל, מתייחסת להליך של מהו"ת. הליך של מהו"ת הינו הליך של פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה, בדרך של גישור. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי אם הסתיימה הגשת כתבי הטענות, בהליך אזרחי, הרי לא ידון בית המשפט או הרשם, בתובענה שהגיש בעל דין, לבית המשפט - לרבות בדרך של ניהול קדם-משפט - אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת.
חוק בתי המשפט, הדן בהליך של גישור, קובע, כי גישור הינו הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה לישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו. הסדר גישור מוגדר בחוק כהסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור. המגשר מוגדר בחוק כמי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור, בדרך של ניהול משא-ומתן חופשי.
הדבר החשוב, בכל הקשור לניהול הליכי גישור, הינו כי לא ניתן להגיע להליך גישור, אלא בהסכמת בעלי הדין, בלבד. לצורך כך נקבע בסעיף 79ג.(ב) כי: "בית המשפט רשאי
בהסכמת בעלי הדין להעביר תובענה לגישור. העולה מכל האמור לעיל הינו, כי המחוקק נמנע מלכפות, הליך של גישור הצדדים או על צד לסכסוך, המתנהל בבית משפט כאשר אותם צדדים, או מי מאותם צדדים, אינו מעוניין בהליך של גישור.
במצב דברים זה שלול ומנוע בית המשפט - בכל הכבוד הראוי - מלכפות על הצדדים, הליך של גישור, בניגוד להסכמתם, אם ברור לו, שהצדדים או מי מהם מתנגדים להעברת התובענה, מבית המשפט להליך של גישור.
על כן, תמוהה היא בכל הכבוד הראוי התנהלותם של שלושת שופטי בית משפט העליון, בשיבתו אלי מדין, כבית משפט גבוה לצדק. תמוהה היא התנהלות שופטי בג"ץ, בכך שכפו הם על הורי הילדים, חולי הסרטן, להעביר העתירה שהתבררה בפניו, להליך של גישור. שופטי בג"ץ נהגו כך, חרף התנגדותם הנחרצת של הורים אלה, לקיום הליך של גישור, המתנהל בימים אלה, ממש בפני כבוד השופט, בדימוס, אליקים רובינשטיין.
כפי שצוטטו דברים שנאמרו באולם-הדיונים, הרי בתגובה לסירוב ההורים להליך של גישור, הגיב כבוד השופט,
עוזי פוגלמן, באומרו: "האם המסלול המשפטי יוביל אותנו למחוז חפצנו? תמונת המציאות מורכבת ובגישור אפשר להגיע לקרוב למאה אחוז ובהחלטה משפטית מוגבל יותר. לדחות הזדמנות כזו תהיה בכייה לדורות". כבוד השופט,
נעם סולברג שישב בהרכב, לצד השופט, עוזי פוגלמן, צוטט, כמי שאמר לעו"ד
ארנה לין, שייצגה הרופאים שהתפטרו מעבודתם, בבית-חולים "הדסה", דברים אלה: "ההערכה המקצועית שלנו שלקוחותייך ולקוחותיו של עו"ד שרגא (הורי הילדים - ח"ש) יוכלו לקבל יותר מאשר בפסק דין. ומכאן הצעתנו".
ראש הרכב השופטים, שדנו בעתירה, כבוד השופט, ד"ר
יורם דנציגר, סיכם הדברים באומרו ובקובעו, כי: "אנחנו חשבנו שהדבר הנכון זה לא לשמוע טיעונים אלא לשלוח אתכם לגישור. הליך גישור אינטנסיבי שיכול להוביל את הצדדים וההורים והילדים לתוצאה שהיא הכי טובה. ביררנו על מגשרים מתאימים ויש אנשים מצוינים בתחום. שלושתנו הסכמנו שהמועמד המתאים לגשר זה השופט אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאה בדימוס שפרש לפני שבועיים. שוחחנו עם המשנה לנשיאה והוא נתן את הסכמתו והוא יעשה את המהלך ללא עלות".
בכל הכבוד הראוי, דומה עלינו, כי התנהלותם והתנהגותם של שופטי בג"ץ, בעניינם של ההורים שעתרו לקבל סעד משפטי מהם
מהם, בדרך של פסק-דין ולא בדרך של ניהול הליך של גישור תמוהה, תמוהה עד למאוד, מאוד. שופטי בג"ץ מאותתים - בהתנהלותם ובהתנהגותם זו, תוך כפיית הליך של גישור, על צדדים שאינם מעוניינים בכך לבתי המשפט הכפופים להם, שינויה של ההלכה המחייבת לפי סעיף 79ג לחוק בתי-המשפט. שופטי בג"ץ קבעו בפרשת עתירת ההורים למעשה ובפועל כי מבחינת ההלכה הפסוקה והנוהגת, יכולים השופטים בבתי-המשפט הנתונים למרותם, קרי, שופטי בתי-המשפט המחוזיים ושופטי בתי-משפט השלום, לכוף על צדדים או צד לסכסוך המתברר בפניהם. הדברים נכונים וביתר שאת שעה שצד לסכסוך אזרחי, אינו מסכים להליך של גישור, שאזי ניתן לכוף עליו קיום של הליך גישור בפועל ולמעשה חרף סירובו המפורש זה, להליך הגישור.
בכל הכבוד הראוי, בית המשפט העליון, בכלל ובג"ץ, בפרט אינו פועל הואקום ובחלל המשפטי וההתנהגותי, הריק מהתבוננות ואימוץ דרכו והתנהלותו, גם אם אין סופה נחתם, בפסק-דין ערוך כדבעי וחתום. דומה עלינו בכל הכבוד הראוי כי לא היה כל מקום לקיים הליך של גישור בעניין עתירת ההורים, שעה שהם הביעו
מפורשות וברורות התנגדותם החד-משמעית וסירובם המוחלט, לכל הליך של גישור. התנהלות כזו בכל הכבוד הראוי של בית המשפט העליון, עלולה חלילה וחס להביא לאובדן האמון והכבוד הרב, שרוחש עד כה מרבית הציבור לבית המשפט העליון ושופטיו - חרף, חרף המתקפות הבלתי פוסקות עליו, מצד פוליטיקאים ושאר בעלי אינטרסים נוגדים לו.