X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אבנרי הושפע בכתיבתו ובשיריו הראשונים "מהדף הקרבי" של קובנר במקרים רבים הערצתו של אבנרי לקובנר השפיעה עליו גם בכתיבתו הראשונית
▪  ▪  ▪
אורי אבנרי [צילום: פלאש 90]

במסגרת שבעים שנה למלחמת השחרור נספר הפעם על קצין התרבות של גבעתי ולוחם יחידת הסיור "שועלי שמשון". בצעירותי חונכתי כי אורי אבנרי הוא אויב השמאל והמרחק ממנו ועד אבא קובנר, איש מפ"ם והשומר הצעיר, קיבוצניק ופרטיזן עטור תהילה - הוא עצום ורב. אבל בימי מלחמת השחרור לא כך נראו אז פני הדברים.
שניהם היו לוחמים קרביים; שניהם כתבו במהלך המלחמה (שירים, סיפורים, יומנים ו"דפים קרביים") ופרסמו קצת מחומרים אלה סמוך מאוד לסיומה של המלחמה. קובנר, פרסם את הפואמה "פרידה מהדרום" - ספר שירים המבוסס רובו על הנגב לומיו ונופיו בשנת 1949; אבנרי פרסם את "בשדות פלשת", יומן מלחמה, בשנת 1950; שניהם נהגו לכתוב בפאתוס רב, הרבו בתיאורי נוף הנגב ושיריהם תאורו את מהלכי הקרב.
נשתדל להראות שבמקרים רבים הערצתו של אבנרי לקובנר השפיעה עליו גם בכתיבתו הראשונית. עם השנים התרחקו כמובן והיו למתנגדים פוליטיים חריפים למדי.

אבנרי בשירות הצבאי

בתמונה:
פלוגה ב גדוד 52 גבעתי לפני קרב תל אריש.

עם סיום קורס מפקדים קרביים, מונה למפקד כיתה בפלוגה ג' של גדוד 54 של גבעתי (שפלוגה ב' שלו הייתה פלוגת "שועלי שמשון" בה היה לוחם)
▪  ▪  ▪

עם פרוץ מלחמת העצמאות הוא הצטרף לחי"ש של "ההגנה", ושירת בסיירת של חטיבת גבעתי - "שועלי שמשון", בפיקודו של אריה שפק. אבנרי השתתף בעשרות קרבות, בין השאר במבצע נחשון (בכיבוש דיר מוחיסין), במבצע מכב"י (בכיבוש אל קובאב), בניסיון כיבוש משטרת עירק-סווידאן, במבצע פלשת (ניסיון בלימת המצרים וניסיון כיבוש איסדוד), במבצע "אנ-פאר", במערכה על נגבה, בקרבות על משלט עיבדיס, בקרבות בית-עפה, במבצע "מוות לפולש" ו"במבצע יואב" (בכיבוש משלטי חוליקאת).
עם סיום קורס מפקדים קרביים, מונה למפקד כיתה בפלוגה ג' של גדוד 54 של גבעתי (שפלוגה ב' שלו הייתה פלוגת "שועלי שמשון" בה היה לוחם). הכיתה עליה פיקד הורכבה מאנשי גח"ל, מתנדבים מחוץ-לארץ שהשפה העברית ותנאי הארץ היו זרים להם. אבנרי נפצע קשה בבטנו ובזרועו ב-8 בדצמבר 1948 במשלט במרחק 300 מטר מהכוחות המצרים בעירק אל-מנשייה והוא אושפז במשך כחמישה שבועות, ולאחר מכן, הועבר לשיקום בבית ההבראה בגבעת ברנר.

אבנרי שולח ידו בכתיבה
בדיעבד, אמר אבנרי, כי הוא מתבייש במילים שכתב, וסיפר כי כתב אותן זמן קצר לאחר טראומת הלחימה בקרב על גבעה 105 ליד קיבוץ נגבה, שהיה עבורו הקרב הקשה במלחמה
▪  ▪  ▪

השיר הקשור בשועלי שמשון הוא "שיר השועלים", המוכר יותר כשיר שועלי שמשון, ומזוהה כיום עם הביצוע של שושנה דמארי. מילות השיר נכתבו על-ידי אבנרי, והוא הולחן בידי מרדכי זעירא. על-פי זכרונו של אבנרי הוא כתב את השיר בעיפרון על פיסת נייר בבת אחת ביולי 1948 לאור פנסי הג'יפ, בהיותו בכפר ג'אלדיה, כאשר ביקר, הופיע וניגן ביחידתו המלחין והפזמונאי מרדכי זעירא. אבנרי מסר למלחין את הפתק עם המילים כדי שילחינן.
כעבור שלושה חודשים השיר הולחן והיה "ללהיט". בדיעבד, אמר אבנרי, כי הוא מתבייש במילים שכתב, וסיפר כי כתב אותן זמן קצר לאחר טראומת הלחימה בקרב על גבעה 105 ליד קיבוץ נגבה, שהיה עבורו הקרב הקשה במלחמה.
בתום המלחמה כינס אבנרי את חוויות המלחמה שלו בספר "בשדות פלשת - 1948", אליו כונסו הרשימות שכתב כחייל בפלוגת "שועלי שמשון" לפני הקרבות ולאחריהם ולעיתים תוך כדי קרב. הספר זכה להצלחה חסרת תקדים, ותוך זמן קצר הודפסו עשר מהדורות. ספר זה הפך את אבנרי לחביב הקהל, ובמשך כשנה זכה לביקורות נלהבות ולגילויי חיבה.
גם קובנר בירך אותו ושיבח את הספר. פעם, בעת שישב באוטובוס האזין לשני נערים שישבו מאחוריו ודיברו בהתלהבות על "בשדות פלשת", וניכר היה שהם מקנאים בגיבוריו. באותו רגע החליט לכתוב את הספר "הצד השני של המטבע", שהוא ספר אנטי מלחמתי המתאר את הצדדים המכוערים של המלחמה ובו ביקורת קשה על הפוליטיקאים.

אבא קובנר-גבעתי
הדף הקרבי הראשון שנכתב בידי קובנר ואושר על-ידי מפקד החטיבה שמעון אבידן עסק בתבוסה
▪  ▪  ▪

בראשית מלחמת העצמאות, גייס שמעון אבידן, מפקד חטיבת "גבעתי" את קובנר לתפקיד קצין התרבות, ה"פוליטרוק", של החטיבה. מיני אז, קובנר עשה עם החטיבה עד תום המלחמה. קובנר התפרסם בשנות המלחמה בעיקר בשל "הדפים הקרביים" שכתב. אחד הדפים האלה שחוללו סערה שגליה מכים עד היום היה הדף שכתב בעקבות כניעת ונפילת "ניצנים".
הדף הקרבי הראשון שנכתב בידי קובנר ואושר על-ידי מפקד החטיבה שמעון אבידן עסק בתבוסה זו. אבנרי כיבד את אבידן כאישיות ולא בשל דרגתו. הוא פגש אותו פעם אחת בלבד אבל מבחינתו הוא היה מח"ט נהדר, אגדה חיה בשעתו. אדרבה הפליג אבנרי - הרגשנו בנוכחותו, ידענו מה הוא רוצה, ובעיקר מה הוא לא מרשה. אין ספק שמסרים סמויים אלה עברו לאבנרי ולסיירת הרכובה באמצעות "הדף הקרבי".

הדף הקרבי
"ארבעה ארבעה על הג'יפ הדוהר/ובוקע השיר מן הלב",/ והשביל בדרכם מרקד ומזמר"
▪  ▪  ▪

הדף שנכתב לאחר קרב "ניצנים" נכתב בצורה תוקפנית ולא סלחנית, ברוח דפי הקרב של הצבא האדום. כותרת הדף הקרבי הייתה "כישלון" ובהמשך כתב קובנר: "... הכרח הוא להגיד כבר עכשיו נוכח סכנת הבאות: נפילת "ניצנים" - כישלון הוא. כישלון חמור וכישלון לא בנפילת הנקודה".
בהמשך כתב: ..."טוב ליפול בחפירת הבית מלהיכנע לפולש הרצחני. להיכנע - כל עוד חי הגוף והכדור האחרון נושם במחסנית - חרפה היא! בספרו "פרידה מהדרום" הביא קובנר את הדף הקרבי מה-23 באוקטובר 1948 והכתירו בשם: "בין שוכה ועזקה באפס דמים".
מדף זה, למד אבנרי להזכיר בשיריו את האבות הקדמוניים של העם שחיו בעבר בנגב. אבנרי שילב בשירו שועלי שימשון את הביטוי "מוות לפולש" אותו למד מהדף של קובנר. וכך כתב אבנרי: "ארבעה ארבעה על הג'יפ הדוהר/ובוקע השיר מן הלב",/ והשביל בדרכם מרקד ומזמר/ זה השביל המוביל לאויב./ שועליו של שמשון/ שוב פשטו במרחב/ ונושאים השלהבת בליל/ מעזה ועד גת/ שוב נטוש זה הקרב/ לחרות ישראל". ובהמשך מתחבר אבנרי (כמו קובנר) לגיבור התנכ"י שלחם באזור: "האזינו מצרים לשירו של שמשון הוא בישר את הקץ לפלישתים/ האזינו היטב למקלע, לרימון - / שיר המוות לחיל הפולשים".

השיר על קרב גבעה 69
[צילום: באדיבות ארכיון הצילומים עין השופט]

בתמונה:
שמעון אבידן.

אבידן דיבר גרמנית ובא מתרבות בה גדל אבנרי דבר שהקל על הזדהות עמו
▪  ▪  ▪

אבנרי תאר את מפגשם הראשון של החיילים עם צמרת הפיקוד. האחד, צנום ובהיר שער, שמעון אבידן; השני במדי הצבא הבריטי, בנוי היטב המג"ד החדש – חיים לסקוב; ובהמשך בחור צנום עם עיניים לוהטות – אבא קובנר קצין התרבות. אבידן הפך חיש מהר לאלילים של החיילים ואילו את לסקוב טען אבנרי, שנאו בשל הקפדתו ואופן התנהגותו.
אבידן דיבר גרמנית ובא מתרבות בה גדל אבנרי דבר שהקל על הזדהות עמו. חטיבת גבעתי קבע אבנרי הייתה יציר כפיו של אבידן. הוא החדיר בה רוח לחימה ונועזות מהמפקד ועד אחרון החיילים. החיילים מצדם התביישו לאכזבו ומוכנים היו ללכת עמו עד לסוף. הוא השליט בחטיבה את "רוח הפלמ"ח" כלומר את "המשמעת מרצון".
לפני כל פעולה הוסבר לחיילים מה המטרה ומה מצופה מהם ותוארה בפניהם החזית כולה דבר שנן להם תחושת הזדהות עמוקה עם מטרות החטיבה. ב 10 ביוני 1948התנהל קרב על גבעה 69 בין כוח מהצבא המצרי לבין פלוגה מגדוד 51 של גבעתי. הקרב הסתיים בכיבוש הגבעה בידי המצרים ולכוחותינו היו 20 הרוגים, פצועים ושבויים.
אבנרי חווה את הקרב וכתב על כך שיר: "על גבעה 69/ עומדים שלושה מגדלים/ סביבם סער-קרב השתלח/ סביבם לחמו חיילים./ על גבעה 69/ חייל אלמוני שוכב/ בידו הוא אוחז את רובהו/ וכדור של עופרת בלב./ על גבעה 69 הקרב התחולל ונדם/ על קברו של חייל בן-אלמוות,/ גדל צמח בר אדמדם/. השיר פורסם בספרו של אבנרי "בשדות פלשת", 1990, עמ' 106. בהשוואה לשירו "שועלי שמשון" שהולחן בידי מ' זעירא, נותר שיר זה אלמוני והוא משופע מדימויים שנלקחו מהשירה האירופית שספדה לחייליה לאחר מלחמת העולם השנייה.

אבנרי ואבא קובנר
קובנר. ספר שופטים [צילום: לע"מ]

מילים אכזריות
מדי יום ביומו הופיע הדף הלבן, שבראשו שתי המילים האכזריות – סיסמת החטיבה.

בשולי הדף הוסיף קובנר את השורה שהלהיבה את אבנרי וחבריו בסיירת – "לציון המשימה ולאות הוקרה וכבוד תקרא מעתה הפלוגה הממונעת: שועלי שמשון"
▪  ▪  ▪

כותב אבנרי בספרו שדות פלשת: "בקרב על עיבדיס נולד, בצורתו המיוחדת והסופית, "הדף הקרבי" של מטה החטיבה. הוא היה לנו כצליפת שוט המדרבן למאמץ העליון, הוא הסביר לנו מה מקומו של מאמצינו האישי, הצנוע, במערכה הגדולה של החזית. הוא ליכד את הפלוגות והגדודים ליחידה בעלת נשמה, לב ודופק אחד – חטיבת גבעתי.
מדי יום ביומו הופיע הדף הלבן, שבראשו שתי המילים האכזריות – סיסמת החטיבה. השפעת גומלין מיוחד במינה הייתה בין הדף ובין החטיבה. היה זה כאילו הפך אותו אדם בעל העיניים העצובות למקלט שקלט את רוח החטיבה כולה. שהאזין להולם ליבה וביטא את רגשותיה הסתומים במילים נהדרות מעופפות ומהדהדות במרחב.
ובאותה שעה עיצב הדף את החטיבה ונטע בה החלטה אכזרית – "האויב עבור לא יעבור....". הקרב על משלט 105 היה ניצחון מכריע ונקודת מפנה של המערכה כולה. אבנרי שהיה מבין הלוחמים על המשלט מצטט שוב את הדף הקרבי של קובנר מיום ה-14 ליולי 1948 שכותרת המשנה שלו הייתה "כלבי אנגלו-פארוק תחת גלגלינו".
אחר כך בכותרת קטנה יותר "מכת החושך – מכת הדם". בהמשך מצטט אבנרי את הדף הקרבי המוקדש למגני נגבה ולחטיבה כולה והמתאר את הקרב שעה אחר שעה: "...ולא די, שנסו מותניים בחורים: הנה הג'יפים שלנו יהיו מחר לאמפיביות!. כי בנחל נצעד. בנחל דמם של פולשים. מבית-עפה אל עירק סואידן. מאישדוד אל--- עד יטבעו עד צוואר! – עד לא ישובו כלבים לגבול מאורתם. – דרוסו! – מוכנים!."
קובנר אף ציין את דריסת החיילים המצרים על-ידי גלגלי הג'יפים של הפלוגה הממונעת. בשולי הדף הוסיף קובנר את השורה שהלהיבה את אבנרי וחבריו בסיירת – "לציון המשימה ולאות הוקרה וכבוד תקרא מעתה הפלוגה הממונעת: שועלי שמשון". את השם שאל קובנר מפרק שופטים ט"ו. כך לדעת אבנרי נולדה אגדה. (כזכור, בין פצועי המצרים בקרב זה היה גם קצין צעיר בשם עבדול נאצר).

ההתוודעות הראשונה לקובנר
הוא בא מבריה"מ וראה את תפקידו כמהדורה מקומית של "פוליטרוק" – קומיסר פוליטי בצבא האדום
▪  ▪  ▪

מפגשו הראשון של אבנרי עם קובנר לא בישר קרבה ספרותית-פוליטית כלל: בראשון ביוני 1948, בשדה פתוח ליד גן-יבנה לקראת הקרב הגדול הראשון הגדול של החטיבה על איסדוד (אשדוד): "פתאום הושלך הס. מישהו התחיל לנאום לנו. העמידו אותו על ארגז במרכז השדה, אדם קטן ורזה, שחבש כובע פלדה שהיה גדול בכמה מספרים. ובסך הכל נראה עוף די מוזר. אבל לא צחקנו. הוא ריתק אותנו מהרגע הראשון. כך הכרתי לראשונה את אבא קובנר קצין התרבות של החטיבה.
הוא בא מבריה"מ וראה את תפקידו כמהדורה מקומית של "פוליטרוק" – קומיסר פוליטי בצבא האדום. הוא גם דיבר כאחד כזה, הוא היה ממש לא "משלנו". שפתו הייתה די זרה לנו אבל איכשהו חיבבנו אותו". אבנרי דיווח כי הוא נאם בפתוס של היו מורגלים בו, דיבר על גודל השעה והתפקיד. הבטיח סיוע מחיל-האוויר החדש ומהתותחנים.
הפלמ"ח יתקוף באותה עת מדרום וכן יצורף לחטיבה גדוד אצ"ל (כידוע זלזלו בחיילי אצ"ל שהיו חדשים ולא מאומנים). קובנר הדגיש שהמשימה הפעם אינה כיבוש שטח אלא השמדת טור השריון המצרי כולו והכל תלוי בעוז רוחם של חיילי החטיבה. וכך זכר אבנרי יצאו חיילי החטיבה ממולאים היטב בפתוס ואידאולוגיה אך מהר מאוד הוברר להם, בקרב אשדוד ובקרבות הבאים שלרוב ההבטחות לא היה כיסוי.

מכתב אחרון – הספד ברוח קובנר
נסי נא לפעול, ככל שתוכלי, למען/ עולם שיקום/ עולם בו יידום קול הקרב,/ בו החופש יוליד את היפי,/עולם שצירו – האדם"
▪  ▪  ▪

כמה מהמרכיבים השירים של קובנר "בדף" נטמעו בשירתו ובדבריו של אבנרי. כך למשל ב 5 באוגוסט 1948 ספד לחבר טוב מהלוחמים: כבר השחר עלה, חברה, עוד ומעט וירעם התותח/ לא נותר לי זמן רב עוד לרשום לך מילים עלי פתק/ כבר בוקע האור ועמו מתקרב האורח,/ זה דייר לא-רצוי שקבע משכנו במשלט - / המוות ---/...אם אמות/ אל תבכי!/ מימי לא אהבתי דמעות,/ דמעות עין אישה./ זכרי כי אהבתי לחיות,/ לחיות בכל-לב ומאוד!/ זכרי,/ החיים יפכו עוד בכל, גם העשב יצמח על קברי,/ והוא חי וירוק./ והחיים לחיים ניתנו." ואבנרי מסיים...."ואם בכל זאת את רוצה דבר אחרון,/ ...נסי חברה לחנך בני אדם שלמים,/יפים, אצילים, וחופשים מכפי שהיינו./ נסי נא לפעול, ככל שתוכלי, למען/ עולם שיקום/ עולם בו יידום קול הקרב,/ בו החופש יוליד את היפי,/עולם שצירו – האדם".

האם טופח "פולחן שנאה"?
קובנר כמרכסיסט קבע אבנרי, תאר את המלך המצרי פארוק כמשרת את האימפריאליזם הבריטי השנוא וזו עוד סיבה ללחום בו
▪  ▪  ▪

בספרו "אופטימי" מסכם אבנרי את השפעת קובנר והדף הקרבי עליו ועל חיילי החטיבה. תחילה קבע כי קובנר היה בין השלישיה המנהיגותית של החטיבה אנשי "השומר הצעיר" - אבידן מעין-השופט, סגנו מאיר דוידסון מאילון וקובנר מעין-החורש.
הייתה ביניהם אחדות דעות ומפקדי החטיבה ראו בקובנר כוח מוסרי המחזק את רוחם של החיילים. החיילים התנפלו על חבילות "הדף הקרבי" אף בתחילה, מרבית החיילים ראו בקובנר משורר מוזר, גלותי, בעל תספורת מוזרה, מדבר בעברית נמלצת ונואם להם נאומי "ציונות".
קובנר סבר שתפקידו ללמד את חיילי החטיבה לשנוא את החיילים המצרים ולא בחל בשום ביטוי. אבנרי, בתחילה, התנגד "לפולחן השנאה" שטיפח קובנר, ואף יצא במאמרים כנגד פולחן זה בעתון הארץ ובעתון "הבוקר". אט אט התרגלו החיילים לסגנונו ל קובנר ושאבו "מהדף" אינפורמציה לגבי כל הקורה בחטיבה.
קובנר כמרכסיסט קבע אבנרי, תאר את המלך המצרי פארוק כמשרת את האימפריאליזם הבריטי השנוא וזו עוד סיבה ללחום בו. כשכתב קובנר על דריסת החיילים המצריים – לא נרתע מלעודד את הפלוגה הממונעת ("שועלי שמשון") להמשיך ולעשות כך בקרבות הבאים כנקמה על שעוללו המצרים לכוחות החטיבה בנגבה, בבית דראס ובקרבות אחרים.
כלשונו של המשורר הפוליטרוק שחיבר את הנורא מכל עם התקווה לעתיד אחר: "ככל שתיטיבו לדרוס, כך תעמיקו אהוב את היפה, את הטוב, את החרות".

לעיון נוסף
אבנרי א', בשדות פלשת, (מהדורה חמישית), תל אביב תש"י.
אבנרי א', הצד השני של המטבע, תל אביב, מאי 1950.
אבנרי א', אופטימי, תל אביב 2014.
מילשטיין א', "הדף הקרבי הראשון", News1, מרשתת, 3 באוקטובר 2014.
קובנר א', פרידה מהדרום, תל אביב 1949.
תאריך:  02/04/2018   |   עודכן:  02/04/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יאיר דקל
ואם אני מזכיר ענייני נשים, הרי אימא חכמה אמרה לי: "איש חכם יודע, שכלב קטן זה לא ילד קטן"    אני מקווה שגם ההורים מבינים, שכלב, כל כמה שהוא אהוב, איננו זכאי ליחס של ילד קטן
אורנה מרקוס בן צבי
בשכונת 'נווה ביטחון' איבדו כולם את הביטחון, בכל... ובראש ובראשונה בדרך הסלולה שכה הייתה ברורה עד אז... השתרר מין כאוס מחשבתי ותודעתי וייאוש גדול שהתערבב באבל על אובדן החיים הצעירים
אלברט שבות
סיפור זה הוא מסוג אינספור הסיפורים המראים את הקשר הטבעי בין יהדות לישראליות לציונות לגלות; כן גם הגלות היא חלק מאיתנו    אין יהודי שלא שיחק בתפקיד זה או אחר באחד הסיפורים    תפוס כל עובר אורח יהודי ויוסיף לך עוד סיפור משלו אותו יעמיס על מדף הסיפורים היהודים העמוס ממילא
חנינא פורת
על ארבעה מבני השבט הדוגלים בד-קיום והגיעו להישגים אישיים נאים    בעיזאת אבו-רביע פגשתי באמצעות הצוות "במרכז ג'ו אלון" והייתי מוקסם מהבדיחות ומהסיפורים ששפעו ממנו ולא יכולתי לעמוד מול אישיותו הכובשת
יאיר דקל
עלילותיו של אליהו הנביא רבות מאוד    אזכיר רק שהוא עלה בסערה השמימה, כלומר לא מת    לפי המסורת, יחזור כמבשר לקראת בואו של המשיח
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il