X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
קשה לקבוע בנחרצות שמדובר בהצלחה גורפת, אבל ברור לחלוטין שיש הצלחה רבה, וברור לחלוטין שהמרוויחים הם במקרים רבים תלמידים מרקע חלש
▪  ▪  ▪
רקע חלש [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

אור קשתי, "התוכנית של פייגלין להפרטת החינוך: החזקים יתחזקו - והפערים רק יעמיקו", באתר הארץ, 5 לאפריל 2019. מה אנחנו יודעים על שיטת השוברים בחינוך?
המחקר בתחום מוצא פערים גדולים בהצלחה, בעיקר בארה"ב. חלק מבתי הספר הפרטיים שעובדים עם זיכיון (charter schools) עושים עבודה מעולה, ועוזרים מאוד דווקא לתלמידים חלשים, ויש גם כישלונות.
קשתי מציג רק את טענות החוקרים המתנגדים לשיטת השוברים, למשל:
מסקנה דומה (ששיטת השוברים אינה מוצלחת) מופיעה גם בספר שפרסם בשנה שעברה פרופ' יוסי דהאן, מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ומראשי מרכז אדוה: על-רקע פיקוח רופף של המדינה, "טבלאות הישגים" שחוגגות את הציונים במתמטיקה ובאנגלית ומנגנונים שמעודדים תחרות על תלמידים חזקים, מדיניות הבחירה של בתי הספר צפויה "להעצים את הבידול והאי-שוויון. הייחודיות הפדגוגית של בית הספר תהפוך לשולית בתחרות החינוכית - ומיצובו יושפע גם מהיכולת לשווק את עצמו".
לעומת זאת, את המחקרים הרבים שמראים הצלחה של בתי הספר בזיכיון, קשתי לא מצטט.
ידידי ג'וש אנגריסט, פרופסור (ישראלי/אמריקני) לכלכלה ב-MIT, חוקר את הנושא כבר שנים רבות. בשונה מדהאן, אנגריסט והחוקרים השותפים למחקר, לא מסתפקים בהגיגים אידאולוגיים, הם פונים לנתונים. ומה הם מוצאים? הצלחה. לדוגמה, תקציר מאמר על שיטת השוברים בבוסטון שפורסם ב-2016 בכתב העת המוביל בכלכלת עבודה Journal of Labor Economics:
Joshua D. Angrist, Sarah R. Cohodes, Susan M. Dynarski, Parag A. Pathak, Christopher R. Walters, "Stand and Deliver: Effects of Boston’s Charter High Schools on College Preparation, Entry, and Choice", Journal of Labor Economics, Jan 22, 2016
We use admissions lotteries to estimate effects of attendance at Boston’s charter high schools on college preparation and enrollment. Charter schools increase pass rates on Massachusetts’ high-stakes exit exam, with large effects on the likelihood of qualifying for a state-sponsored scholarship. Charter attendance also boosts SAT scores sharply and increases the likelihood of taking an Advanced Placement (AP) exam, the number of AP exams taken, and AP scores. Charters induce a substantial shift from 2- to 4-year institutions, though the effect on overall college enrollment is modest. Charter effects on college-related outcomes are strongly correlated with charter effects on earlier tests.
במאמר אחר של אנגריסט ושותפים על השגי התלמידים הלומדים בבתי ספר של שיטת השוברים במסצוסט (מצב קישור מטה) יש תיאור קצר של מצב המחקר הקיים: הטענה היא שיש ממצאים
Student Achievement in Massachusetts Charter Schools, Joshua D. Angrist (MIT and NBER), Sarah Cohodes (Harvard University), Susan M. Dynarski (University of Michigan and NBER), Jon B. Fullerton (Harvard University), Thomas J. Kane (Harvard University and NBER), Parag A. Pathak (MIT and NBER), Christopher R. Walters (MIT)
A large body of research with mixed findings on the effectiveness of charter schools has emerged over the past few years. Using a limited number of charter school lotteries, often in urban locations, researchers typically show improvement in student outcomes due to an offer of a seat at a charter school (Abdulkadiroglu et al., 2009a; Abdulkadiroglu, et al., 2009b; Angrist, et al., 2010a, 2010b; Dobbie & Fryer, 2009; Hoxby, Murarka & Kang, 2009; and Hoxby & Rockoff, 2004). While these studies are rigorous, they contradict larger studies that show more mixed results but use less rigorous methods. Along with other recent projects, this study extends lottery-based research on the effectiveness of charter schools to non-urban contexts and helps to reconcile the findings from different methods of estimating charter school effectiveness.
ויש כמובן עוד מחקרים רבים על ארה"ב. קשה לקבוע בנחרצות שמדובר בהצלחה גורפת, אבל ברור לחלוטין שיש הצלחה רבה, וברור לחלוטין שהמרוויחים הם במקרים רבים תלמידים מרקע חלש (הזיכיון בבוסטון מיועד לתלמידים מרקע חלש ברוב המקרים).
ומה לגבי שוודיה? בשוודיה יש בשנים האחרונות, במקביל לעליה בפופולריות של בתי הספר הפרטיים במימון ציבורי על-ידי שוברים, ירידה בהישגים של התלמידים. המתנגדים קופצים על המגמות כמוצאי שלל רב, וטוענים שההפרטה מסבירה את הירידה בהישגים. אבל המחקר דווקא מראה הצלחה. הדעיכה בהישגי התלמידים השוודים אינה תוצאה של בתי הספר הפרטיים. כפי שניתן לקרוא במאמר הבא:
Anders Böhlmark, Mikael Lindahl, "Independent Schools and Long‐run Educational Outcomes: Evidence from Sweden's Large‐scale Voucher Reform", Economica, 16 March 2015
We estimate effects on educational outcomes from the expansion of the independent school sector in Sweden, which followed as a consequence of the radical 1992 voucher reform. Using variation in this expansion across municipalities, we find that an increase in the share of independent school students improves average short‐ and long‐run outcomes, explained primarily by external effects (e.g. school competition). For most outcomes, we observe significant effects first a decade after the reform. By using regional level TIMSS data, we can reconcile our results with the negative national trend for Swedish students in international achievement tests.
קשתי בכתבה שלו למעשה לא באמת טוען שבתי ספר פרטיים מזיקים לתלמידים. הסלידה שלו מבוססת על החשש מפערים. ככה זה אצל בראייה מרקסיסטית: מוטב חינוך (כמו גם כל שירות אחר) שיהיה ציבורי ושוויוני על פני חינוך טוב. יש לציין ששיטת השוברים יכולה (כפי שעשתה בבוסטון) דווקא לצמצם פערים. ואפשר לצמצם פערים על-ידי הענקת שובר גבוה יותר לתלמידים מרקע חלש.
ולסיום, כמובן צריך לבקר גם את מקדמי שיטת השוברים שמבססים את הטענות שלהם על אידיאולוגיה והגיגים במקום על מחקר (כמו את מבקרי השיטה שמתבססים על ציטוטים של הגיגי מרקסיסטים כאילו מדובר במחקרים).
[פורסם בבלוג האישי של עומר מואב]

תאריך:  07/04/2019   |   עודכן:  07/04/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אור קשתי
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אובססיית הפערים בביקורת על שיטת השוברים בחינוך
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דן מרגלית
אחרי שהם נשבעו לו אמונים ביבי גומל להם ברעה תחת טובה ומנסה לשתות את המנדטים שלהם
עומר מואב
איך מסתדרים ליברליזם וחירות עם 2.5 מיליון הערבים שיחוו כיבוש עוד יותר אכזר, עוד יותר אלים, רמיסת זכויות אדם, אפרטהייד, אבטלה ועוני?
חיים שטנגר
ככל שימשיכו אותן 'אליטות', אותן 'אליטות אשכנזיות', שהינן 'אליטות בעיני עצמן בלבד, לתת לציבור המצביעים 'המזרחיים' בארץ, הרגשה שביבי הינו 'נוכל'; 'מושחת' או 'גנב', הרי הם מזהים אותם עמו וגם הם הינם בגדר של 'מושחתים'; 'נוכלים' או סתם 'גנבים
יצחק מאיר
בהשראת "ומי שאיננו יודע לשאול" שבאגדה, כתבתי על בנים, על בנות, על כל אדם ששואל, ולפי שאיננו יודעים להשיב, אנחנואומרים עליהם שהם לא יודעים לשאול
יצחק מאיר
הזנים הלא בוחרים אומרים בעצם כי אין להם, והם גם לא רוצים שיהיה להם, משהו מן הבעלות על החצר שלהם עצמם. אבל הם בתוכה. אם ירצו או לא ירצו. בלי אחריות. כל זן וזן של הלא מצביעים על-פי חוסר האחריות שלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il