X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
לאחר הקור הבין-אישי בימי אובמה-נתניהו, אנו מתברכים כיום בצירוף נדיר, חסר תקדים, של שני מנהיגים שרואים עין בעין נושאים קריטיים כמו המאבק באירן או הבעיה הפלשתינית. לצנינים הדבר בעיני השמאל שלנו, שנסחף אחרי הביקורת ה"ליברלית" בארה"ב על הנשיא הלא-שיגרתי, דרך התנהלותו, ציוציו, אמירותיו
▪  ▪  ▪
טראמפ ונתניהו. יחסים קרובים [צילום: אבי אוחנה/לע"מ]

"מעולם לא היו יחסי ישראל-ארה"ב טובים כל כך". משפט נכון זה שחוזר שוב ושוב בפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ציטוט כמעט מדויק של אותו משפט שהשמיעו בעבר ראשי הממשלות יצחק רבין ואריאל שרון, זכרם לברכה, ולא רק הם. מאז שדיווחו לראש הממשלה השלישי, לוי אשכול ז"ל, על בצורת, והוא שאל בבהלה - היכן? (הוא נרגע רק כשנאמר לו שהבצורת היא בנגב ולא בטקסאס), יחסי ישראל-אמריקה הם אינטרס מדיני עליון שלנו, ולא רק - היו ימים - בזכות אספקת מזון לעת בצורת אצלנו. עיקר התלות היא כמובן בתחומים הביטחוני והדיפלומטי.
בין הגדולה במעצמות תבל ומדינת היהודים שוררת ידידות מופלאה, שכמובן ידעה מעלות ומורדות. שישראל נאחזת באמריקה, נסמכת עליה בזירה הבינלאומית - הדבר מובן. אבל ארה"ב רואה בישראל בעלת ברית אסטרטגית. המעצמה הענקית והמדינה הקטנה חולקות ביניהן ערכים משותפים. נשיא אמריקני בא ונשיא הולך, פעם רפובליקני ופעם דמוקרטי - והתמיכה בישראל איתנה.
על-מנת לשמר את הידידות הזאת ברמתה המיטבית, קשה למנהיג בישראל "להמרות" את פי הנשיא. אפשר להתווכח, לנסות ולשכנע, אבל בסופו של דבר מתקבלת, לרוב, דעת ראש המעצמה הגדולה. מצד שני, לעולם לא ילחצו עלינו האמריקנים לנקוט מהלך, שעומד בניגוד לאינטרס הישראלי, בוודאי ככל שביטחון המדינה ועצם קיומה נמצאים בסכנה. הבית הלבן יפעיל לחצים-ידידותיים עלינו, על-מנת לבצע מהלכים שאולי לא היינו ששים לבצעם, אך כאלה שאינם מעמידים בסכנה את עצם קיומנו. אסור לשכוח: לארה"ב עוד כמה אינטרסים גלובליים, בוודאי במזה"ת. חשוב לה מאוד מעמד העל שלה בעולם הערבי.
בנתונים אלה, ישנה משמעות מיוחדת ליחסים האישיים המתקיימים בין שני המנהיגים, הנשיא שם וראש הממשלה כאן, ולמידת ההערכה ההדדית ביניהם. האם פירוש הדבר שהמנהיג החלש במשוואה הזאת, צריך תמיד לקבל כל מה שאומר, מציע או קובע, היושב בבית הלבן? במלים אחרות - האם בסיטואציה מסוימת הוא יכול לומר "לא" לבן שיחו רב העוצמה?
התשובה היא חיובית, בעיקר כאשר בראש ממשלת ישראל ניצב מנהיג בעל חוט שידרה לאומי, שה"לא" שלו, בשם האינטרס הישראלי, גובר על לחצו של הנשיא האמריקני. הדוגמה הטובה ביותר היא זו של ראש הממשלה יצחק שמיר, שחזר ואמר "לא" לנשיא הפחות ידידותי לנו, ג'ורג' בוש (האב). הלה ניסה לכפות את הקפאת ההתנחלויות, עד כדי כך שמנע מישראל ערבויות לקליטת העלייה הגדולה מרוסיה, ואף להביא להפלת שמיר. עיקשות ראש ממשלת ישראל דאז עוררה כעס בוושינגטון, אבל לא עד כדי שיבוש היחסים. לימים אף נשמעה הערכה מחוגי מימשל בוש-האב למנהיגותו האיתנה של שמיר.
כשראש ממשלה בישראל מתפאר ביחסים המצויינים, שלא לומר אינטימיים, השוררים בינו לבין נשיא ארה"ב, הוא רואה בכך, בצדק, הישג מדיני ואישי ממדרגה ראשונה, שמרומם אותו ומאדיר אותו בציבוריות הישראלית. זה קורה בעיקר, כשהוא מביע נכונות מרחיקת לכת לוויתורים ישראלים, בלחץ הנשיא. בהפוך למקרה שמיר-בוש, כך זה היה ביחסי רבין-קלינטון, וביחסי שרון-בוש (הבן). וכי למה שקלינטון יעצור את רבין שנקלע מרצונו לתהליך אוסלו? ומדוע בוש ינסה לשכנע את שרון שלא לבצע את ההינתקות החד-צדדית?
לאחר הקור הבין-אישי בימי אובמה-נתניהו, אנו מתברכים כיום בצירוף נדיר, חסר תקדים, של שני מנהיגים שרואים עין בעין נושאים קריטיים כמו המאבק באירן או הבעיה הפלשתינית. לצנינים הדבר בעיני השמאל שלנו, שנסחף אחרי הביקורת ה"ליברלית" בארה"ב על הנשיא הלא-שיגרתי, דרך התנהלותו, ציוציו, אמירותיו. בחוסר אחריות משווע יש מי שתוקפים אצלנו את טראמפ ומהלכיו לטובת ישראל.
השמאל מתוסכל לנוכח הידידות המופלאה שמפגין טראמפ כלפי נתניהו ומהלכי התמיכה שלו, שמצאו ביטוי מוחשי, בין השאר, בהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים ובהכרה בריבונות ישראל על הגולן. "עסקת המאה", שפרטיה מתחילים להתחוור מיום ליום, לא תאמץ במאה אחוז את עמדותינו, אבל נקודת המוצא שלה תהיה ככל הנראה טובה לנו מאי פעם.
בתקשורת וברשתות יש מי שמייחלים לא רק לנפילת נתניהו בבחירות הקרובות, אלא גם לניצחון הדמוקרטים בבחירות הבאות בארה"ב, ואולי אפילו לכניסתו לבית הלבן של המרקסיסט הקיצוני ברני סנדרס היהודי, וכך להחזירנו לקווי 67 האסוניים. ולכן, יש לייחל שנתניהו ימשיך להוביל את ישראל גם אחרי ה-17 בספטמבר 2019 הגורלי, וכמוהו טראמפ של אמריקה ב-3 בנובמבר 2020.
צמד המנהיגים הזה הוא הערובה לביסוס מעמדה וביטחונה של ישראל לדורות הבאים, כי אכן יותר מאי פעם בעבר - מעולם לא היו יחסי ישראל-ארה"ב טובים יותר מבימים אלה.

פורסם לראשונה במעריב, 5.8.2019
תאריך:  05/08/2019   |   עודכן:  05/08/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יוסי אחימאיר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
חובה עלינו כיום לאמץ לדפוסי חיינו את הרוח הנושבת בחוקים החברתיים במקרא, חוקים הקשובים למצוקות בן עם זר, שכוח עבודתו מהווה עזר וסעד לפגיעים ביותר בחברה הישראלית
יעקב אחימאיר
בדין הישראלי, הנושא בתואר שני בתחום עבודה סוציאלית, בודאי לא שיער כי תחום אנושי, חברתי בהתמחותו, אולי יסייע לו בחקירת המציאות של פליטים פלשתינים, ובעיקר צאצאיהם או צאצאי צאצאיהם, המתחנכים לשינאת ישראל ולמימושה האלים, הטרוריסטי
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - רעיון פסול, סימון, ביזיון וקצף וחידושים ברק"ם    "... צום הרביעי [י"ז בתמוז] וצום החמישי [תשעה באב] וצו השביעי [יום הכיפורים] וצום העשירי [עשרה בטבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה, ח', י"ט)
אבי הרטמן
האיש שתימר את ארצנו    הוא לקח את תימור הארץ כמשימת חייו    ממסעות חיפוש ברחבי העולם ועד למשימות חסויות ומסוכנות, הקדיש עצמו למטרה זו כנזיר המקדיש עצמו לאלוהיו
יורם אטינגר
פתיחות לביקורת איננה מקרינה חולשה, אלא נכונות לדון בחילוקי-דעות ומינוף הזדמנות להעברת מסרים חיונים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il