X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עבירות בנייה הן דרך קלה ומהירה יחסית לייצר תזרים הון קבוע ויציב על-ידי השקעה כספית חד-פעמית הכרוכה ברמת סיכון נמוכה יחסית לענפי פשיעה אחרים. עם זאת, נראה כי הבשורה האכיפתית אשר נושא עמו חוק קמיניץ דילגה על עיריית ירושלים והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שם עדיין רואים בעבירות בנייה עניין של מה בכך
▪  ▪  ▪
נדל"ן בירושלים [צילום: קובי גדעון/פלאש 90]

תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, הידוע גם בשמו העממי "חוק קמיניץ", מבשר על שינויים רוחביים המכתיבים את הידוק הפיקוח והאכיפה של דיני התכנון והבנייה. זהו כמובן, שינוי מבורך. לפי דוח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מהווה תחום הנדל"ן את אחד מאפיקי הלבנת ההון הנפוצים ביותר. יתרה מכך, עבירות בנייה הן דרך קלה ומהירה יחסית לייצר תזרים הון קבוע ויציב על-ידי השקעה כספית חד-פעמית הכרוכה ברמת סיכון נמוכה יחסית לענפי פשיעה אחרים. עם זאת, נראה כי הבשורה האכיפתית אשר נושא עמו חוק קמיניץ דילגה על עיריית ירושלים והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שם עדיין רואים בעבירות בנייה עניין של מה בכך.
חוק הבנייה והתכנון
אם אתם גרים בירושלים ומעורים בנעשה בתחום התכנון והבניה, הרי שבוודאי נתקלתם בתופעה: "סגירה בהסדר", "הסדר מותנה", "היתר בדיעבד" ו"הכשרת עבירות"- כל אלו הם שמות מכובסים להסכמי כניעה אשר חותמת המחלקה המשפטית בעיריית ירושלים מול עברייני בנייה. מדוחות פנימיים של עיריית ירושלים עולה כי התביעה העירונית מתקשה להתמודד עם מספרם הרב של התיקים אותם היא מנהלת בבתי-המשפט במסגרת ניסיונותיה להיאבק במגפת עבירות הבנייה הפוקדת את העיר בעשור האחרון. בעקבות עומס ההליכים המשפטיים הנערמים לפתחה הקימה מחלקת היועמ"ש כבר בשנת 2012 את "מחלקת השימועים לעבירות בנייה קלות"- מחלקה אשר תפקידה להוביל לחתימת הסדרים מול עברייני בנייה מבלי לנהל הליך פלילי אשר עשוי להמשך שנים ארוכות. אלא שעיון בתכנם של ההסדרים המותנים אותם מחויבת התביעה העירונית לפרסם על-פי חוק, מעלה כי הם אינם אלא עוד ביטוי לרפיסותה של התביעה העירונית מול העבריין. הקנסות הכספיים הפעוטים המוטלים על העבריינים הופכים את עבריינות הבנייה לממוסדת ומשתלמת יותר מאי-פעם, ומעודדים את העבריינים לבנות מתוך ידיעה ברורה כי העבירה תוכשר בעתיד בשל חששה של המחלקה המשפטית להיכנס מולם להליך פלילי ממושך ומייגע. דוגמאות לא חסרות. במצעד ה"פרסים" שחולקו לעברייני בנייה בשנת 2019 ניתן למצוא בניית מרפסת אשר הסתכמה בקנס של 2000 שקלים, סגירת שתי מרפסות אשר עלתה לעבריין כ-6000 שקלים, וכן את השמשתה של יחידת דיור מניבה אשר נבנתה בניגוד לחוק והסתכמה בקנס פעוט של כ-8000 שקלים בלבד. את תשלום הקנסות מאפשרת התביעה העירונית לפרוס לכמה תשלומים שווים, לנוחותו של העבריין. אחד הסעיפים התמוהים יותר המהווים חלק מהפרקטיקה המשפטית המפוקפקת הזו הינה החתמת העבריין על התחייבות "להימנע מביצוע עבירות בנייה במשך כ-12 חודשים". ומה קורה לאחר אותם 12 חודשים? לתביעה העירונית הפתרונים.
שיפוי בינוי
"כתבי שיפוי" הם כינוי להסכמים אותם נוהגת הוועדה המקומית לחתום מול יזמים המגישים בקשות להיתרי בניה בלתי סבירים מבחינה תכנונית. היות שחברי הוועדה מודעים היטב לכך שהם הולכים לחתום על היתר שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות התכנון העירוני, והיות והוועדה מודעת היטב לתסבוכת המשפטית אליה היא צפויה להיכנס במסגרת תביעות נזקי רכוש וירידת ערך מתוקף סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ממהרת הוועדה למגן את עצמה באמצעות כתב שיפוי. מהות ההסכם היא פשוטה: הוועדה תאפשר למגיש הבקשה לעשות ככל העולה על רוחו מבחינה תכנונית, כל עוד ייאות הנ"ל לשאת באחריות המשפטית ובהוצאותיה הכספיות של כל תביעת ירידת ערך עתידית שתוגש נגד הוועדה. בכך הופכת הוועדה לספק שירותים ניטרלי שכל תפקידו הוא להעניק חותמת-גומי להיתרי בנייה, תוך שהיא מפריטה את האחריות התכנונית לידיו של מגיש הבקשה - בניגוד מוחלט לכל מהותה של הוועדה כמוסד תכנוני. נשמע לכם עברייני? כיוונתם לדעת גדולים. בשנת 2016 פסק השופט דנציגר כי אותם כתבי שיפוי אינם חוקיים (ע"א 5958/15 פרחי ביקל נ' הוועדה לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח'). אלא שבשנת 2017 חוקקה הכנסת חוק המאפשר לוועדות המקומיות להמשיך ולהתמגן נגד תביעות ירידת ערך באמצעות כתבי שיפוי, בשל החשש מפני קריסת מערכות כללית של מוסדות התכנון בעקבות תביעות נזיקין. לעתים אף נוצרים מצבים אבסורדיים בהם חוברת הוועדה המקומית לעבריין, ומצרפת אותו כצד שלישי לכל הליך משפטי שיתנהל בעתיד נגד אזרחים שומרי חוק אשר נפגעו מהתנהלותה.
לא ראיתי, לא שמעתי
עבריינות בנייה כוללת, לעיתים קרובות, אספקטים נוספים של עבירה על החוק. במהלך בחינת בקשות להיתרי בנייה נתקלים מוסדות תכנון גם במקרים של עבירות זיוף ומרמה. העונש על עבירת זיוף- עבירה מסוג פשע - עשוי להגיע עד לכדי חמש שנות מאסר בפועל. אך נראה שלמרות שלא פעם מוכחת עבירת הזיוף מעבר לכל ספק במהלך הדיונים השונים, לא טורחת הוועדה לדווח לרשויות החוק על העבירה וזאת חרף העסקתו של יועץ משפטי בתשלום שזהו עיקר תפקידו בוועדה. במקרה קיצוני במיוחד דחתה הוועדה לתכנון ובנייה בירושלים את התנגדותם של תושבים לתוכנית בינוי עליה חתום, לכאורה, אדם שכבר נפטר. חבר הוועדה אלישע פלג התנגד לאישור התוכנית בטענה כי "הדיון בבקשה צריך להיערך על-ידי החברא-קדישא". עם זאת, חברי הוועדה האחרים מילאו פיהם מים והתחמקו מחובתם ליידע את המחלקה המשפטית בדבר עבירת הזיוף. "אני אגף תכנון ולא משטרה, אני לא מתכוון לחקור מי מת ומי זייף" טען אז מנהל מחלקת התכנון אמי ארבל. התיק לא הועבר להמשך טיפול של המשטרה, וכך יצאה לה לדרכה תוכנית הבינוי הראשונה שהוגשה על-ידי יזם מהעולם שמעבר.
כשעבריין מורשע מחזק לך את הבניין
ש.ד. הוא מהנדס מוכר אשר חתימתו מכובדת בכל המוסדות התכנוניים בירושלים. כאשר ש.ד. אומר שמבנה מסוים יציב מבחינה הנדסית, הדבר מתקבל, בדרך-כלל, ללא שאלות נוספות. אלא ש-ש.ד. הוא גם עבריין מורשע אשר ריצה 22 חודשי מאסר בגין מעורבותו באחד מהאסונות ההנדסיים הקשים ביותר שידעה ירושלים ומדינת ישראל בכלל. בעוד עיריית ירושלים השקיעה משאבים משפטיים רבים על-מנת להיאבק בתביעות הפיצויים המוצדקות של נפגעי אותו אסון, ממשיך ש.ד.- אשר היה מעורב מאז בשני מקרים נוספים של בנייה לקויה- לספק חוות דעת הנדסית באשר ליציבות מבנים שונים בעיר. לא פעם מעורב ש.ד. בפן ההנדסי של חיזוק מבנים כחלק מהליך הכשרת עבירות, בתיאום עם עיריית ירושלים והוועדה המקומית, המסתמכת על חתימתו בצורה עיוורת.
אישורים במהירות הלייזר
יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים, אליעזר (לייעזר) ראוכברגר ידוע בישיבות הוועדה הממושכות המתנהלות תחת שרביט ניצוחו. לפי מקורות עיתונאים שונים, עם כניסתו לתפקיד בשלהי שנת 2019 קיים ראוכברגר ישיבה בת 11 שעות בה אישר כ-400 תיקי בינוי ברצף. המסקנה הבלתי נמנעת היא שלראוכברגר היו דקה ושש שניות בממוצע לדון בכל תיק, כולל שמיעת ההתנגדויות, וזאת בהנחה שלייעזר לא עזב את חדר הישיבות אפילו לשנייה, אפילו לא לשירותים. כמובן שכל העניין נשמע בלתי סביר. אלא שמאז כבר הספיק ראוכברגר לשבור את השיא של עצמו ולקיים ישיבה בת 17 שעות ברצף.
מעורבות אזרחית כפתרון
העולה מהדברים הוא, שתושב ירושלים הנפגע מתוכנית בנייה בריונית, דורסנית או עבריינית אינו צפוי לקבל כל מענה מהחוק. סביר יותר להניח שהעירייה תבחר להכשיר את הבנייה הבלתי-חוקית במסגרת הסדר עם העבריין, ואילו הוועדה המקומית אף תחבור אל העבריין במסגרת כתב שיפוי בניסיונותיה לנער מעליה את המתנגד אשר בו היא רואה לא יותר ממטרד. אם יחשוש מי מהדיירים ליציבות המבנה, תדאג העירייה לחסות בצל חתימתו של מהנדס אשר הורשע בעבר ברשלנות שהביאה למותם ופציעתם הקשה של עשרות אנשים. טענותיו של המתנגד יישמעו בשלושים שניות או פחות במהלך מרתון תכנוני המתרחש באישון-ליל. נראה כי מוסדות הביקורת של המדינה אינם ששים להכניס את ראשם למיטה החולה הזו. בפעם האחרונה בה ניסה מבקר המדינה לפתוח בחקירה נגד גורמים בעיריית ירושלים הסתיים הדבר בצורה טראגית, עם התאבדותו של מנהל גנזך רישוי ופיקוח באוגוסט שנה שעברה. במצב העניינים הזה, נראה כי האפיק היחיד בו יכול תושב ירושלים לשמור על זכויותיו הינו האפיק האזרחי. תביעות אזרחיות המכוונות נגד בעלי תפקידים המתרשלים בביצוע חובתם הסטטוטורית תשכנע את העירייה ואת הוועדה המקומית להפסיק לגונן על עבריינים ולהתחיל לפעול על פי-חוק.

תאריך:  23/01/2020   |   עודכן:  23/01/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יובל כהן לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מוסדות התכנון בירושלים: פלטפורמה לעבריינות
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
ירושלים של זהב - תרתי משמע
מיכל מירושלים  |  25/01/20 12:04
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עומר מואב
בתום שנה שכזאת עם גבייה מעל התחזית, הצהיר הגזבר החברתי שאת העודפים בקופה הוא יחזיר לדיירים
עומר מואב
המסקנה, שמתקבלת, בניגוד למה שאנחנו רגילים לשמוע, מבוססת על כך שגם תשלום המעסיק לביטוח לאומי עבור השכיר מחושב כחלק מהתשלום של השכיר
דן מרגלית
הכרזה חד-צדדית על סיפוח בקעת הירדן תגרום להודעה ירדנית כי היא משעה את הסכם השלום עם ישראל, וזו מכה מדינית אנושה
דודו קוכמן
סקר מקיף שקיימה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחומי החקלאות לאחר 40 שנה שבו בוצע הסקר הקודם מגלה כי מספר החקלאים ירד ב-61% לעומת מספרם בשנת 1984 המועד שבו בוצע הסקר הקודם
יוסף קנדלקר
בתי הקשיבה בשקט ואז שאלה אותי שאלה מעניינת - "אבא, למה כל השירים מדברים רק על אהבה, ולמה כשאיש שר זה אף פעם לא משהו טוב"?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il