X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
ברברה טוכמן מגדירה כמצעד האיוולת "נקיטת מדיניות הנוגדת את האינטרס העצמי". גורם עקרי ביצירת התופעה הוא אטימות מוחין, שנובעת מהערכת מצבים במונחים של דעות שנקבעות מראש תוך התעלמות מסימנים מנוגדים או אף סותרים. בישראל מבטא הדבר כיום את הניסיון הסיזיפי לנהל את משבר הקורונה, באמצעות ממשלה פריטטית לעומתית, שעיקר מעייניה במאבק הפוליטי בין חלקיה, שמאפיל על הצרכים הלאומיים האמיתיים
▪  ▪  ▪
[צילום: נתי שוחט, פלאש 90]

מטבע לשון זה טוותה ההיסטוריונית הידועה ברברה טוכמן, ואת ספרה כינתה באותו שם. טוכמן מנסה להדגים באמצעות סדרת אירועים, בחלקם מוכרים היטב1, את מהותו העמוקה והשכיחה של המושג, והיא עצמה מגדירה את המושג כך:"...נקיטת מדיניות הנוגדת את האינטרס העצמי". לדעתה, התופעה אינה תלויה בתקופה או במקום...: "זוהי תופעה הקיימת בכל זמן ובכל אתר, אם כי ההרגלים והאמונות הרווחים בזמן מסוים, קובעים את הצורה בה היא מתגלית".
לאטימות מוחין, גורסת טוכמן, משקל רב מאוד בשלטון. "תכונה זו מורכבת מהערכת מצבים במונחים של דעות שנקבעת מראש, תוך התעלמות מסימנים מנוגדים או דחייתם. זו פעולה לפי משאלות הלב, מבלי להניח לעובדות 'להטעותנו'. אטימות מוחין היא גם העיקשות שלא ללמוד מהניסיון". כדוגמה קלסית מההיסטוריה היהודית העתיקה, מביאה טוכמן את מקרה רחבעם - אשר ביקש לצרף את שבטי ישראל ליהודה מיד לאחר פטירת אביו שלמה המלך. בכך ביקש לחזק את הממלכה שירש ולעצב באופן מהיר וחלק תהליך מעבר ממלכת שלמה לממלכת רחבעם. כל זאת על-רקע עדויות שהגיעוהו בהיות בביקור במצרים על אי-שקט באזורים שונים בממלכת ישראל ובבירתה שומרון. לשם כך הלך לשכם וביקש לפגוש בה את זקני שבטי ישראל. הזקנים בקשו ממנו להקל בעול אותו כפה עליהם אביו בשלהי מלכותו. יועציו המקצועיים, יעצו לו ללכת לקראתם, ואילו חבריו הצעירים, שהפכו בין-לילה ליועצים חדשים ומועדפים, יעצו לו ללכת בדרך ההפוכה ולענות לבקשת הזקנים בקשיחות ובתקיפות. רחבעם שחש עצמו "כמלך בהתהוותו", חשש מעצת הזקנים, וכדרך להוכיח את עוצם ידו, בחר בנוסח שהכינו עבורו הצעירים לאמור: "קטני עבה ממותני אבי. ועתה, אבי העמיס עליכם עול כבד ואני אוסיף על עולכם; אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".2
במענה שהכינו זקני ישראל כנראה עוד לפני הפגישה החוזרת, ענו לו זקני ישראל כהאי לישנא: 'לאוהליך ישראל! עתה ראה ביתך, דוד!' ובכך הכריזו למעשה על פרישת ממלכת ישראל מממלכת שלמה. זו ראשית פיצולה של הממלכה הישראלית הגדולה של דוד ושלמה, ולמעשה גם תחילת הסוף שהובילה לחורבן הראשון הגדול בימי בבל ואשור, כ-375 שנים מאוחר יותר!
דומה שהמשבר הנוכחי בו נתונה ישראל, מזכיר במרכיבים שונים ורבים את מצעדי האיוולת המוכרים בהיסטוריה (הערה 2 להלן, ומקרים רבים נוספים). טרם הגענו למציאות חמורה והרסנית כבמשבר רחבעם, אבל אין ספק שהמשבר מכרסם בלכידות החברתית ובעוצמה הלאומית של ישראל. אם מבקשים ללמוד לקח מעשי מאפיזודה לאומית היסטורית זו, השאלה הקריטית היא: כיצד מביאים את נתיבי החשיבה הציבוריים - שאינם אחידים - והממשלתיים - שהם יותר מדי פוליטיים, אל דרך מלך אחת, שמתלכדת עם האינטרס הלאומי האמיתי, בעיצומו של המשבר? בכדי לנסות ולהשיב על כך, חייבים להגדיר אינטרס לאומי מוסכם ואם קיים יותר מאחד (או לא ניתן להסכים על אחד בלבד), חייבים לקבוע סדר עדיפות מוסכם ביניהם.
אינטרס לאומי מורכב בדרך כלל מסדרה שלימה של צרכים ורצונות, שאותם יש לחלק לקבוצות ואת הקבוצות לדרג לפי הירארכית. את התהליכים יש לנהל באמצעות המנגנונים המיועדים לכך, ובחברה כשלנו אלו המנגנונים הדמוקרטיים של חוק, הידברות והכרעות רוב.
קושי ראשון הוא להגדיר את מרכיבי האינטרס הלאומי, כשמושג זה מבטא מטרה משותפת לרוב גדול של ציבור האזרחים. מורכבותו של המשבר הנוכחי נובעת מהעובדה שמטרות משותפות ומטרות מנוגדות, שלובות אלה באלה וחוצות ציבורים מגוונים. בדרך כלל קשור האינטרס הלאומי באיום משותף על ערך מרכזי, למשל: איום על החיים, הבריאות והביטחון.
לא קשה לקבוע שאיום הקורונה הוא רב-פנים ורלוונטי, גם אם לא באותה מידה, לחלקים נרחבים מאוד של הציבור.3 ולפיכך המאבק בו הוא מטרה משותפת לרוב המכריע של הציבור; על כן המאבק הוא כיום מטרה לאומית ברורה וראשונה במעלה. ההשלכות הנילוות לאיום הישיר על החיים וכושר התפקוד, מעצימו והופך אותו ליעד הדחוף ביותר. אינטרס לאומי שני, מתפתח סביב השיטות והכלים שיש להפעיל לצורך המאבק במגיפה. לכאורה, לשם כך הוקמה - בנתונים של משבר פוליטי מתמשך - ממשלת החירום הלאומית. למרבה הצער, במקום שתוביל ממשלה זו לליכוד השורות ולעיצוב תהליך הרמוני של מאבק אפקטיבי, היא מובילה את המדינה בדרך חתחתים. זאת משום שהחלטות הממשלה מתקבלות מתוך אי-הסכמה בפועל באשר לסדר העדיפות, ומכיוון שהקמת הממשלה לא העמידה את המאבק בווירוס במקום הראשון בסדר העדיפות הלאומי. כך נותר המאבק הפוליטי שקדם להופעת המגיפה שווה-ערך אם לא קודם לו. בשל כך נוצר ניגוד עניינים משווע בין העולם בו מתפקדת הממשלה (המאבק הפוליטי של השמאל להדחת ראש הממשלה בדרכים אנטי-דמוקרטיות) לבין העולם בו מבקש הציבור לראותה מתפקדת (המאבק במחלה). הימין מאידך מכפיף כל שיקול דעת שלו לבלימת ניסיונות ההדחה. התוצאה המיידית של פער זה, הוא אובדן כושרה של הממשלה לניהול התנהגות הציבור ופעילות המשק, לצד כישלונה באכיפה אפקטיבית של החוקים והתקנות למטרה זו.
מציאות זו הביאה עמה את הגל השני ועמו מספרים מדהימים של חולים ונפטרים, סגר שני חמור לציבור ולמשק, בלווי ירידת המורל וגידול בחוסר האמון של הכל בכל. המוצא מכל אלה עדיין לא נראה באופק. תהליך מסוג זה מתאפיין בשחיקה גורפת: בראש וראשונה של אלה שעומדים בחזית האופרטיבית - מערכת הבריאות, המשטרה, כוחות פיקוד העורף, מערכת החינוך ועוד. התסכול שנוצר מוליד חוסר אמון, מדרבן ומאיץ רבים לחפש לעצמם "פתרונות פרטיים" לבעיותיהם הבוערות. מכאן, המרחק לריסוק הסולידריות קצר מאוד! - כולם נוטלים חלק במצעד האיוולת.
בעיה נוספת שנחשפה במלוא חומרתה במשבר "מתגלגל" זה, היא הנתק בין הקהילה החרדית בישראל לבין המסגרות הממלכתיות של המדינה. תחילה נדמה היה שהשבר מקיף גם את המגזר הערבי בישראל, אולם שינוס מותניים של פרנסי הרשויות המקומיות של המגזר וחלק גדול מאנשי הדת בו, שהתעשתו לאחר שראו את היקף הנזקים והקורבנות ששילמו על התנהלות כאוטית, שינה את מגמות התחלואה והיקף הנפטרים באופן ראוי לציון.
אירוע דומה לא התרחש לפי שעה במגזר היהודי החרדי, אף כי אין להתייחס אליו כאל מקשה אחת הומוגנית. השילוב בין המשבר הפוליטי לרפואי חולל אצל רבים בעדה החרדית תחושה שיש גורמים שמנצלים את המשבר הרפואי בכדי לשלול ממנה את מידת האוטונומיה שהייתה לה בעבר. התגבשות כוחות אנטי-דתיים ואפילו עוייני מסורת, בשילוב עם הצורך לשבור כללי התנהגות בתחומי התפילה, החגים, המפגשים החברתיים והחיים היום-יומיים, כמו גם בשילוב עם תנאים אובייקטיביים בהם שונה אוכלוסייה זו מאחרות בפרמטרים רלוונטיים למגיפה4, הקצינו עמדות משני הצדדים והקשו על הנהגת כללי משחק משותפים לכלל אוכלוסיית ישראל ואכיפתם. הקושי חולל כעס הדדי והאשמות שווא, לצד טענות צודקות. באווירה של חוסר אמון ומתח חברתי בריאותי וכלכלי, נפערו פערי שיתוף-פעולה ומשמעת אזרחית משמעותיים מצד קבוצות אלה, שגבלו בעבריינות מתריסה כלפי מרות המדינה, דבר שאין לקבלו כנורמה סבירה בדמוקרטיה שוויונית.
אם להשתמש בהגדרתה של טוכמן שהבאנו לעיל - נקיטת מדיניות הנוגדת את האינטרס הלאומי - היא שמאפיינת מצעד איוולת; דומה שבמשבר הנוכחי הגדלנו עשות ואנו נתונים מתחילתו במצעד איוולת, גם אם איננו קוראים לילד בשמו. אם כך, נשאלת ביתר שאת השאלה: מה הלאה? שכן הניסיון מלמד שמצעד מסוג זה מוביל מדחי אל דחי.
מאזן הכוחות הפוליטי הנוכחי אינו שונה מזה שהביא להקמת ממשלת החירום5. לכן, אין בנמצא פתרון מיידי שימנע גל שלישי וסגר נוסף בעקבותיו; שכן הממשלה אינה שולטת במצב, ולצערי גם אינה מראה סימנים שתנהג אחרת בתהליכי היציאה מהסגר הנוכחי. סממני חוסר המשמעת האזרחית וריפיון האכיפה נותרו כשהיו, וככל שהמצב הכלכלי מחריף, גדל החשש שאנו על עברי פי פחת.
המסקנה המתבקשת היא שבמבנה הממשל הנוכחי - הרכב פרסונלי, מארג פוליטי ופערי עמדות - אנו צועדים בדרך ללא מוצא, במצעד איוולת "כהלכתו". רק ממשלה אחרת, שתבחר מחדש, על יסוד הצבת נושא המאבק בקורונה בעדיפות עליונה עם תוכנית פעולה סדורה, תוכל לשנות את האווירה, האמון והסיכוי שתהליכים והחלטות יקבעו בזיקה למציאות ולעובדות. לצד האנדרלמוסיה הכללית פועלת העובדה שסקרי דעת קהל של הימים האחרונים ותרומה שלילית של מניפולציות תקשורתיות בעיקר סביבם, מותירים על-כנה את התחושה שפוליטיזציית המאבק בפנדמיה, לא תיפסק אלא אם תקדם לכך הכרעה פוליטית ברורה שתקנה לממשלה חדשה כושר הכרעה ופעולה ברורים. מרחב ההסכמה האזרחי בציבור הישראלי מצומצם וצר ויתקשה להחזיק מעמד ולשרוד מחזור בחירות דמוקרטיות חדש, שבנסיבות הקיימות הוא צורך קריטי. אולם, חרף ההסתייגות המובנת וחוסר הרצון לבזבז זמן ומשאבים, לדעתי, אין מנוס אלא לקיים בהקדם בחירות חדשות ולהקים ממשלה שונה - ולו אפילו זמנית, לשנתיים - שיעדה הראשון והמרכזי הוא מאבק מוצלח בקוביד-19. שום תירוץ אינו יכול להצדיק מציאות שבה משלם הציבור באלפי מתים ועשרות אלפי חולים ונכים, על-רקע אוזלת-יד ממשלתית, במציאותנו ההזויה.

הערות

1. ברברה טוכמן, מצעד האיוולת (מטרויה עד וייטנאם), תרגום מאנגלית" יוסף אשכול, ספריית מעריב, תל אביב, 1986.
2. הטרויאנים מכניסים את סוס העץ אל תוך חומות טרויה; הבריטים מאבדים את אמריקה, אמריקה בוגדת בעצמה בווייטנאם ורחבעם מאבד את ממלכת ישראל.
3. כאשר מדובר באיומים מסוג: מלחמה, טרור, מגיפה, רעידת אדמה גדולה, שיטפון או שריפה - כל האזרחים מאוימים באותו אופן, והמרכיב הקריטי ביותר של האיום הוא החיים עצמם.
4. משפחות גדולות המונות 8- 16 נפשות שגרות בדירות קטנות (צפיפות רבה), דמוגרפיה שבה מספר הילדים הצעירים גבוה בהרבה ממספר הזקנים (הצעירים נפגעים פחות), חשיבות לימוד התורה המתבצע בישיבות וכוללים גדולים שבהם מספר רב של תלמידים, תפילות המוניות ואירועי שימחה רבי משתתפים, מאפיינים עדות אלה. מבחינת הקורונה, פרט ליתרון הגיל הצעיר, כל שאר הפרמטרים מגדילים בעדות אלה את הסיכון. כאשר בני העדות באים במגע עם האוכלוסייה הישראלית הממוצעת, סממני ההדבקה והתרומה להתפשטות המחלה משמעותית מאד. לכן, הם מעוררים כעס, תרעומת ועויינות מחריפה והולכת והופכים לשק חבטות מילולי לעבריינים מרצון האחרים.
5. טכנית ניתן לפצל את רוב המפלגות והשותפויות הפוליטיות הקיימות לצרופים שיוכלו תאורטית להקים ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. אולם מחלות-היסוד של צרופים אלה מבטיחות שנקבל תוצאה דומה מאוד במהותה לו הקיימת כיום. מאחר שחווינו כבר את עוללותיה של הממשלה הנוכחית, איוולת תהיה להמשיך ללכת בדרך הקשה הזו באופן שיחזיר אותנו בקרוב-רב לנקודת המוצא .

תאריך:  15/10/2020   |   עודכן:  15/10/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מצעד האיוולת שלנו
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
הסמול הישראלי הוא אלוף
עמעד  |  15/10/20 13:59
 
- פרט לכינויים שעליהם הייתי
רפי לאופרט  |  15/10/20 21:34
 
- הכינויים האלה
עמעד  |  16/10/20 16:47
2
ייתכן ריבונות בתקופה הקרובה!
אקטואלי  |  17/10/20 08:27
3
המחאה מתעצמת
הירונימוס  |  18/10/20 10:57
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוני בן-מנחם
המליציות הפרו אירניות הגישו הצעה לממשלת עירק ל"הפסקת אש מותנית" בתנאי שתציג לוח זמנים מפורט לנסיגת צבא ארה"ב מהמדינה. אירן נחושה לנקום את מותו של קאסם סולימאני, הצעד הראשון מבחינתה הוא להשפיל את ארה"ב ולאלצה לסגת מעירק
מתי דוד
כנראה שההפגנות הפכו עבור המפגינים מטרת פעילות ועיסוק חשוב מאוד בפני עצמו, כדי להוכיח לעצמם ולציבור שהם קיימים ולא מתיאשים
דן מרגלית
אל תיכנע למשפחת הפשע, כפי שהדביק אהוד אולמרט הגדרה זו לבנימין נתניהו; ולא לקרנפיו ולעושי רצונו וללסטים הפוליטיים שמאיימים עליך
ציפי לידר
פרו'פ רביד כדאי שתלמד שיעור נתינה מהחרדים    ימינה שמאלה? תשאלו את איילת שקד    ולקינוח פסוקו
יוני בן-מנחם
קרב הירושה ברש"פ מתחמם לקראת האפשרות לעריכת בחירות לפרלמנט הפלשתיני. גורמים בכירים בפתח טוענים כי מזכ"ל התנועה ג'בריל רג'וב מנצל את הדיאלוג עם חמאס כדי לשדרג את מעמדו בקרב הירושה, בכירי פתח בגדה מצטיידים בנשק ומקימים מליציות לקראת המאבק על ראשות הרש"פ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il