תרחיש: מפץ קרוב במערכת הפוליטית
האכזבה הכללית מכל המערכת הפוליטית המפולגת הקיימת, שכשלה במאבק במשבר הרפואי הכלכלי והפוליטי, עשויה לגרום לשינוי דרמטי במפה הפוליטית הלאומית בבחירות הקרובות.ההנהגה הקיימת בממשלת "האחדות" הלאומית, מסוכסכת בתוכה בקביעות ובקושי מתפקדת במאבק לבלימת הקורונה שזו משימתה. ואולם התברר, שלמרות הכוונות והסיבות הטובות והנכונות להקמתה היא איכזבה.
מסתבר שהפטנט של ממשלה שוויונית רוטנציונית עם שני ראשי ממשלה היה ניסיון אולי הכרחי אבל בלתי אפשרי שנכשל. גם חלק ממנהיגי האופוזיציה לא הפנימו את חומרת המצב, מפגינים עמדות קיצוניות נגד מאמצי הממשלה ומטפחים אווירת יאוש. מכל הסיבות המצטברות הללו, של העמקת המשבר הכלכלי והרפואי, הקרע הפוליטי בין שותפי "ממשלת הקורונה", והאכזבה הכללית מכל המערכת הפוליטית הקיימת, הדבר יגרום להתארגנות של גוף פוליטי אזרחי חדש שיקים מפלגה חדשה, שעשוי לגרום לתוצאה דרמטית בבחירות הקרובות, למפץ פוליטי שישנה את המפה הפוליטית. המפלגה החדשה תיקרא אולי מפ"צ - "מפלגת פטריוטים ציונים". אולי אפ"ל - "אחדות פטריוטית לאומית".
המפגינים בבלפור נאמני "דת הפוליטיקה"
"דת הפוליטיקה" מאמינה שהעולם מתחלק לשניים. הטובים הם אנשי השמאל, הרעים הם אנשי הימין. הדת הזו הוציאה "פסק הלכה" שבו נקבע העקרון והצווי. נתניהו אשם בכל! סילוקו פתרון לכל! ובא לציון גואל! ואמנם כל חסידי הדת הזו, מקרב קבוצת "רק לא ביבי" = מקבוצת "הדגלים השחורים", התגייסו למשימה הזו. האנשים האלה הפכו לסוללות אנרגיה ששיעבדו את כל עיסוקם לפעילות להשגת מטרתם היעודית להדחת נתניהו, ובא לציון משיח וגואל חדש. המפגינים, כמו החרדים, מאמינים ובטוחים שהם חסינים מנגיף הקורונה. החרדים מאמינים בכך בזכות האמונה שלהם בדת היהודית. המפגינים מאמינים בכך בזכות האמונה "בדת הפוליטיקה".
ולכן הקנאים בשתי הדתות הללו טוענים שאין סיבה למנוע מהם הפגנות ותפילות המוניות. הם טוענים שרק בישראל הממשלה מטילה איסור על התקהלויות המוניות "מסיבות פוליטיות", אולם מסתבר שברוב מדינות אירופה, כולל ממשלות צרפת שבדיה ודנמרק, הטילו איסורים אלה.
גופים רבי כוח שיבשו את המאבק בקורונה
מגיפת הקורונה הבלתי מוכרת שהגיעה אלינו מהעולם, הפתיעה את כל המערכות המקצועיות
ברפואה ובמדע, כולל גם את המערכת השלטונית. העדר הכרה ידע וניסיון לגבי המגפה הזו, גרמו מטבע הדברים להרבה חילוקי דעות בקרב מקבלי ההחלטות כיצד יש לטפל במגיפה. כמובן שהעדר הנסיון בנושא, גרם לקבלת החלטות שגויות ולבלבול וכעס מובן בציבור הרחב. המגיפה התפשטה וגרמה לנזקים רבים ולשיבוש סדרי החיים השיגרתיים רצל הפרט והכלל.
מציאות קשה זו של משבר לאומי רפואי וכלכלי, אמורה הייתה ליצור סולידריות, משמעת, ושיתוף פעולה עם המאמצים של המערכת הממשלתית והרפואית כדי לצמצם ולמגר האסון. ואולם הסתבר לצער כולנו שהיצרים הטמונים בקרב הפוליטיקאים, והמחלוקות האישיות והמקצועיות בקרב חלק מאנשי הרפואה, המשפט והתקשורת, לא שיתפו פעולה אלא במידה רבה שיבשו את המאמצים להתגיסות למאבק בקורונה, הכל כביכול מכוונות טובות. כוונתי למשפטנים, לעיתונאים, לפוליטיקאים ולמומחים. כולם שיבשו את המאבק בקורונה.
הפילפולים המשפטיים של היועצים המשפטיים ובראשם מנדלבליט, סיבכו ועיכבו פעמים רבות את המצבים שחייבו קבלת החלטות מהירות ואמיצות שהיו מחויבות במצב החרום. המאבק בקורונה זו מלחמה שמחייבת התנהלות שונה מכללי הסעיפים המשפטיים בשיגרה. הכרעות דחופות להצלת חיים התעכבו בגלל פרשנויות משפטיות שבמחלוקת. המשפטנים הפכו בפועל לשליטים עליונים בזכות היותם לפרשנים העליונים והבלעדיים שמחליטים במדינה.
התקשורת, במקום שתתגייס למאמץ הכללי במאבק במגיפה, מסרה את הבמה רבת הכוח "למומחים" של מכחישי הקורונה. העיתונאים עודדו את אלה שהעלילו כי זו "מגפה פוליטית" והיא תיעלם אחרי הבחירות (פרופ רבקה כרמי) שהכל תעמולה ואין שום מגיפה (פרופ יורם לס). התקשורת שבחלקה היא מקצועית ובחלקה פוליטית בכסות "מקצועית", הלהיטה והדליקה את העימות הפוליטי שגרם להגברת אי-הציות להנחיות להצלת חיים ולהגברת האנרכיה.
העיתונאים הבולטים והמוכרים בערוץ 12, התגיסו למאבק בממשלה והרבה פחות במגיפה. בזמני מלחמה ומגיפה שהיא מלחמה קיימת חובה לאיפוק ולשותפות עם הממשלה ולא לניהול מלחמה נגדה בסיסמה חופש הביטוי וההפגנה בכל מצב ללא מגבלה, שגרמו לאסון. העיתונאים דרשו לפתוח את העסקים. לאחר שהממשלה נכנעה ללחצים ופתחה, המגיפה חזרה והשתוללה. ואז התקשורת האשימה מדוע פתחו ודרשו לסגור. העדר אחריות והוגנות.
המאבקים האישיים והמפלגתיים של השותפים "בממשלת החרום והקורונה" גרמו לשיבושים בקבלת החלטות במאבק בקורונה ולנזקים חמורים לעסקים ולעצמאיים. הלהט האובססיבי של המאבק הבלתי פוסק בעד ונגד נתניהו בעידוד התקשורת, המאיס את עצמו ושיבש את המאבק בקורונה. הנגיף של האיבה הפוליטית שמאפיין את החולי החברתי והפוליטי קיבל את הבמה הטלויזיונית ההרסנית בשם קדושת ההפגנות. הקיצונים בשני המחנות קיבלו את הבמה, את המתונים והשקולים מקרב הדמויות הציבוריות לא הזמינו לפאנלים.
כמובן שגם לנתניהו היה חלק בהתפוררות ובאנרכיה שהתחוללה. גם האופוזיציה הפיצה ביקורת שלוחת רסן והפיצה נגיף של יאוש ואובדן תקווה כמובן בגלל נתניהו. המדינה על סף שקיעה לאסון, בגלל ממשלה מסוכסכת, אופוזיציה לוחמת שמפיצה שמפיצה יאוש ואובדן תקווה, ואזרחים שלא מצייתים להנחיות. כולם זקוקים לריפוי בהלם חיובי כדי לחזור לנורמליות ולאחריות במציאות של מצב חרום של מגפה איומה.
