שלמה לוי, מי שהיה ראש מועצה אזורית מרום הגליל בשנת 2008, הוציא צו סגירה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. הצו הוצא לרגל יום ההילולה לכבוד אדון הנביאים, משה רבנו. אגב, מדובר ביו"ר מועצה דתי, שמאד היה חשוב לו שההילולה תתקיים, אך לא היה מוכן לאשר קיומה לנוכח מה שנראה בעיניו סכנה בטיחותית לחיי החוגגים.
פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים בכנסת ישראל ב-24.3.2008 פורס התרעמות של חבר הכנסת יעקב ליצמן, שנזף ביו"ר המועצה - "כשמגיעים להר מירון 300 אלף איש,
המשטרה מאפשרת לכולם להיכנס כי איש לא יכול לעמוד נוכח לחץ דעת קהל, וכשמגיעים כ-15 אלף איש יש סכנה, אתה מעז להוציא צו סגירה???"
חבר הכנסת גפני החליט להתחרות עם מר ליצמן בגילויי חוסר אחריות ובזלזול בראש מועצה, שהעז לא לתת אישור להילולה, כשלא הוכחו תנאי בטיחות מלאים. והנה קטע מפרץ התוכחה של מר גפני באותה ישיבה - "...על בית פרטי יכול יו"ר מועצה להוציא צו סגירה רק אם יש סכנת התמוטטות. זה לא המקרה, האתר לא הולך להתמוטט ככל הנראה...." .
אלו היו תגובות מנהיגים פוליטיים להחלטה אמיצה חד-פעמית של ראש מועצה. כואב לציין, שתגובות הממסד הפוליטי העידו על זלזל בחיי אדם, ומה שחשוב לאותו ממסד - צבירת כוח פוליטי, גם אם זה כרוך במחיר יקר של חיי אדם.
מה שקרה, למרבה הכאב והצער, בל"ג בעומר השנה נעוץ באותה התופעה. כל תהליך קבלת ההחלטות לקראת ההילולה בהר מירון נעשה אך ורק במישוריות הפוליטית.
לחץ פוליטי הכתיב לכל דרגי הביצוע לא להגביל מספר חוגגים על ההר. פוליטיקאים התחרו ביניהם מי תרם יותר להיעדר ההגבלות. למעשה הם התגאו בתואר מי גרם יותר למותם של עשרות ופציעתם של מאות.
הרוגי האסון שילמו את מחיר מו"מ קואליציוני וכניעת נתניהו לדרישות פוליטיקאים חסרי אחריות מהמפלגות החרדיות, פוליטיקאים שכל עולמם היה נתון להישגים לטווח קצר, בלי להשקיע מחשבה בתוצאות הרות אסון. מתוך כוונה להאדרת נתניהו, שרים מהליכוד העניקו מאות כלי רכב, מתנות חנם, על חשבון משלם המיסים. על כך שקדה במסירות רבה השרה מירי רגב, כשהשר לביטחון פנים מְסְמַרְטֵט כל שבריר התנגדות של אנשי בטיחות ובמיוחד של מפקדים במשטרת ישראל, שמתמסרים לַהִסְתְּמַרְטְתוּת שלהם.
45 אנשים שילמו בחייהם. הם למעשה קורבנות אינטרס פוליטי של ראש ממשלה בישראל ומנהיגי מפלגות חרדיות, כשהבולטים הם אריה דרעי ויעקב ליצמן. זו מנהיגות כושלת, ששנים רבות מתעלמת מדוחות מבקר המדינה ואזהרות של גורמי ביטחון
ושל משטרה חסרת עמוד שדרה, שנמנעת מלומר את דברה באומץ בפני צמרת פוליטית, המתרפטת בפני מנהיגי מפלגות חרדיות, חצרות ואדמו"רים.
חובה על שר הפנים, אריה דרעי, מאיר פרוש, יעקב ליצמן מאיר פרוש להופיע בפני וועדת חקירה ממלכתית ולספק הסברים, העומדים במבחן הביקורת - לא רק מדוע דרשו ולחצו להסיר את כל ההגבלות על מספר החוגגים בהר מירון, אלא גם באיזו קלות קיבלו את כל מבוקשם מאמיר אוחנה, השר לביטחון פנים, ומשרת התחבורה, מירי רגב, שעל חשבון משלם המיסים העמידה צי של רכבים. אי-אפשר להחריש לנוכח התנהגות שר הבריאות, שנתן את ההסכמות שנדרשו ממשרדו למרות גילויי התנגדות של רופאים במשרדו. על זלזול בחוות דעת של אנשי מקצוע חייב שר הבריאות לתת את הדין.
אחראים על האסון חייבים לתת את הדין. לשר דרעי אני מבקש לומר - האסון בהר מירון לא היה גזרת שמים, הוא גזרת מחדל, והאשמים במחדל חייבים לתת את הדין.
