X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
מי שקורא לפעולות הפוגעות באינטרסים ופעולות של המדינה, ובחלקים גדולים מציבור האזרחים, לא ראוי להיות מופת ולא ראוי להוקרה כה גבוהה כפרס ישראל
▪  ▪  ▪
גולדרייך. לא ראוי [צילום: יוטיוב]

בפנייתה לשר החינוך כתבה מועצת האקדמיה הישראלית למדעים כי "התבטאויות פוליטיות שהן בגדר המותר על-פי עקרון חופש הביטוי אינן רלוונטיות להכרעה בעניין מקבלי הפרס" (כך פורסם בכאן 11). האומנם? טענה זו מעוררת כמה שאלות: א. האם במקרה של פרופ' עודד גולדרייך מדובר בהבעת דעה בלבד? ב. האם הצהרותיו וחתימותיו אינן בגדר פעולה שיכולה לפגוע בפעולות של המדינה הדואגת לצרכי הציבור? וג. האם המדינה שתומכת באנשי האקדמיה ביד נדיבה חייבת לתת הוקרה למי שפועל נגד פעולותיה?
לפי מיטב הבנתי קריאה לחרם על מוסד אקדמי ישראלי אינה בגדר הבעת דעה פוליטית בלבד. זו פעולה שיש בה פוטנציאל לנזק של ממש. במאמר מנומק שפורסם בשנת 2010 הסביר הפרופסור חיים הררי (נשיא מכון ויצמן לשעבר) כי גם לחופש האקדמי וגם לחופש הבעת הדעה יש גבולות. במאמר מלומד שפורסם ב-Telos 171 2015: הסביר מוחמד וותד (איש אוניברסיטת טורונטו) כי הקריאה לחרם אקדמי סותרת את עקרון חופש הביטוי והחופש האקדמי בכך שהחרם פוגע בחופש המחקר של חוקרים אחרים.
בדומה, במאמר מלומד מסביר הפרופסור מיכאל גרוס, איש אוניברסיטת בקינגהאם שכיוון שישראל נתונה במצב מלחמה הוא היה חושב שזו חובתו של כל איש אקדמיה בישראל, תהיה עמדתו הפוליטית אשר תהיה, לחשוב ברצינות רבה מאוד האם דבר כלשהו שהוא אומר או עושה עשוי לתת עידוד לאויביה הרבים של המדינה. הוא מציין שתנועת ה-BDS שהפרופסור גולדרייך הביע תמיכה פומבית בפעולותיה, היא הניגוד הגמור לחופש האקדמי וחופש הבעת הדעה. והוא מוסיף עצה "Argue by all means. But boycott and betray at your peril "
קריאה לחרם פנים ישראלי אינה בגדר הבעת דעה אלא פעולה בעלת תוצאות אפשריות נוספות: בקריאה לחרם פנימי יש משום עידוד לפעולות חרם מצד כוחות בעולם כולו נגד כלל האקדמיה הישראלית.
לקריאה כזו יש פוטנציאל הרסני ליסודות התפקוד של האקדמיה עצמה. הבקרה והפיתוח של האקדמיה בעולם המערבי מבוססת על שיטת השיפוט על-ידי עמיתים. ביסודה של שיטה זו קיימת ההנחה של יושרה מוחלטת בהליכי השיפוט ולכן השקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות אפסית. החלטות מתקבלות בועדות שהרכבן בדרך כלל נשמר בסוד, הן נעזרות במכתבי המלצה שזהות כותביהם חסויה ופטורות מדיווח והנמקה להחלטותיהן. קריאה לחרם אקדמי מתוך האקדמיה הישראלית עשויה להחריב את התשתית של עצם השיטה.
סכומים נאים
קריאה לחרם פנימי עשויה לגרום לעיוותים בפעולת מערכת השיפוט על-ידי עמיתים שהיא לב ליבה של הקצאת המשאבים במערכת האקדמית בישראל. כבר היו דברים מעולם ולכן כל מי שקורא לחרם על אוניברסיטת אריאל מתוך האקדמיה הישראלית מקדם אפשרות של פגיעה בזכותם של חוקרים ישראלים חברי סגל באוניברסיטת אריאל לזכות במענקי מחקר ולקיים את מחקריהם. כל קריאה לחרם ממי שמורמים מחבריהם באקדמיה על-ידי מעמדם ועל-ידי פרסי הוקרה עשויה לגרום להטיה מודעת או בלתי מודעת בכושר השיפוט האובייקטיבי של חברי ועדות השיפוט. האם ניתן לצפות שמי שקורא בגלוי להחרים אוניברסיטה בישראל או שומע קריאה זו מבכירי המערכת האקדמית יוכל לשפוט עבודותיהם של עמיתים תחת ניגוד עניינים כה חמור? ההליך של שיפוט על-ידי עמיתים שביר, ועדין, וצריך לשמור עליו משמר מכל משמר.
אינטראקציה בין עמיתים היא תנאי הכרחי לקידום רעיונות ומחקרים, כדבר שנאמר "אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא: אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, כָּךְ אֵין תַּלְמִיד-חָכָם מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ"(בראשית רבה, פרשה סט, סימן ב). לכן המדינה מעודדת זאת ומקציבה סכומים נאים לקרנות לקשרי מדע בין לאומיים המנוהלות על-ידי האוניברסיטאות במסגרת תקציב ההשכלה הגבוהה. הקצבות אלה מאפשרות ביקורים של מדענים ישראלים בחו"ל ותמיכה בשנות שבתון בחו"ל. מכאן שמשלם המיסים הישראלי תורם בעין טובה מאוד לעידוד קשרים בין מדענים ישראלים למדענים בעולם כולו. קשרים אלה חשובים מאוד אך צריך להישמר מכך שהמדינה לא תיפגע מכך שפתחה ערוצי קשר אלה.
מערכת השיפוט על-ידי עמיתים מסתמכת כמעט בכל מקרה גם על שיפוט על-ידי מומחים מארצות העולם. אנשי אקדמיה בארצות זרות לא ערים לדקויות ההבדלים בין אוניברסיטאות בישראל ולכן קריאה פומבית לחרם ופעולה למען תנועת ה-BDS הפעילה מאוד בקמפוסים בחו"ל, עשויה לפגוע קשות בכושר השיפוט של עמיתים בארצות זרות. הקריאה לחרם מרעילה את מערכת השיפוט על-ידי עמיתים ולכן חשוב להוציא את הקריאות לחרם מתוך הדיון הציבורי בישראל על-ידי הימנעות ממתן הוקרה למי שמקדם חרמות פנימיים ואף חיצוניים.
מי שקורא לפעולות הפוגעות באינטרסים ופעולות של המדינה, ובחלקים גדולים מציבור האזרחים, לא ראוי להיות מופת ולא ראוי להוקרה כה גבוהה כפרס ישראל. המדינה הקימה אוניברסיטה באריאל בשם הציבור, באמצעות נציגיו הנבחרים, ולא ראוי שהמדינה תביע הוקרה כה גבוהה למי שמחבל בפעולתה.
ברור לחלוטין שאדם הטוען כי בשל עמדתו הפוליטית של פלוני הוא אינו זכאי לפרסים ומענקים, לא יוכל לטעון דבר כאשר אותו עיקרון יופעל כלפיו. כך גולדרייך אינו יכול לטעון מחד שחברי סגל באריאל אינם זכאים לפרסים ומענקים בגלל השקפותיהם הפוליטיות ובאותה העת לטעון שאסור לפגוע בו בגלל השקפתו הפוליטית. עמדה כזו אינה עקבית ולכן אינה יכולה להתקבל.
מי שבד בבד עם תרומתו לשמה הטוב של המדינה בעולם המדעי גם פועל פעולה שעשויה לפגוע בה ובחלק מפעולותיה, מאיין את תרומתו שמזכה אותו בפרס.

הכותב הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
תאריך:  05/05/2021   |   עודכן:  05/05/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קריאה לחרם אינה הבעת דעה בלבד, היא פעולה מסוכנת
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
עניין של DNA
באום  |  5/05/21 15:59
2
צודק בהחלט!
ד"ר רון בריימן  |  9/05/21 12:14
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות פרס ישראל
זלמן שובל
"פרס ישראל" איננו מוטה פוליטית, וגם איננו צריך להיות כזה, אך מותר לצפות מהזוכים בו — אם לא להפגין אז לפחות להפנים שאין לשמוט את הקרקע מתחת לרגליה של המדינה שמעניקה אותו
בעז שפירא
בדרך כלל זוכי פרס ישראל מגיעים משכבה מאוד מוגדרת באוכלוסייה - אשכנזים, מבוססים כלכלית, "נאורים", בעלי תארים אקדמיים בלי סוף, בעלי קשרים בכל החלונות הגבוהים באקדמיה ומחוצה לה ומרושתים היטב בפסיפס החברתי העוטף אותם באהדה
דוד ארגז
"יכול להיות שיש אנשים שחושבים אחרת, אבל אני לא חושב כך", פרופ' עודד גולדרייך בתגובה לפסילת זכייתו
דן מרגלית
אם גולדרייך תומך בחרם מדעי על ישראל אפשר לתהות אם הוא אכן יכול לעבוד במכון ויצמן או בכל אוניברסיטה שהוא קורא להחרים    בעיקר שחרם מוביל לסגירה    אך מה זה נוגע לפרס ישראל?
איציק וולף
משרד החינוך פרסם את רשימת הזוכים בפרס ישראל לשנת תשפ"א    ברשימה שישה זוכים: יאיר זקוביץ, פרופ' בן-עמי שילוני, פרופ' אריאלה לבנשטיין, פרופ' ניצה בן דב, מיכל בת אדם, פרופ' אלי קשת, נורית זרחי ופרופ' יוסף צ'חנובר    שמו של פרופ' עודד גולדרייך, שאמור לזכות בפרס ישראל לחקר המתמטיקה נעדר מהרשימה בשל סירוב השר גלנט לאשר את זכייתו בגלל דעותיו הפוליטיות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il