לכול סיפור יש שתי אפשרויות. או שהוא בא אליך או שאתה בא אליו. התוצאה היא תוצאה. הפעם הוא מתחיל בפטירתה של ג'ימבָּה, מנוחתה עדן, כלבת רחוב שאומצה וחיה חיים טובים אצל אֵלָה דורון ומעיין פוגֶל, וילדתם, רייָה. היא מתה ממחלה בהגיעה לגיל מופלג. מותה הביא יגון על הזוג, ובתם הקטנה רייָה שחיה אתה כאחותה הבוגרת. ג'ימבה, לא היית מרשימה במיוחד במראה, אבל היא הייתה כלבה נועזת ובנעוריה גם תוקפנית, כלפי בני מינה ולעתים כלפי אלה שלוו אותם.
במותה נותר חלל עד שהמשפחה גילתה בבית יתומים כלבי של אגודה לצער בעלי חיים, כלב גור שבהיותו בן שלושה חודשים הגובה שלו הגיע לחצי מטר. בגיל שנה ומשהו הוא הגיע לגובה של סוס פוני. השם בָּאלוּ אומץ משמו של הדובי טוב הלב, בעל הכרס הגדולה שמלמד את הנער מוֹגלי את כל שעליו לדעת כדי לחיות בג'ונגל. אלא שבָּאלוּ בניגוד לזה ב"ספר הגֹוּנגל" אינו אמיץ. הוא גדול ופחדן והא חי בג'ונגל האנושי.
ביום ג' - 13 באפריל בשעה 14:00 (ככה מצוין בסמרטפון), משפחת פוגל הצעירה בילתה בחוף ארסוף-קדם, בשרון הדרומי בין הרצליה לגעש. חיל-הים, אי-שם במרחק כמה קילומטרים, ערך תמרון ובמהלכו נשמעו פיצוצים עזים בחוף ארסוף. בָּאלוּ עשה אחורה פנה ונעלם. לאחר כמה דקות כאשר הבעלים של הכלב, מָעיָין, שם לב שהכלב נעדר, הוא קרא ושרק ובָּאלוּ, שהיה בחניון, חזר לחוף. בין אם זה לכבוד שובו של באלו, ובין אם זאת הייתה התוכנית מלכתחילה הפיצוצים נמשכו. באלו נסוג, והפעם הקריאות והשריקות של מעיין לא עזרו.
אזעקת אמת
תחילה נערכו החיפושים בסביבת החניון של חוף הרחצה. בשלב זה כמה מבעלי המכונית ועוברים ושבים התעניינו בכלב האובד וחלקם אף החלו לשוטט בסביבה. השעה 16:00 והכלב איננו. החיפושים נמשכו כשאנשים צעירים ומבוגרים מצטרפים לחיפושים בכול פעם בקטע אחר שבו הסתובב מעיין והשמיע קריאות ושריקות והכלב לא נענה. האנשים נענו. אלה, בת הזוג של מעיין הצטרפה לחיפושים בסביבות 5:30 כשעתיים וחצי לאחר העלמו של באלו. אליה הצטרפו אחיה וחבר ועשו דרכם ברגל מחוף שפיים לאורך המים עד ארסוף קדם, כשעה הליכה.
בשלב זה הוקם מעין חפ"ק ואנשים שונים, רובם צעירים, הוציאו סיורים לצפון ודרומה. לכך נוספה קריאת אס.או.אס. של אלה בסמרטפון בזו הלשון:
"באלו שלנו אבד לפני שלוש שעות בחוף ארסוף. שיתופכם יעזור לנו מאוד. זה ממש עניין של מהירות. היה תרגיל של חיל-הים והפיצוצים הפחידו אותו והוא עלה מן החוף. באלו הוא כלב גדול וחזק מאוד ומתוק אבל פחדן. אם תראו אותו אנא התקשרו אליי או למעיין. יש חשש שהוא יגיע ברגל לתל אביב ושם הוא אבוד".
במקביל הועברה הודעה מתאימה על-ידי אמו של מעיין לווטרינר שגר בסביבה וגם הוא נרתם למלאכת החיפוש תוך שעה והטלפונים של מעיין ושל אלה צלצלו ויש שחיכו בתור כדי להירתם למלאכת החיפושים אשר הרחיקו לחוף שפיים מצפון ועד רישפון בדרום.
המלכוד ברשת.
בשעה 21:00, קרוב לשבע שעות לאחר העלמו של הכלב, נרשמו על הצג של אֵלָה 460 משתתפים שפעלו לא רק כרשת אלא כמחפשים אחר הכלב האבוד. בשעה 21:30 הגיעה הבשורה ממשפחה, שגרה בארסוף וראתה את ההתכתבות ברשת, כי בָּאלוּ נמצא אצלה בחצר. ככה מצא לו הכלב מקלט לא במרחק קילומטרים אלא בקרבת מקום עם בית חם וכלבים לחברה, והוא הצטרף למשפחה.
מייד בהיוודע הידיעה המשמחת יצאה הודעה מאת אֵלָה לקהילת המחפשים ולכול המעורבים בחוויה ברשת לאמור:
"חברים ואנשים טובים ויקרים. היום הדרמטי הזה הסתיים בשמחה גדולה שבאלו שלנו נמצא בדירה של משפחה בארסוף - בזכות השיתופים שלכם. הגענו מיוזעים מהדיונות ונרגשים לאסוף אותו. היום הזה גילה לנו את עוצמת הטוב האנושי. אנשים שלא הכרנו קודם - עזרו. יצאו לחוף מרצונם מבלי שנבקש, שיתפו, דברו, עודדו - פשוט הלב מתפוצץ. אנו אסיריי תודה וחוזרים הביתה בידיים טובות עם באלו אהובנו".
"מבצע באלו" - כמשל קטן לדבר גדול
אישית אילו ידעתי שזאת אֵלָה שמחפשת אותי גם אני הייתי משחק בתופסת. אֵלָה היא פצצה, מפיקה ומביימת סרטיי הדרכה וחינוך, מלחינה, זמרת, יפת תואר ופעילת חברה וסביבה. אשר למסקנה הרחבה יותר הריהי שהעולם אינו כלבי כפי שתיאר אותו הסרט האיטלקי monde cane בשנת 1962 במובן השלילי. זכורה לי תמונה אחת מאינדונזיה שאישה מצויה בכלוב, מפוטמת כמו אווז, וככל שמשקלה עולה ככה גם המוהר. מאידך-גיסא, הכלב הוא ייצור אהוב על הבריות. הוא חלק מן המשפחה. מסקנה שנייה היא שאם ילד היה הולך לאיבוד, חלילה, ציבור גדול הרבה יותר היה נרתם למשימה. ואם שתי המסקנות נכונות. אז מדוע המציאות הרחבה שלנו איננה כזאת. ולא זו בלבד אלא בימים האחרונים ראינו גם ראינו את הרוע באדם שבינינו.
דומני כי התשובה היא שכאשר בפני אנשים ניצב אתגר הם נרתמים למשימה, גם כאשר זאת גדולה לאין ערוך מאשר מציאת כלב אבוד או ילד אבוד. מן הפרט הקטן לכלל הגדול. ראינו זאת במקרים רבים בזמנים קריטיים לאומה כאשר המלחמה הייתה על הבית. כמו במלחמת העצמאות וכמו במלחמת יום הכיפורים. כיום כאשר המציאות תובעת מאבק להציל מדינה יהודית מתוקנת, שהולכת ואובדת לנו, וביתר שאת לנוכח האירועים הקשים האחרונים, אין מנהיג שיציב לפני הציבור את האתגר כפי שהוא - קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית על כל הכרוך בה ובנאמר במגילת העצמאות. וכן, הצמד הזה - יהודית ודמוקרטית הוא ייחודי כשם שהמדינה היהודית היא ייחודית. ואם הוא ישנו כזה - שיקום. הציבור יגיע אליו. מהר יותר מאשר לבָּאלוּ.
