אי שם בשלהי חודש 7/1966 התקבצו להם למשחק קלפים תחת עץ רב ענפים, ששמשו כמוטת צל בחצר של בעל דירה צנועה ברמת גן. כמה צנועה? דירה בדמי מפתח. סביב שולחן הפורמייקה עטוף בד ישבו גרשון (להלן: גערשן) חוכר הדירה, משה (להלן: מייסיי), אליהו עם הגופיה הלבנה הנצחית שרגליו משוכלות תדיר על הכסא עליו ישב (להלן: אלצ'יק), טוליק עם העניבה גם בימות הקיץ הלוהטים שברבות הימים גלה לאמריקע (להלן: טוליק) והתעשר שם. וקסלר הלא הוא קסלר.
אלה (להלן: אלינקה) אשתו של גרשען הגישה לחמשת הגברים מים צוננים להרוות את צמאונם. כולם כאחד פועלים פשוטים ועמלים איש איש במקום עבודתו. על-רקע משחק הקלפים הקשיבו חמשת חברי הפרולטריון לרדיו בו שודר משחק גמר הגביע העולמי בכדורגל בלונדון, בין אנגליה המארחת למערב גרמניה. כן מערב גרמניה, בטרם שגרמניה חוברה לה יחדיו.
הגרמנים הבקיעו ראשונים, למגינת ליבם של 4 מתוך חמשת הקלפנים. מנגד הבליח צל של חיוך על שפתי קסלר. גערשן הרים גבה ושלח מבט מקפיא לכיוונו. קסלר נדם חיש.
המשחק נמשך ובמהלכו הבקיעו האנגלים שני שערים על-ידי מרטין פיטרס וג'ף הארסט. ארבעת הקלפנים צהלו משמחה וקסלר התכווץ בתוך עצמו בתנוחה שבלולית. דקה 90 למשחק, כפסע טרם שריקת השופט לסיום והגרמנים מבקיעים שער ומשווים. קסלר קופץ משמחה בספונטניות. אליבא דארבעת הקלפנים האחרים, עד כאן!! גערשן הטיח לעברו את הקלפים שהחזיק בידו, לעברו לכיוונו, לא עליו. מייסיי ואלצ'יק פצחו בסדרת אמירות לא סימפטיות לעברו של קסלר, חלקן נוגעות לאנטומיה של אימו, שנרצחה בשואה על-ידי הגרמנים, למורת רוחה של אלינקה עדינת הנפש שניסתה לשווא להסות את הגברים הזועמים.
רק טוליק המעונב והאלגנטי שבחבורה הנהן בראשו ושתק. להיות אוהד של גרמניה בשנות הששים של המאה הקודמת נחשב למעשה כפירה בעיני ארבעת הג'וקרים. ארבעתם כולם כאחד, ניצולי שואה בדרך זו או אחרת, התקשו להבין איך חברם משכבר הימים אוהד נבחרת גרמנית. קסלר עצמו ניצול שואה שכל משפחתו טרונספרה למשרפות אושוויץ, עדיין חש סימפטיה לגרמניה בה נולד.
משחק הקלפים נמשך בצלו של הקריין ששידר את המשחק. כל פיפס בפניו של קסלר בזמן 30 דקות ההארכה סורק במסרקות עיניהם של יתר הפרוטלרים סביב השולחן.
בזמן ההארכה היה זה ג'ף הארסט שהבקיע פעמיים ואנגליה זכתה בגביע לאחר ניצחון 2:4. ארבעה מתוך חמשת הקלפנים צהלו משמחה כשליבם טוב במים, רק קסלר חפוי ראש, שתה אורנג'דה.
לאחר שנים שניתן היה לצפות במשחק בטלוויזיה התוודה העולם כי השער השלישי שהבקיע אנגליה, הכדור לא עבר במלוא היקפו את קו השער. הקוון המשחק, הרוסי בחראמוב היה היחיד על פני הגלובוס שראה שער שכאמור לא היה. גערשן שצפה יחד עם כותב שורות אלה בטלוויזיה בשידור המאוחר אי-שם בשנות התשעים במשחק, חייך חיוך של מנצח ואמר כדרכו בהומור "זה גול כמו שבגבעתיים צפוי לרדת שלג בחודש אוגוסט". והוסיף "העיקר שהגרמנים הפסידו". גילוי נאות - גערשן הוא אביו של כותב שורות אלה ואלינקה היא אימו. יהי זכרם ברוך.
