ביום ב' 10 בספטמבר 1956 יצאה יחידת חילי צה"ל מורכבת מעשרות עתודאים ומילואימניקים חניכים בקורס מכי"ם לאימון ניווט בשטח באזור בית גוברין.
בשעת צהריים במהלך האימון, בעת שחיילי הכח הישראלי נעו רגלי באזור דווימה לא רחוק מקו גבול שביתת הנשק ישראל ירדן, הותקף הכוח הישראלי ממארב על-ידי כוח ירדני שהתמקם באחד הרכסים השולטים על השטח ופתח משם באש מרגמות ומקלעים לעבר הכוח הישראלי. ממכת האש הירדנית המפתיעה נהרגו שישה מחיילי צה"ל ושלושה נפצעו, אחד מהם קשה. הכוח הישראלי, כך לפחות דווח, היה מצויד בנשק קל בלבד, נסוג בהותירו את חללי צה"ל בשטח. גופות החללים נגררו על-ידי הירדנים לשטח ירדן.
על-פי עדויות, כמה מחיילי צה"ל נגררו חיים או פצועים על-ידי הירדנים לשטח ירדן ושם נרצחו. לאחר ההתקפה פשטו תושבי הכפרים שבסביבה על הגופות והתעללו בהן קשות. בשעות הערב של אותו יום הוחזרו הגופות לישראל והועברו לבדיקה וזיהוי במכון הפתולוגי באבו כביר. על הגופות התגלו סימנים ברורים של גרירה.
הערכה היא כי את ההתקפה על הכוח הישראלי ביצעה יחידה צבאית סדירה של הלגיון הירדני וזאת על-פי כלי הנשק שבהם השתמשו התוקפים (מרגמות ומקלעים).
"הירדנים אחראים להרג ששת החילים הישראלים"
הירדנים טענו כי כוח צה"ל הוא שחדר לשטח ירדן ופתח באש על כוח ירדני בסביבות הכפר עידנה באזור חברון. ירדן אף הגישה תלונה בעניין זה לוועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית שפעלה בחסות האו"ם. ועדה זו, לאחר שחקרה את התקרית וקיימה מספר ישיבות בנושא, הטילה על ירדן את האחריות להרג ששת החילים באזור דווימה וקבעה שכוחות ירדנים פתחו באש על החיילים הישראלים בהיותם בשטח ישראל.
הרוגי התקרית
כ-10 ימים לאחר התקרית הרצחנית, ב-21 בספטמבר 1956 מת מפצעיו גבריאל (גבי) בקשט אחד מפצועי התקרית ובכך עלה מספר הרוגי תקרית דווימה לשבעה. ואלה שמותיהם: גבריאל (גבי) בקשט, אילן (איבון) דרושקובסקי, בנימין המאירי, שמואל יהודה זקס, משה לרמן, יעקב פרידלנד, יהושע צרויה. רבים מההרוגים היו סטודנטים באוניברסיטה העברית שהיו בשירות מילואים.
ההרוגים הובאו לקבורה בטקס צבאי מלא. גבריאל (גבי) בקשט היה בן 25 במותו, בנם של טטיאנה והווטרינר ד"ר מיכאל בקשט. גבי גדל והתחנך בתל-מונד והמשיך את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. את השירות הצבאי עשה כמדריך, ולאחר שסיים קורס קצינים שירת כקצין ביחידה קרבית. בשנת 1952 החל גבריאל לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות. הוא התמחה בבוסתנאות ובהגנת הצומח, ובמקביל עבד במחלקה לקרקע של התחנה לחקר החקלאות. בעת נופלו התגורר בקיבוץ נען שם שימשה רעייתו כמורה.
אילן דרושקובסקי היה בן 29 במותו. נולד בפולין ניצול שואה. עלה לישראל בשנת 1949 הצטרף לקיבוץ רבדים ושימש גזבר הקיבוץ למד בפקולטה לחקלאות התמחה בגידול בעלי חיים.
בנימין המאירי, בנם של יוסף ומלכה המאירי (מאירוביץ) נולד בשלהי 1935 בירושלים, למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בירושלים ובהמשך עבר ללמוד בבית הספר התיכון בבית-הכרם. היה חניך ומדריך ב"התנועה המאוחדת". התגייס לצה"ל ביולי 1953, ושירת כסייר ביחידה קרבית. למד באוניברסיטה העברית סוציולוגיה והיסטוריה כללית. מגיל צעיר גילה בנימין נטייה לכתיבה; ובעיזבונו נמצאו שירים, סיפורים ומאמרים. בנימין תכנן לשאת לאשה את בחירת ליבו צעירה ירושלמית. החתונה הייתה אמורה להתקיים כחודש לאחר מותו.
שמואל-יהודה זקס, בן אסתר וזלמן, היה בן 26 בנופלו. נולד בירושלים בשנת 1930 למשפחת רבנים ודיינים; אביו זלמן זקס היה בעל חנות לספרים ולגלנטריה ברחוב יפו בירושלים. ראשוני-משפחתו היו ממייסדי ירושלים החדשה, ביניהם הרב הלל ריבלין, רבה הראשון של העדה האשכנזית. שמואל למד בישיבת "עץ-חיים" שבבני-ברק. בגיל 15 הצטרף לקיבוץ הדתי שדה-אליהו. בן 16 הצטרף ל"הגנה". בפרוץ מלחמת הקוממיות חזר לירושלים הנצורה וכחבר ה"הגנה" השתתף בקרבות רבים וחשובים ובהם שייך-ג'ארח, נוטר-דם, הר-ציון, קטמון. לאחר מלחמת העצמאות המשיך לשרת בצה"ל כסמל-קשר. התקבל כתלמיד באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד גאולוגיה ומינרלוגיה.
משה לרמן בנם של יצחק וצילה, היה בן 19 בנופלו. התגורר עם משפחתו ברחוב הרב הרמן כהן 5 בתל אביב, למד בבית הספר מוריה בתל אביב, היה חניך תנועת בני עקיבא, התגייס לצה"ל באוגוסט 1954, ולמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
יעקב פרידלנד בן רוזה ושלום היה בן 34 בנופלו. נולד ב-1922 בעיר גומבין שבפולין והיגר ב-1931 עם משפחתו לארגנטינה. ב-1947עלה לארץ עם קבוצת חברי "השומר הצעיר" והשתתף כלוחם בקרבות נגבה. בשנת 1949 היה ממייסדי קיבוץ געש. הובא למנוחות בקיבוצו געש.
יהושע צרויה בן חנה ועיוש היה בן 22 בנופלו. נולד ב-1934 בפס שבמרוקו, למד בביה"ס אליאנס. ב-1950, בגיל שש-עשרה, עלה יהושע ארצה במסגרת עליית הנוער והתגורר בעין גב. לאחר מכן עבר לירושלים והתגורר עם אחיו. התגייס לצה"ל באוגוסט 1952 ושירת עד דצמבר 1955. לאחר שירותו הסדיר התגייס יהושע למשמר הגבול וצורף לקורס מ"כים שהתקיים בבית ג'וברין.
