בעת כתיבת שורות אלה ארבעה מחבלים מתוך השישה שברחו, נתפסו. מזל גדול. התודות למשטרת ישראל, לשב"כ ולערנותם של אזרחים מן השורה. כלי התקשורת, במיוחד ערוצי הטלוויזיה, ממלאים זמן שידור ללא הרף. הדיווחים נסמכים על "מקורות" שיש להם אינטרס ברור להציג את עמדתם. פה ושם ישנו עיתונאי המוכן לומר את אשר חייבים לומר בעתות כאלה. עתה מתרכזים בהצלחת התפיסה וממעטים לדבר על המחדל. הביקורת היחידה הנשמעת מפיהם של הפוליטיקאים מסתכמת בהטלת אשמה של אחד על השני, כשאף אחד כמובן לא אשם!!!
שישה מחבלים שידיהם מגואלות בדם ברחו מן הכלא השמור ביותר בישראל! מה קרה? בסך-הכל עוד אירוע נוסף בשרשרת האירועים האין-סופיים של תרבות ה"יהיה בסדר", של "סמוך עלי" ושל "אני אחראי אך לא אשם"!!! כך אנחנו, יאמרו הבריות, כאלה המעגלים פינות, השוברים שמירה, הממציאים פטנטים שלא כמו הגויים המטופשים. במשך השנים תרבות החלטורה מחרבת כל חלקה טובה, אך האנשים ממשיכים בשגרה כאילו שום דבר לא מפריע. ומדוע שזה יפריע, כי הרי האחראים למחדלים הגדולים והנוראיים אינם נותנים את דין על כך. פה ושם יש איזה ש"ג משלם בראשו, אך הגדולים, אלה היושבים בקודקוד ומחויבים לשאת באחריות וגם לתת את הדין על מחדלי ארגוניהם, מעולם לא חיו בשקט כמו שהם חיים כיום.
קחו למשל את נציבת שב"ס הנוכחית, בהתבטאות מעוררת פלצות: "נציבת בתי הסוהר, רב גונדר קטי פרי, פרסמה עם צאת החג אגרת לסוהרים ולסוהרות ובה התייחסה לאירוע הבריחה מכלא גלבוע. באיגרת הנציבה פרי הגיבה לשמועות שמרמזות על עזיבתה הקרבה ולביקורת הרבה שנשמעת נגד ראשי הארגון והבהירה שאין בכוונתה להתפטר: "אני כאן כדי להמשיך ולהוביל אתכם, וביחד לשרת את מדינת ישראל ואזרחיה". ודאי שהיא כאן כדי להמשיך, כי הרי יש אחריות אך אין אשמה. כל מי שעיניו בראשו ושכלו עדיין איתן, אינו יכול לקבל את המשוואה המטופשת הזו. אם נציבת שב"ס תישאר בתפקידה, כי אז יש סיכוי שבאמת המדינה הידרדרה עד התהומות.
נכון, נציבת שב"ס אינה הראשונה הטוענת שיש לה אחריות אך אין אשמה במחדל הנורא. קדם לה השר לביטחון פנים הקודם,
אמיר אוחנה, שבעקבות האסון במירון בו נהרגו 45 אנשים, כולל ילדים, אמר את הדברים הבאים: "אקח אחריות, אך אין פירושה אשמה". מה לא ברור? ומה משמעות ה"אני אחראי"? כלום, כי הוא לא אשם!!! הבנתם? הוא גיבה גם את כל ראשי משטרת ישראל. אז מי, לעזאזל, נושא באשמה: המתים??? מי נושא באשמה על המחדל הזוועתי של שב"ס? המנוולים שברחו?
התרבות הלא נורמלית הזו גבתה מאיתנו קורבנות רבים במשך שנים רבות. הזיכרון קצר, המנהיגות מושחתת מוסרית, וכל אחד עושה דין לעצמו. זכותה של האופוזיציה לבקר את ה
ממשלה הנוכחית, ואפילו חובה קדושה לעשות זאת. אלא שהמבקרים מן האופוזיציה המתייחסים למחדל הבריחה, הם בעצמם בורחים מן הבושה. הם באים בטענות לממשלה החדשה המכהנת כשלושה חודשים. כל המינויים בשב"ס, כולל הנציבה, הם המינויים של השר הקודם שצוטט לעיל. אפילו החפירה עצמה לא החלה בזמן הממשלה הנוכחית אלא בתקופת ממשלת נתניהו האחרונה.
ברור לכל אדם סביר שהביקורת הנשמעת היא זדונית. ואם כבר הזכרנו את ממשלת נתניהו האחרונה, אני מבקש לטעון שהדוגמה הטובה ביותר והנוראה גם יחד, לאי-נשיאה באשמה על מהלכים דרמטיים, היא פרשת הצוללות. נכון שבג"ץ הכשיר את השרץ בהחלטה אומללה ביותר, אך המציאות היא מציאות. העובדה שכל הפרשה סובבת סביב האנשים הקרובים ביותר שהיו ליד נתניהו כראש ממשלה, אינה מספקת כדי שהוא יישא באחריות וגם יואשם במה שהתרחש במקום הרגיש ביותר מבחינה ביטחונית??? כן, בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה יישאו באחריות כבדה לתוצאות הרות האסון של החלטותיהם בפרשה. אשמה? וודאי שלא!
הבריחה מן הכלא היא עוד סימפטום לקלקולים הנוראיים שיש בניהול המדינה והתרבות הארגונית שפשתה בכל מקום. לצערי הרב, חיי אדם הפכו להפקר בידי ציניקנים גסי רוח. במדינה מתוקנת, לאחר מחדל מסוג זה, נציב שב"ס לא היה נשאר דקה נוספת בתפקיד. מייד היה מתפטר כמתבקש מכל אדם בעל ערכים בסיסיים. אצלנו היא עוד עשויה לקבל קידום!!
