את החושך חייבים לגרש. איך שלא נסובב את הסביבון הזה החושך חייב לעבור מחיינו. לא באגרופים, לא בנגיחות ולא בקרבות רחוב. את החושך חייבים לסלק. לא בנאומים מזרי אימה, לא בהצהרות מתלהמות, לא בהבטחה להפוך לחושך שחור משחור. את החושך חייבים לנצח.
חייבים לנצח בעוצמה, להכריע את החושך, להדליק אורות של אהבת המולדת, אהבת אדם, אהבת הארץ, אהבת הזהות היהודית. אהבת הציונות, אהבת האחים, גם אם הם לובשים בגדים אחרים, גם אם שפתם שונה, אהבת המיעוטים מתוך כבוד למי שבוחר לחיות במדינה היהודית הדמוקרטית.
חושך גדול מתפשט על האווירה הישראלית במדינה היהודית דמוקרטית, חושך שיוצר תחושה של עלטה מוחלטת, אפלה, עיוורון במגוון תחומים, חושך שאף ניתן לממשו ממש, חושך מסמא.
מנורת שבעת הקנים משפילה נרותיה אל מול חושך הבורות המטרידה של חלק מנבחרי הציבור בנושאי יהדות, בנושאי מדינאות, בנושאי ביטחון. החנוכייה על נרותיה הזקופים מביטה כלא מאמינה אל הכד הקטן המושלך אל הריצפה ורסיסים עפים לכל עבר, הכד הנשבר לרסיסים אל מול העוולות החברתיות, אל מול חוסר הצדק המשווע, אל מול המשפט שהיה למשפח, אל מול הרצח המשתולל בחוצות הערים, אל מול העיוותים המוסריים, אל מול השתיקות הנוראיות, אל מול הכזב והרמייה שהיו ללחם חוק, אל מול הרוח הרעה המנשבת בין חלקי העם, רוח הניכור וההתנכרות, רוח של איבה, שנאה ופלגנות.
החושך הגדול המכסה ומנסה ליצור שבטים, מחנות, פועל בשיטתיות סביב אסטרטגיה אשר מטרתה היא הובלה לפורר את העם הניצחי שהכריע לאומים, שהכניע עם רב, עצום וחזק ממנו, עם שבאחדותו מעטים ניצחו רבים, הובילו את הרוח היהודית וקבעו כי את הרוח היהודית אי-אפשר לנצח.
מחירים גבוהים
החושך הגדול מאיים למוטט את המכנה המשותף היהודי, מנסה לחבל בו, לנגוס בו, לחלחל אל תוכו באמתלות שונות. לוחמי גרילה מכוחות הפנים וכוחות מאומנים מן החוץ פועלים בתנועת מלקחיים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, לפרק אותה מהחיבורים המחברים אותה לאט אך בעקשנות ובהתמדה, לפרום את החוטים העדינים בכל התחומים ולהותירה מדינה ללא בסיס משותף חשופה ופגיעה לכל התמודדות מול הסכנות הפנימיות והאיומים מהחוץ המבקשים להשמיד את מדינת היהודים מעל פני האדמה.
חושך גדול מכסה אותנו אבל האורות הקטנים והגדולים, הלפידים והנרות הדקיקים מעניקים את התקווה החשובה כל כך. אל מול האפלה והעלטה ניצבים יהודים חדורי אמונה, חדורי להט, חדורי אהבת ישראל, המכבים של תשפ"ב, המכבים שמסרבים להיכנע, להרכין ראש, ליפול לתוככי החושך. המכבים בני הדור הזה המוכנים למסור נפשם למען המדינה גם אם זו לעיתיים מפנה אליהם עורף. המכבים המתעקשים לאהוב כל יהודי גם את זה שמצהיר על שנאתו אליו, גם את זה שמחוקק חוקי שנאה פרסונליים, גם את זה המבקש להעלותם על מריצה ולהשליכם למזבלה.
מכבים של תשפ"ב מוכנים לשלם מחירים גבוהים כדי לא להפקיר ערים מעורבות, לא להפקיר רעבים שמטה לחמם נשבר, המכסים בשמיכות של אהבה מי שגורלם לא שפר עליהם, המכבים המסרבים לאפשר לטמא את פך השמן הקטן, פך השמן המבעיר את הלב היהודי בכל דור ודור.
אפשר לנצח את החושך, אפשר לכבות אותו, כמו שאפשר לנצח מגיפות עלומות בעקשנות, ובהתמדה. אפשר לנצח גם את האנטיוכוסים החדשים, את המתייוונים, את גוזרי הגזרות על יהודים, את המבקשים להעבירנו מעל פני האדמה, את המייחלים לעקר את זהותנו היהודית. אפשר לנצח את מציבי הצלם בהיכל. את החושך ננצח רק אם נגביר את האור, זה אפשרי, תאירו ותנצחו.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ידליק הערב נר ראשון במערת המכפלה, ערש לידתו של עם הנצח. מעשה כל כך מתבקש, כל כך ברור, נר ראשון קרוב כל כך לאבות ואימהות האומה היהודית, הנר הראשון מול סופגניות ממולאות במרור, מול לפידי השנאה המאיימים לפגוע בנשיא היהודי של מדינת העם היהודי, על שהעז להדליק נר במערת המכפלה. הנר האחד של הנשיא הוא נר של תקווה, נר תקומת העם היהודי, הנר שגרש את החושך.