אכיפה בררנית

זְמַן

"זְמַן" הנו עוד שיר מעניין וממזרי של יעקב ברזילי, שמשקף נקודת-מבט של משורר, שצבר הרבה זמן במקומותינו: "בַּזְּמַן שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הַמִּלָּה זְמַן / זְמַנִּי הִתְקַצֵּר פְּלָאִים / גַּם זֶה זְמַנִּי // פַּעַם רָכַבְתִּי עַל הַזְּמַן / כְּאִלּוּ סוּס דּוֹהֵר תַּחְתַּי אֶל מֶרְחַבֵי הַזְּמַן / זֶה הָיָה מִזְּמַן // מִזְּמַן לִזְמַן / אֲנִי מְנַהֵל דּוּ-שִׂיחַ עִם הַזְּמַן / מִתְמַקֵּחַ עַל זְמַנִּי // וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל זְמַנִּי / לֹא אֲבַזְבֵּז זְמַן / אֶהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן / לְבַל יַגִּידוּ, עָבָר זְמַנּוֹ / בָּטֵל תִזְמוּנוֹ". //

איש לנפשו

הכישלון הגדול של המדיניות הממשלתית במאבק בקורונה הנו בהסברה. הציבור קיבל הוראות, שאת רובן לא הבין, והרשויות לא טרחו להסבירן - עוד בימי ממשלת נתניהו, כשפרצה המגיפה. כעת כתב מישהו (שוב, לחרפתי, שכחתי את שמו), שההוראות כל כך בלתי מובנות עד ששלמה ארצי ימהר להלחינן. הדבר היחיד המובן מהוראות ממשלת בלּע (בנט, ליברמן, לפיד, עבאס) הנו חמור במיוחד - איש לנפשו. לבושתה (אך היא חסרה מהקמתה כל שמץ של רגש הבושה), ויתרה הממשלה על חובתה להגן על אזרחיה המדינה, ויצרה כאוס אדיר ומסוכן ביותר, שעוד יתנקם בנו. אפילו בנט, המתיימר לדעת איך להתמודד עם המגיפה (אל תשאלו, מישהו אפילו כתב עבורו ספר בנושא), הותיר את האזרח הקטן בודד במערכה, ומדבר, כדרכו, גבוהה-גבוהה על כל מיני דברים מופרכים, כדי לפזר מסך עשן על מחדלי ממשלתו במגפה; ומניין המתים ממשיך לעלות. הם, כנראה, לא קראו את ספרו המונומנטלי של הנוכל. הונאה, זדון וכזב מאפיינים את מחדלי הממשלה בכל אשר תפנה; ולא אתפלא אם תחליט להציל את המוניטין הירוד שלה, הממשיך להתדרדר, באמצעות פריצת דרך מהדהדת וחד-צדדית, שתותיר את המדינה חבולה קשות - כמו פשע אוסלו, כמו גירוש היהודים מגוש-קטיף וכמו הבריחה המופקרת מדרום לבנון.

הון-שלטון מקומי

לדעתי, מרבית הציבור לא שמע על אדון משה קירשנר ממושב ביצרון - חקלאי, שפתר ביצירתיות את בעיית יוקר הירקות והפירות. לקירשנר הלז היה מחסן בקרן תל-נוף, ולפני כ-22 שנה החל למכור בו את יבוליו ויבול של חקלאים אחרים במחירי רצפה ובאיכות גבוהה. הצרכנים עלזו, ורשתות השיווק הגדולות חטפו מזה חרארה. וברוח הפסוק הידוע (ישעיהו ה', פסוק א'), כיוון שקרא תיגר על רשתות השיווק, דאגו להאכילו באושים. קירשנר מצא את עצמו בתסבוכת משפטית, שטוותה עבורו עיריית גדרה, שבתחומה פעל המחסן-חנות שלו. בסופו של דבר, יש כרגע פסק-דין חלוט, המורה לקירשנר לסגור את חנותו. לדבריו, פעלה נגדו רשת שופרסל באמצעות עיריית גדרה. העירייה, כמובן, מכחישה, שהיו כאן קשרי הון-שלטון מקומי, ומצדיקה את פעולותיה לסגירת החנות בצומת תל-נוף בחובתה לשמור על סדר הציבורי - כלומר, היא רק אכפה את חוקי העירייה בדבר רישוי עסקים. ביקרתי פעם-פעמיים במושב ביצרון, אך איני מכיר את משה קירשנר; ולא הייתי בגדרה אולי מאז שהיו בה בילו"יים. דברי העירייה ומעשיה, כפי שהוצגו בערוץ 13, מעלים חשש, שהחקלאי צודק בטענותיו, שהייתה אכיפה בררנית ותקיפה נגדו. מכל מקום, אפשר ללמוד מהפרשה, שאם רוצים החקלאים להרוויח, ולא להיות מנוצלים על-ידי רשתות השיווק, עליהם להתארגן, ולשווק עצמאית את יבוליהם. זה ייטיב עמם ועם הצרכנים, ויחייב את רשתות השיווק לקצץ ברווחיהן על התוצרת החקלאית. לצערי, מכיר את הפער בין התקבולים לחקלאי לבין מחירי התוצרת החקלאית לצרכן עוד מלפני שישה עשורים, כשאבי המנוח החליט, בצאתו לגמלאות, להיות לולן. יום אחד בא לבקרנו במעונות לסטודנטים נשואים של האוניברסיטה העברית, ברחוב גואטמלה בקריית היובל שבירושלים. פגשתיו כשירד עמוס בשתי שקיות מיבול גינותיו, כמנהג כל חקלאי הגון, מהאוטובוס ליד המעונות. חזרתי מקניות במרכול, וכשפרקתי את קניותיי, ביקש לדעת כמה שילמתי על העוף. התברר, ששילמתי פי עשרה (!) ממה שקיבל על מכירת להקת פרגיות שבוע לפני כן. המום, הוא פסק, שאפסיק לקנות עוף במרכול, והבטיח לספק לנו עופות מלולו, ובא לציון גואל, עד שהלך לעולמו. אני בטוח, שרשתות השיווק יפעילו שרים, שתדלנים וח"כים לדכא את התפרעות החקלאים, שייעזו ברוב חוצפתם לשווק בעצמם את תוצרתם, ויתחרו בהן באיכותם ובמחיריהם הזולים. איני בטוח, שיימצא אפילו ח"כ ישר אחד, שיעז לנסות לבלום אותן בערבות סדום שבגבעת ר"ם.

סוּפה?!

חלף יותר מדי זמן מאז שפרסמתי את טורי הקודם, ובזמן שחלף הזהירו אותנו מהסופה "כרמל". ראשית, הגענו לפרקנו, וכעת יהיו לסופות שם, אך למה להתחיל באות כ'?! בדיעבד, הביאה "כרמל" עמה קצת רוחות וקצת גשמים, אבל ברמה העלובה של דיוקי תחזיות מזג-האוויר אצלנו - ניחא. כנראה, שכחו מבשרי הסופה ונפחדיה, שאנחנו בחורף, שבו רוחות עזות וגשמים נוהגים לפקוד את מקומותינו. ועל כך צייץ ידידיה אפשטיין בטוויטר: "ישראל המדינה היחידה שבה לקצת גשם קוראים, 'סופה', אבל לטילים, שנופלים על אזרחים, קוראים, 'טיפטוף"'. ולקינוח - על משקל השאלה של נכדי - הנה שירם של יענקל'ה רוטבליט ושל סשא ארגוב, "סופה", בביצוע להקת חיל-הים.

בניגוד לחוק?

הודעת צה"ל על עיצוב חדש לסמלו חשפה, שהצבא קורא לעצמו בשם, שלא קיבל אישור. כשקם צה"ל, הוא היה "צבא הגנה לישראל". עתה הוא נקרא, "צבא ההגנה לישראל" - כלומר, מיסדו את הסטייה משמו הרשמי של צבאנו, שהחלה לפני כעשרים שנה. כלומר, בניגוד לחוק, שהקים את הצבא.