מצאתי על שולחני: 12 ארגונים יהודיים כתבו בימים אלה מכתב משותף למנהיג הרוב בסנאט האמריקני צ'ארלס שומר ולמנהיג המיעוט מיטש מק'קונל, ועצם הצורך לשגר מכתב כזה הוא פעמון אזעקה ואות אזהרה לישראל.
בספטמבר אישר בית הנבחרים ברוב מכריע להעניק לישראל מיליארד דולר לשיקום מחסן כיפות הברזל הנחוץ להגנת עוטף הנגב. בסנאט חל עיכוב. הרגיעו אותנו כי מדובר בבעיה טכנית, מיד מסדרים. עד היום לא סידרו.
הארגונים היהודיים ממש מתחננים, ואפילו הרצון הטוב של ג'ו ביידן טרם התגבר על המכשול הפלשתיני-שמאלני בסנאט. כה מתחננים שמזכירים כי מדובר בנשק הגנתי (נו, ומה יהיה כאשר נזדקק לנשק התקפי?)
כאשר הימין הקיצון כורת עצי זית של פלשתינים; ומשתולל בחומש, שנעזבה על-פי החלטה טובה או רעה אבל חוקית של הכנסת; ומיידה אבנים על כפר ערבי שכן כי "בא לו"; ומסרב להעמיד פנים כי מוכן להידבר עם הפלשתינים; ונתמך על-ידי ח"כ בנימין נתניהו, שלפתע שכח כי גם הוא עיכב נטיעת עצים בנגב - שיקרא את מכתב הזחילה עד כדי התבטלות של הארגונים היהודיים לממשל.
מי שבא בעורפו של ברק אובמה וביטל באורח חד-צדדי את ההסכם האמריקני-אירני שהוא אכן בעייתי אבל התוהו-ובוהו הנוכחי גרוע ממנו - נושא באחריות לצורך לשגר מכתב מסכן כזה.