שערוריות זוטא

קציר יומי: - ב-2020 נרצח בכפר כנא נאזי אמארה. דודו נאשם ברצח. למקום הגיע ניצב ג'מאל חכרוש. הצילום מעיד כי דילג מעל לגופה. ייתכן שפעל כראוי. הוא אינו פאראמדיק. אולי, כדבריו, מיהר לסגור את הזירה. ייתכן ששגה. אולי חשוב היה יותר להתעכב ליד הנדקר המפרפר בין חיים לבין מוות. במקום להדיח את מכרוש שנה וחצי לאחר האסון צריך היה לקיים תחקיר כמו בצה"ל. לבחון אם נהג נכון או שגה, כי לכאורה אין כאן כל עניין פלילי. טעות מקצועית או לאו. בעקבות פרסום הבוקר בהארץ הפכה התקרית הישנה, שהייתה ידועה לצמרת המשטרה בזמן אמת, לדרמה ממלכתית. השר עומר ברלב נזעק כאילו מי יודע מה (אתה, עומר, אינך מכיר טעויות מבצעיות? אהה). הבולמוס הישראלי יגרום לאנשים טובים לא לבצע את מלאכתם מחשש שכל טעות בתום לב תתהפך עליהם כאילו היו עבריינים. טירוף מערכות. - פניו המכוערים של האגף הקיצון בהתנחלויות מכה פלשתינים במטע הזיתים שלהם ואת הישראלים המסייעים להם, ואמש שוב השתוללו נגדם כאילו אינם מבינים שמביאים עלינו אסון לאומי משל היו יורשי הסיקריקין. לקיצונים האלה יש גם פנים פרלמנטריות. שמם בצלאל סמוטריץ. היום הסתער בשצף לשונו הרעה על נשיאת העליון מרים נאור שהלכה לעולמה, ועשה זאת בעוד גופתה מוטלת לפנינו, משפחתה והציבור. קראתי ואמרתי לעצמי כי שתי נפשות מתרוצצות אצל סמוטריץ' - הטפשות והרשע, ומה שנותר לפענח היא החידה איזו מבין שתי התכונות גוברת על האחרת? - ניר חפץ הצהיר בהליך משפטי כי בנימין נתניהו הסדיר עם ירון דקל למסור את הפרשנות הפוליטית בגלי צה"ל ואת שעת השידור רבת המאזינים בידי יעקב ברדוגו. דקל פרסם הודעה שלא הוא יזם את המהלך אם כי לא הכחיש באורח טוטאלי את הסיפור (שאילתה לביבי: נפגשת בעניין זה עם דקל או לא?) אבל ניחא, נקבל שדקל העביר את כובד ההוכחה למישהו אחר והעניין צריך עדיין בירור. לא דקל לב הסיפור ואפילו לא ברדוגו. רק ח"כ ביבי. האם פעל כפי שמתאר חפץ? אם כן אומר כי מי שלא התרגש כאשר ביבי התערב כמו ברוסיה הסובייטית להחליף חברי ועדה למתן פרס ישראל יכול להבין עתה כמה האיש הזה שכיהן בראשות ממשלת ישראל מסוכן לדמוקרטיה ולחופש האקדמי ולעצמאותה של התקשורת. בהזדמנות זו אני קורא לכל עמיתיי הצעירים העומדים כיום בראש כלי תקשורת ועיתונים ואגפי טלוויזיה: אל תיכנעו ללחצים מאנשים בעלי מעמד להדיח או לצרף דרך קבע מראיינים ומרואיינים. בהיותי עורך מעריב הופעל עליי לחץ כבד מאריאל שרון להדיח את העיתונאי עמנואל רוזן וסירבתי בתוקף, והוא נשאר על מכונו. במרוצת השנים גם נדרשתי להדיח את ציפי חוטובלי ואלדד יניב וגדעון לוי, ומעולם לא הסכמתי. דעו לכם, הפוליטיקאים או בעלי הממון ודוברי השרים אינם כה חזקים. מי שאומר להם "לאו" בלי זיע בפניו - מנצח. הם תמיד נסוגים.