שעה שנכתבות שורות אלה, עומד העולם על סף מלחמה. כך, לפחות, מנבאים מומחי המודיעין האמריקנים שאף מציינים את יום רביעי השבוע, 16 בפברואר, כיום ה"שין" בו יפלשו הכוחות הרוסים לאוקראינה.
העולם כמרקחה. הבורסות לניירות ערך רועדות. כותרות מגיפת הקורונה ואפילו הפגסוס ושאר מיני ירקות, התחלפו תוך שעות מעטות בכל אמצעי התקשורת, אצלנו ובעולם הרחב, לתמונות הטנקים הרוסים, במעבה השלג, ערוכים ומזומנים לחצות את הגבול.
זה הזכיר לי אירוע טראומטי לא פחות, כשהייתי בן שבע, באוקטובר 1962. היינו אז בשליחות בניגריה הרחוקה וישבנו, מול מסכי שחור לבן מקפצים ומרצדים, לראות איך ג'ון פ. קנדי, הנשיא האמריקני הצעיר, מזהיר את הרוסים, שאם לא יפרקו את הטילים בעלי ראש הנפץ הגרעיני שהציבו בקובה, תגיב רצות הברית בעוצמה רבה.
משבר קובה, שעל-פי כל המומחים כמעט התדרדר למלחמת עולם שלישית, הסתיים לאחר 12 יום בפשרה חכמה. הרוסים (אז ברית המועצות הסובייטית) פירקו את הטילים בקובה והאמריקנים, שנה אחר כך, פירקו אף הם את טילי יופיטר שהציבו בטורקיה ובאיטליה אל מול האיום הסובייטי.
הדומה בין משבר קובה 1962 ולמשבר אוקראינה 2022, הינו בחרדה האמריקנית שהייתה אז מיום סובייטי מול חופי ארצות הברית והחרדה של פוטין והרוסי, מפני האיום של אוקראינה השכנה חוברת לברית נאט"ו ומאיימת על ארצו. וכמובן, השאיפה הבלתי נסתרת שלו להחזיר לארצו את עטרת ברית המועצות שאבד עליה הכלח.
אולם, וזה אולם גדול, ההבדל העצום בין משבר קובה 1962 למשבר אוקראינה 2022, הינו בכך שהעולם הפך במרוצת 60 שנה אלה לשונה לחלוטין. הרבה יותר גלובליזציה. הרבה יותר שיתוף פעולה טכנולוגי למען האנושות. הרבה יותר סכנה סביבתית לכדור-הארץ. הרבה מעבר לחרדה של 1962 - "מי יזרוק ראשון את הפצצה".
וכמובן הנזק הכלכלי הבל יתואר שכולם, אבל כולם, יפסידו ממנו. גם הרוסים. גם האמריקנים. גם אנחנו ויתר העולם. על כן ההימור שלי הינו שעוד בטרם ירעמו התותחים, יעשו שני הצדדים להתפכח ולעשות ניסיון, בתקווה שיצליח, למנוע את הקטסטרופה הממשמשת ובאה.
ואם אכן יתרצו שני הצדדים ויורידו את העימות המילולי, ובמקביל גם סכנת הפלישה, יחזור העולם ונחזור גם אנחנו לבעיות הקיומיות החשובות באמת שהן יוקר המחיה ובראש וראשונה המפלצת האמיתית שהינה משבר שוק הדיור, אם או בלי מלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
לטעמי, בדיוק כפי שאדם פרטי עובר בחייו טראומה שמלמדת אותו על פרופורציות, כך גם כאן, ייתכן מאוד שדווקא משבר רוסיה-אוקראינה, אם וכאש שיסתיים, יכניס את כולנו לפרופורציות הנכונות וילמד אותנו היטב, היטב, שבמקום להלחם על כל סעיף וסעיף וכל תג ותג, עלינו להפשיל שרוולים, לשים את המחלוקות בצד, להתניע את שוק הדיור ולדאוג, סוף-סוף לעתידו של הדור הבא.
את כל זאת, אני מקווה, נדע לעשות לאחר ששני הצדדים יקבלו שכל. כי אם, חלילה, תפרוץ בכל זאת מלחמה, כולנו נפסיד מכך!