שלמה גרוניך מודה לקהל על אשכנזיותו ועל אי-צ'חצ'חיותו. דיינו. הוא לא רגיל להיות משודר בשידור ישיר, במקרה גלי צה"ל שידרו, והנה ערוות הביצה התל אביבית נחשפת ברבים, נאום בהמות מספר 2 של חתן פרס ישראל עודד קוטלר. אליהם התרגלנו, אנו יודעים מה חושבת הביצה התל אביבית על ישראל השנייה, ברור לנו כי ההדרה וההתנשאות היא לחם חוקה של תל אביב הלבנה, זה מה יש. אך אם תקשיבו להקלטות של גרוניך, ודאי תבחינו עד כמה הקהל, רובו ודאי מאזור העמקים קיבל את דבריו של גרוניך בתשואות וברעמי צחוק. זה לא במקרה, זו עובדה, שעמק יזרעאל הוא עמק אשכנזי גאה, המוחא כפיים לבני צבע עורו ובז לצ'חצ'חים. ולמי שהייתה חסרה הוכחה לצדקת טיעוניו של הד"ר אבישי בן חיים, ולטיעוניה של ח"כ מירי רגב, מה שעליו לעשות הוא להקשיב לגלי הצחוק והאהדה לדבריו המקוממים של גרוניך. איננו יודע כמה זמן לקח לנסלי ברדה לעלות לבמה, ולתקן במידת מה את הנזק, אינני יודע כמה זמן לקח לגרוניך להתנצל, אך מה שברור שגלי הצחוק ומחיאות הכפים מהקהל הקדימו את כל אלה. אוי לנו ואבוי לנו שאנחנו צריכים את גרוניך על-מנת ללמוד פרק על עצמנו, וזאת כאשר העובדות מונחות בפנינו ואנו ממאנים לפקוח עיניים.