יפרח חביב נולד בבית חולים עין גדי בתל אביב ב-13 ביולי 1930 לשמחה ובלה גליבטר. בהיותו בן 3 לערך עברה משפחתו למושב גיבתון שליד העיר רחובות שם גדל והתחנך. נוף ילדותו היו שדות חקלאיים, פרדסים רחבי ידיים, לולים ורפתות. מכאן אולי אהבתו לטבע ולטיולים בחיק הטבע. את לימודיו התיכוניים עשה בבית ספר התיכון ברחובות. בסוף אפריל 1948, כשהיה בן 18, התנדב לפלמ"ח ושירת כחובש קרבי במלחמת העצמאות בגדוד השלישי של חטיבת יפתח.
מצטרף לקיבוץ בית קשת
בתחילת חודש מאי 1950 הצטרף עם כמה מחבריו יוצאי הפלמ"ח לקיבוץ בית קשת שבגליל התחתון המזרחי והיה מורה ומדריך חברת נוער שהגיעה מבולגריה. אחת מתלמידותיו בחברת הנוער שושנה קשלקס יוצאת בולגריה תהפוך לימים לרעייתו. ב-1954 נשאה לאישה.
בתחילת שנות ה-50 יפרח נשלח על-ידי הקיבוץ ללימודי הוראה בסמינר אורנים ובשנת 1953 לאחר שסיים לימודיו באורנים חזר לבית קשת כמורה. שנים רבות היה מורה ומחנך בקיבוצו בית קשת ובנוסף לימד בבית הספר בנהלל בין השנים 1962-1985 לימד בבית הספר החקלאי בכדורי. מספרים כי בין תלמידיו הידועים, יהונתן גפן, שולה חן ועוד.
כתב למעלה מ-30 ספרים
כבר מילדותו החל יפרח חביב לכתוב סיפורים ורשימות. סיפר יפרח לימים: "התחלתי לכתוב בגיל 9, הסיפורים שכתבתי אז היו לא מעט בהשראת המאורעות בשנים 1936-1939 שאליהם נחשפתי וחוויתי כילד. סיפורו הראשון יצא לאור כבר בשנת 1947 בהיות בן 17. הסיפור הודפס בעיתון הנוער "במבחן" של "מחנות העולים". חביב הרבה לכתוב על הוי החיים בקיבוץ ובמושב, חיי החיילים הצעירים ששירתו בפלמ"ח, תקופת מלחמת השחרור וכן סיפורי מקום וסיפורי עם. יפרח כתב למעלה מ-30 ספרים. סיפורים רבים מפרי עטו התפרסמו בעיתוני הילדים "משמר לילדים", "דבר לילדים", "הארץ שלנו", "מעריב לנוער" ועוד. ב"מעריב לנוער" הופיע בקביעות מדור שכתב יפרח בשם "כתה שכזאת".
בשנת 1958 יצא לאור ספרו הראשון לילדים "החצב". בשנת 1963 זכה ב"פרס יציב" לספרות הילדים, על שם עורכו הראשון של "דבר לילדים", יצחק יציב, הניתן לסופרי ילדים שבלטו בכתיבתם. הפרס ניתן לו על ספרו "מעשה בתרנגולי הודו" (סיפור מהווי משפחה במושב).
עוד בין ספריו: "יום אחד בחייו של תנצ’יק", "מוטקה חזר הביתה", "פעמון הקיבוץ", "בן השולטן", "ניצח האדם טנק", "הזקן שהדליק מדורות" - על תולדות חיו ופעלו של יצחק שדה "דודיק", "אדוני ראש העיר", "הפיל של אילנה", "גשמיאלון" ועוד. בנוסף, אסף ורשם סיפורי עם רבים, וקיבצם בספרים שהוציא לאור.
"מחנך בחסד עליון"
פנינה פלמן, מנהלת ארכיון בית קשת וחברת הקיבוץ, מספרת על יפרח: "יפרח היה מחנך בחסד עליון. חינך בבית קשת שלוש חברות נוער. במקביל, זכה לתואר יקיר אסע"י (ארכיון הסיפור העממי בישראל) על יובל שנים של פעילות בלתי נלאית ברישום סיפורי-עם, הפצתם ברבים והעשרת אוסף הארכיון באלפי סיפורים עסיסיים ושופעי הומור.
עם יציאתו לגמלאות התנדב יפרח חביב בספרייה האזורית בכדורי, שם קיבל ילדים לשעת סיפור וריתק אותם עם סיפורים פרי עטו וסיפורי עם. ב-1998 הוענק לו אות הוקרה על מפעל חיים בתחום התרבות מטעם המועצה האזורית הגליל העליון.
"מורה אחר" - תלמידיו מספרים
במשך 34 שנים היה יפרח חביב מחנך ומורה בעיקר במקצועות כמו תנ"ך, ספרות, היסטוריה וכיוצא באלה. הוא היה "מורה אחר", מספרים תלמידיו וגם הוא בראיונות עיתונאיים מאשר זאת: "ייחסתי פחות חשיבות לציונים בבחינות ויותר חשיבות לנושא של עניין, מעורבות והשתתפות פעילה של התלמידים בנושאים הנלמדים". תלמידיו מספרים כי כשהחזיר להם מבחנים והעיר על דפי המבחנים הערותיו, כתב את ההערות בסגנון מקאמות קצרות ובחריזה. אחד מתלמידיו מספר לי כי המקאמות הותירו בו רושם עז. ובהחלט זוכר את יפרח חביב כסוג של "מורה לחיים" מוערך ונערץ.
יונה פריטל בת מושב שדמות דבורה מספרת: "יפרח חביב מחנכנו החביב היה מורה מופלא. יפרח היה בשנות ה-60 המחנך שלנו בחטיבת הביניים בבית ספר כדורי. כל מושבי האזור למדו בכדורי. אני משדמות דבורה. גאה להגיד שהייתי אחת מתלמידותיו הטובות ביותר. היו לו שיטות חינוך יצירתיות. למצטיינים היה נותן ציון 10+, או 11 ואפילו יותר. תמיד איתגר אותנו לחשוב ולהעמיק. הייתה לו יכולת מופלאה לחרוז חרוזים ובכל הזדמנות היה חורז פואמות ארוכות לכל אירוע בכיתה ובבית הספר".
חיימקה אבני תלמידו של יפרח חביב בבית ספר כדורי מספר: "יפרח חביב היה המורה הנערץ עליי ב"כדורי", כל שיעור אתו הייתה חוויה בפני עצמה. בנעוריי, גרתי ברחובות לא רחוק ממושב גבתון, שם הכרתי את אחיו מעוז, המבוגר ממני ואת חיה אחותם בת המחזור שלי ב"בית החינוך" ו"בתנועה המאוחדת". תלמיד בשם יהודה כותב עליו בדף הפייסבוק "אני זוכר שבהיותי תלמיד ב"כדורי" חיכיתי בצמא לשיעורי ההיסטוריה והספרות. אחת המתנות הגדולות שקיבלתי ממנו - את האהבה לקריאת ספרים דבר שעזר לי רבות בקידום לימודיי ובחיים".
יפרח חביב נפטר ב-12 ביוני 2017, הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו בית קשת והותיר אחריו את רעייתו שושנה, ארבעה ילדים ונכדים. באוגוסט 2020 הלכה לעולמה רעייתו של יפרח שושנה (שושקה) חביב ונטמנה בסמוך אליו בבית העלמין בקיבוץ בית קשת.
