אילת שקד רומסת בשרירות לב את המשמעות המוסרית המזדקרת מהצו המקראי בספר שמות פרק י"ב פסוק מ"ט, המדגיש - "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָכֶם". אילת שקד רמסה בבוטות ובגסות רוח את ההוראה המקראית בספר שמות, המדגישה, שתורה אחת תהיה לכל החיים בארצנו - כולם שווים בפני החוק - תורה אחת - מערכת חוקים שווה. מתוך רצון לחזר במערכת הבחירות אחרי קהל, שלצערי הרב, הוא מתלהם, לצערי הרב, הוא שבוי בגישה מוטעית של שנאת הזר החי כאן, אותו זר שעובד קשה מאוד במערכות הסיעוד, בבניין, בסלילת כבישים, בחקלאות, בשטיפת כלים במסעדות, התגלתה איילת שקד כמי שרומסת את הערך המוסרי המזדקר מפרשת "קדושים" בספר ויקרא, פסוק ל"ג - "וְכִי-יָגוּר אִתְּךּ גֵּר בְּאַרְצֶכֶם, לא תּוֹנוּ אוֹתוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי-גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם...". אני כואב את המציאות, בה חיים בתוכנו קהלים רבים השבויים בשנאה לזרים. את הקהלים האלו מבקשת אילת שקד לכבוש, ולכן היא עלתה על שרטון של מדיניות ערלת לב, מדיניות פסולה מוסרית, מדיניות הבועטת בערכי ארון הספרים היהודי והיא מנוגדת לכל האמנות הבינלאומיות, המחייבות את מדינת ישראל להגן על ברואי בצלם שנקלעו למצב של פליטות. מצער, ערלת לב מנפיקה שלל הוראות וצווים האוסרים העסקת זרים. אני בצער כותב את כתב האשמה, שמדיניות פרעונית ננקטת על-ידי אילת שקד כלפי רבבות פליטים החיים בישראל. אני מתקשה, שאין קול מחאה של שרים בממשלת ישראל המביעים הסתייגות מהתנכלות כה בוטה כלפי פליטים ומבקשי מקלט. ישנם מגזרים כמו ניקיון, בהם יש מחסור של אלפי ידיים עובדות. קשה לקבל את הערמת הקשיים באמצעות איסור על העסקת עובדים זרים. איסור שיוצר לא רק מפגע מוסרי, אלא לפנינו גם מפגע כלכלי. לפני כחודשיים פרסמה שרת הפנים הוראה האוסרת העסקת עובדי ניקיון, הוראה מחפירה שתיכנס לתוקפה בחודש אוקטובר ופגעת במבקשי מקלט ב-17 ערים, בהן בת-ים, נתניה, אילת, אשדוד, פתח-תקוה, תל אביב, חולון ועוד. להוראה זו יש עוד שלל קשיים שמערימה השרה אילת שקד על אדם אומלל המבקש רק לעבוד ולהביא לחם לביתו. אני מבקש מהשרה הנכבדה לקרוא את הספר של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, חוזה ששרטט בחזונו איך תיראה המדינה היהודית העתידה לקום. את המשפט בעמוד 24 רמסה השרה אילת שקד - "במדינת היהודים לבנו יהיה פתוח לכל מבקש סעד, שנמלט מהשררה שרדפה אחריו, אנחנו נהיה קשובים למצוקותיו".