הפיאסקו הרוסי סביב ההחלטה "להקפיא" את יישום הסכם ייצוא החיטה מאוקראינה רק כדי להצהיר על החזרה אליו בתוך 96 שעות ממחיש מצויין שני דברים - השחיקה בכוחה ובאמינות איומיה של רוסיה, והמשך התחזקות מעמדו האיזורי של הנשיא הטורקי ארדואן, שנתן למוסקבה על הראש וגרם לה לחזור בה מהחלטתה. מכיוון שההסכם לייצוא חיטה נחתם בנפרד בין אוקראינה לטורקיה והאו"ם ובין רוסיה לטורקיה והאו"ם, הרי שעקרונית גם עזיבה רוסית חד-צדדית של ההסכם לא אמורה להפריע לאוקראינה להמשיך ולייצא חיטה במסדרון הימי המוסכם מנמלי דרום אוקראינה לכיוון איסטנבול לפיקוח ומשם ליעד הסופי. ההודעה הרוסית על הקפאת ההסכם הציבה את הרוסים עם גבם אל הקיר - האם הם באמת ייעזו לתקוף ולהטביע בים השחור ספינות מטען עמוסות תבואה, שחלקן כלל בבעלות צד שלישי ומדינות זרות? ואכן, גם לאחר הודעתה של רוסיה המשיכו לפחות 12 ספינות עמוסות תבואה ביישום ההסכם. אבל מי שמיהר לתת לרוסים על הראש היה השכן הנשיא ארדואן, שושבין ההסכם. אתמול הוא אמר ששר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו התקשר לעמיתו הטורקי כדי לומר שמוסקבה מסיימת את ההקפאה ושבה להסכם. יתר על כן, בישיבת מועצת הביטחון של רוסיה אמר הנשיא פוטין שאוקראינה נתנה לרוסיה ערבויות שלא תשתמש בנתיבי יצוא התבואה לשנע "אמצעים צבאיים", והוסיף שלמוסקבה "שמורה על הזכות לצאת מהעסקה אם הערבויות הללו יופרו". וצריך רגע להתעכב על הסוגיה הזו - פוטין טען שאוקראינה, שצבאו שלו מפציץ אותה כמעט על בסיס יומי ומשמיד את תשתיותיה, פתאום מרוצה מ"ערבויות ביטחוניות" שלכאורה נתנה לו קייב. כמובן שההנהגה האוקראינית מיהרה להגיב לדברים הללו ולמנפם כדי להמחיש לעולם איך שגלגל מסתובב. הנשיא זלנסקי אמר בין השאר בסרטון שצילם אמש: "היום אומרים בקרמלין שהם דרשו מאוקראינה ערבויות ביטחוניות. כדאי לעצור לרגע כדי לשקול אמירות כאלה. לפני 252 ימים דרשה רוסיה ערבויות ביטחוניות מארה"ב. לאחר שמונה חודשים של מה שנקרא "מבצע מיוחד" של רוסיה, הקרמלין דורש ערבויות לביטחון מאוקראינה. אלו באמת שינויים מדהימים. זה מראה גם את הכישלון של התוקפנות הרוסית וגם כמה אנחנו חזקים כשאנחנו שומרים על אחדות. מיליוני אוקראינים ונשים אוקראיניות נלחמות ופועלים למען החופש שלנו. ויש מיליוני אנשים ברחבי העולם שעוזרים לנו להתנגד לטרור הרוסי". בכירים אוקראינים אחרים הבהירו שקייב לא העניקה שום ערבויות ביטחוניות נוספות לרוסיה, והדגישו כי מדובר בניסיון סחיטה רוסי נוסף, הפעם באמצעות סוגיית ייצוא התבואה, אלא שהוא נכשל באופן מוחלט, בעקבות נחישותם של שאר הצדדים בהסכם, דהיינו טורקיה,אוקראינה והאו"ם. אם תרצו, ההחלטה הרוסית להקפיא את הסכם ייצוא החיטה היא דוגמה טובה בזעיר אנפין של התנהלותה בכל תקופת המלחמה - החלטה אימפולסיבית, כנקמה על תקיפה אוקראינית של בסיס הצי הרוסי בסבטופול, ככל הנראה ללא תכנון מסודר לגבי אופציות התגובה וההיתכנות. וככה בדיוק זה נראה. הנשיא פוטין ממהר להציג כמובן בפומבי תמונה שונה בתכלית לאחר מעשה, אך הנזק כבר נגרם. ושימו לב לאופן שבו מתחזק מעמדו האיזורי של הנשיא ארדואן מול רוסיה בעקבות המלחמה.