ישראל נמצאת בחודשיים האחרונים בסערה פוליטית, כאשר במרכזה תוכנית שר המשפטים לוין לשינויים משמעותיים במערכת המשפט שאמורים לשנות את מערך הכוחות בין בג"ץ והכנסת.
המהלך הזה מביא להתנגדות ציבורית רחבה הכוללת הפגנות גדולות, עצומות, אזהרות מומחים וניסיונות השפעה של קבוצות לחץ שונות. כל צד מנסה להוכיח שרוב העם איתו וכי אין רוב לצד האחר.
מי צודק? בואו נעשה קצת סדר במספרים:
בבחירות האחרונות הצביעו כמעט חמישה מיליון ישראלים, לרובם דעה די ברורה מה טוב למדינה.
החברה הישראלית מתחלקת כיום לשלוש קבוצות די דומות בגודלן. כשליש מהישראלים (כמיליון וחצי איש) מאמינים שאנחנו רגע לפני משטר דיקטטורי, על סף "קץ הדמוקרטיה" ויש להילחם במגמה גם בנשק. מולם מתייצב השליש הנגדי של בוחרי הימין שטוען כי לאחר "30 שנות שלטון בג"ץ" נוצרה הזדמנות של ממשלת ימין מלא-מלא להחזיר את השלטון לריבון, קרי הכנסת שנבחרה ברוב קולות העם, ואסור לעצור לרגע עם הרפורמה.
שני המחנות מצחצחים חרבות, עולים על בריקדות וכמעט נערכים ל"מלחמת אחים". בתווך, יש את השליש הדומם, כמיליון וחצי ישראלים נוספים שמסתכלים בעיקר בדאגה על שתי הקבוצות היריבות ומבקשים רק לעצור לרגע, לדבר ולנסות להגיע לפשרה.
אז מי מרכיב את השליש הדומם? סקרי עומק מצביעים כי הקבוצה הזו מורכבת חציה מתומכי הקואליציה בימין, וחציה ממצביעי מרכז תומכי האופוזיציה. הקבוצה הזו מאוחדת בנוגע לצורך להאט את תהליך החקיקה, לרכך סעיפים שונים ולנסות להגיע להסכמות. יודגש כי כל הסקרים מראים כי הקבוצה הזו מאוחדת בעמדה המהותית שיש בסופו של ההליך לבצע שינויים משמעותיים ביחסי בג"ץ והכנסת.
כך למשל, יש רוב משמעותי בקבוצה הזו שמאמין כי פסילת חוקים צריכה להתבצע רק ברוב של כלל שופטי בג"ץ. הם גם חושבים כי יש לגוון את הרכב שופטי בג"ץ כך שייצג את עמדות כלל הציבור, ולצורך כך יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהקטין את משקלם של השופטים. רובם גם תומכים בביטול הסניוריטי ובצמצום עילת הסבירות, כך שתחול על החלטות מנהליות של פקידים אבל לא על החלטות ממשלה וכנסת.
בקבוצה זו יש התנגדות משמעותית לפסקת התגברות ברוב של 61 בלבד, שמשמעותה העברת ההכרעה מהשופטים לממשלה בלבד, אבל חקיקה ברוב שיכלול גם חברי אופוזיציה שבו הכנסת תתגבר על בג"ץ מקובלת עליהם.
לסיכום, יש רוב נגד הקצב בו הממשלה מובילה את הרפורמה במתכונתה הנוכחית, אך מהצד השני רוב משמעותי שמאמין ותומך בצורך ברפורמה משמעותית במערכת המשפט ובהגבלת כוחו של בית המשפט העליון. כרגע, נשיא המדינה הרצוג הוא הדובר של השליש הדומם, והערב נשמע את קולו בעניין הזה.
נמשיך לעקוב איך יוכרע אחד הוויכוחים הסוערים בתולדות המדינה.