האמת חייבת להיאמר ובאותיות קידוש לבנה: שוק הדיור בפרט וענף הנדל"ן בכלל נכנסים לעידן מובהק של חוסר יציבות, זאת לא בפעם הראשונה. המצרף של מגיפת הקורונה שנמשכה למעלה משנתיים ואיש אינו יודע האם נעלמה סופית מחיינו, מלחמת רוסיה אוקראינה הנמשכת והולכת והמחסור הקריטי במוצרי בנייה, כל אלה הכניסו את הכלכלה העולמית לצרות צרורות. ישראל, מה לעשות, אינה אי-בודד, ובעקבות העלאות הריבית הרצופות של הבנק הפדרלי בארצות הברית, נאלץ גם הנגיד אצלנו לבצע פעולות דומות, מה שכמובן הכביד מאוד על נוטלי המשכנתאות והרחיק חלק נכבד מהרוכשים הפוטנציאלים משוק הדיור. החודשים האחרונים בישרו על ירידה של עשרות אחוזים ברכישת דירות, מה שמלמד ככל הנראה שעידן עליות המחירים הרצופות הולך ומסתיים וההאטה במכירות תתבטא בסופו של דבר גם בירידות מחירים כאלה או אחרות. עובדה זו לא תוכל שלא להשפיע בו-זמנית גם על היזמים והקבלנים. התייקרות המשכנתאות ובריחת הרוכשים באה אליהם בד-בבד גם עם התייקרות ריבית מימון הפרויקטים, מה שיפגע קשות ברווחים שלהם. יתרה מכך: אנו צופים תרחיש בו יותר ויותר יזמים יחלטו ערבויות ויעדיפו להחזיר את הקרקע שאותה רכשו במכרזי רמ"י, ואשר שילמו עליה ברוב רובם של המקרים מחירים גבוהים במיוחד, שכאמור לא יאפשרו רווחיות בשיווק הפרויקטים, קל וחומר בעידן של אי-יציבות דוגמת היום. אישית התרעתי על כך כבר לא פעם, ובמיוחד במהלך השנתיים האחרונות, כשהזוכים במכרזי רמ"י שילמו עבור הקרקע עשרות רבות של אחוזים יותר מאשר בשנים קודמות. המלצתי לשנות מיידית את השיטה הנואלת לפיה מי שמציע את המחיר הגבוה ביותר במרכז, הוא הזוכה. לחלופין הצעתי שדווקא מי שיציע את ההצעה הנמוכה ביותר יזכה, זאת כמובן על-מנת לעודד תחרות חיובית בה מחירי הקרקע יישארו סבירים ואולי אף ירדו קמעא. המצב הנוכחי, למרבה הצער, עלול לגרום לחברות נדל"ן רבות לחוסר יציבות ואף גרוע מכך, להתמוטטות של לא מעט חברות. על-מנת להימנע מהתרחיש הזה, הקפדנו כל העת על מימון פרויקטים בהון עצמי וכן להיות גם חברה יזמית וגם מבצעת ולכן השילוב של החוסן הפיננסי יחד עם טיפול בכל שלבי הפרויקטים, מעניק לנו שקט גם כש"הים סוער". הנני סבורה שמודל זה, שבעבר אפיין הרבה יותר חברות, עשוי למנוע לא מעט תרחישים שבהן חברות גדולות ומוכרות מוצאות את עצמן, שלא בטובתן, בכותרות שחורות משחור באמצעי התקשורת. על כן המלצתי למקבלי ההחלטות בממשלה לעשות את כל אשר על ידם על-מנת למנוע, חלילה, "אפקט דומינו", בו חברות רבות שאין בידן הון עצמי מספק, יימצאו את עצמן לפתע תחת קשיים ואף פשיטות רגל. בשנות ה-90, לדוגמה, העניק שר השיכון דאז אריק שרון ערבויות מדינה לכל קבלן וקבלן על כל פרויקט. בסופו של דבר כולם הרוויחו, הקבלנים, הדיירים ובעיקר בתקציב המדינה קיים כיום עודף של עשרות מיליארדים ומדובר בהחלט ב"רפואה מונעת" בה הכל יבואו על שכרם. וקיימות, כמובן, אפשרויות נוספות דוגמת ביטול מכרזי קרקע שמחיריהם היו מופרזים ועוד כהנה וכהנה. זהו, לטעמי, אינטרס כלכלי, ממלכתי וציבורי מהמעלה הראשונה. בכל נשכח כי ענף הנדל"ן היה ונותר הקטר המוביל של כלכלת מדינת ישראל וכשהקטר יורד מהפסים, כל קרונות הרכבת יורדים יחד עימו.