להלן רשימה חלקית של הערות על המצב שאליו נקלעה מדינת ישראל, ללא סדר עדיפות לטיפול בבעיות הרבות: 1. מיידי: הבהרה לעולם כולו, ובראש ובראשונה לעצמנו ולארצות הברית, ש"פתרון שתי המדינות" הוא עובר שנולד מת, שמעולם לא הייתה לו היתכנות, ושפתרון "הבעיה הפלשתינית" לא יימצא בתחומי ארץ ישראל המערבית. 2. מיידי: דיון ציבורי נוקב על "היום שאחרי", במטרה למנוע מצב שבו חללי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת רשות הטרור הפלשתינית על רצועת עזה. 3. מיידי: דיון ציבורי נוקב על "היום שאחרי", במטרה למנוע מצב שבו הארגון האנטישמי "האומות המאוחדות" יוזמן להיות חלק מן הפתרון. 4. מיידי: הבהרה לעולם כולו שישראל אינה אחראית לגורלה של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, שממנה התנתקה בשנת 2005. 5. מיידי: הפסקת הפטפטת המיותרת, מראש הממשלה ומטה, ציוצים מזיקים כנגד מי שעוסק במלאכה, והתנצלויות שאינן מבטלות את הנזקים. כנ"ל לגבי דברי הרהב של ראש הממשלה ושל שר הביטחון. מקומן של תרועות הניצחון הוא, אולי, אחרי שזה יושג, בעוד זמן רב. 6. מיידי: החייאת תפישת "קיר הברזל", בדיוק במלאת 100 שנים להצעת ז'בוטינסקי בנושא זה. 7 מיידי: דיון ציבורי נוקב על התפישה ("קונספציה") שהובילה לתשלום דמי חסות לארגוני טרור, כולל תשלום בחבלי מולדת, תמורת שקט מדומה, או אף ללא תמורה. אין הבדל אם האתנן משולם לאש"ף (ארגון הטרור לשחרור פלשתין כולה!) או חמאס. מטרתם זהה. 8. מיידי: לא רק הבנה ש-חמאס = דאעש, אלא גם הבנה שרשות הטרור הפלשתינית וכל ארגוניה (אש"ף, פתח, ואחרים) חותרים לאותו פתרון סופי: השמדה של מדינת היהודים. יו"ר הרשות הוא כידוע מכחיש שואה. 9 מיידי: הבנה שרק הכרעה צבאית של חמאס עד כניעה יכולה להביא לשחרור החטופים והשבויים הרבים, ועל כן כל לחץ על הממשלה לבצע עסקה חפוזה עם הארגון שיש לחסלו מסיטה את הממשלה ממטרות המלחמה, לרבות היעד של שחרור החטופים והשבויים, עד כדי סיכון יעד זה. 10 מיד אחרי המלחמה: מינוי ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הנסיבות שהובילו למלחמת שמחת תורה ולזוועות שאפיינו אותה. כתב המינוי של הוועדה חייב לכלול את 30 השנים האחרונות, מהסכם אוסלו דרך מלחמת אוסלו ("האינתיפאדה השנייה"), גירוש היהודים מרצועת עזה ומצפון השומרון ("ההינתקות") ועד מלחמת שמחת תורה ועד בכלל. תזכורת: אדריכלי אוסלו טרם נתנו את הדין על מעשיהם, טרם "לקחו אחריות", וגם לא נתבעו לכך על-ידי כתבים ומגישים מתנשאים ואלימים. 11 תיקון חוק יסוד: הממשלה באופן שכל ממשלה שתיכון בעתיד תכלול 12 שרים בלבד, אשר יהיו ממונים על 12 משרדים קבועים בלבד, ללא אפשרות להמצאת משרדים מיותרים ושרים מיותרים לצרכים קואליציוניים. 12 מיידי: ביטול לאלתר של משרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות שלא תפקדו מאז פרוץ מלחמת שמחת תורה, ואשר הוכיחו בכך שהם מיותרים. מדובר בשרים ובמשרדים מיותרים, כלומניקים לענייני כלום. ועל כן: העברת תקציביהם והתקציבים הקואליציוניים האחרים לשיקום היישובים ותושביהם שנפגעו בדרום ובצפון ולתמיכה באנשי המילואים. 13. ביטול כפל רבנים ראשיים, הן ברבנות הראשית והן בערים. אין צורך ברב אשכנזי וברב ספרדי. כשם שצה"ל מסתפק ברב ראשי אחד, כך יכול להיות בכל הגופים האחרים. מדובר בחיסכון אדיר שיועבר למימון עלות המלחמה ושיקום נזקיה ונפגעיה. 14. שינוי שם תפקידו של מתאם הפעולות ב"שטחים" למתאם הפעולות ביהודה ובשומרון. 15. תיקון חוק הלאום בשני סעיפים לפחות: א. ביטול הפגיעה בעדה הדרוזית בכלל, ובפרט בבניה המשרתים בכוחות הביטחון, וכמובן תודה מקרב לב לאחינו הדרוזים. ב. החזרת מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית שנייה, וחיוב כל תלמידי ישראל ללמוד 3 שפות - עברית, ערבית ואנגלית - החל בכיתה א'. לקח חשוב של מלחמת שמחת תורה: יש לדבר עם הערבים בערבית. 16. תודה והערכה לאנשי זק"א על פעילות ההתנדבות המסורה שלהם בתהליך הנורא של זיהוי קורבנות אסון. 17 תודה והערכה לדובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי על תפקודו המעולה במהלך מלחמת שמחת תורה. על כן המסקנה המתבקשת: דוברי צה"ל בעתיד חייבים להיות בעלי רקע מבצעי וניסיון קרבי, ולא עיתונאים עם דרגת ייצוג (לדוגמא: נחמן שי "תשתו מים").