X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
המתח בעולם היצירה [צילום: מיכל חלבין]
דו שיח בין יהדות לאומנות
על המשנה הרוחנית של המחזה 'האירוע', ועל דרכו של התיאו-טרון בדו שיח בין יהדות לבין אמנות

הצגה חדש של התיאו-טרון שליד תיאטרון החאן. אפשר לדבר על שרשרת מסירה בין המחזות של הקבוצה המיוחדת הזאת. השם תיאו-טרון נשמע מסקרן מלכתחילה. רואים את סימני הדרך. עקבתי אחר ההצגות של קבוצת התיאטרון המיוחדת הזאת כבר בשלבי הניסוי הראשונים. סיקרתי בעבר שתי הצגות שלהם - ההצגה 'מחר נצחק' וההצגה 'חלילה'. כמובן, נתתי בסקירות שלי מקום בולט למייסדי הקבוצה בעקבות משנתו של הרב פרומן - ודגש מיוחד על התרומה של נתנאלה תירוש, היא אכן הרוח החיה בתיאטרון החלוצי. היא גם המנהלת האמנותית ובמחזה הנוכחי מככבת כאם החתן. יעל ניברון הבמאית היא האֵם הנפגעת, ולצידה משחקים שרון אלכסנדר כ'איש הנכבד' ואיתם שיר שנער ואליהו פלאי.
אני זוכר את הכיוון ונראה לי שהם מממשים את הכוונות. על דפיּ התוכן המצורפים להצגה הראשונה נכתב מניפסט שתֵאר את היעד של חבורת האומנים: "חתירה לחיבור בין עולם התוכן התיאולוגי היהודי לבין עולם המֶדיום התיאטרוני. האנסמבל אשר קם בעקבות חזונו של הרב מנחם פרומן ז"ל קיבל בית בתיאטרון החאן וזכה מאז לליווי מקצועי על-ידי הצוות האמנותי בתיאטרון. ככל שהזמן חולף, אנו מגלים שמדובר לא רק בניסוי, לפנינו מאבק על משנָה רוחנית. אפשר להיווכח שאין מדובר רק בצעידה בדרך חדשה: המחזות שהוצגו עד כה מעידים על יישום רבגוני, יש קבלות. הרקורד מוכיח שיש כאן חיבור בין הרוח היהודית לבין האמנות.
'מחר נצחק' ו'חלילה' - על נצחיותה של הרוח
בהצגה 'מחר נצחק' ראינו בצורה מוצהרת כיצד התפיסה של ספר קוהלת מחלחלת לבימה של קבוצת התיאו-טרון, ולמדנו שאפשר לקחת מציאות עכשווית ולהציג אותה כמשל על הזִקנה, על מחזוריות החיים. מי שיצא מן ההצגה התפעם ונרגש, ויש תחושה שהמילים הותירו חותם. ראינו בעלילה ובפשר של המחזה קריאת כיוון: ניסיון להבין את נצחיותה של הרוח. סיומו של ספר קוהלת אכן הלם את הכיוון הזה: "והרוח תשוב".
גם בהצגה 'חלילה' ראינו שהאתגר לא נעלם, שיש כאן קבוצה שנאבקת על דרך אידיאית, שההצגה שלהם לא רק חייבת להימשך, היא גם חייבת לטלטל. תמונה ראשונה של ההצגה "חלילה": שלישיית שחקנים מקדמת את פנינו כעין 'פרזנטורים' של העיר 'חלילה' והשיח ביניהם מכין אותנו למתחולל בעיירה הבדיונית: אכן גופה אלמונית נמצאה מוטלת בשדה. למן ההתחלה ברור לנו שלא נקבל עלילה מובנת וקלה לעיכול. המחזה יקפיץ אותנו מתמונה לתמונה עד לפענוח הסודות.

לרגע חששנו במחזה זה מן הרב שיח המגלה טפח ומסתיר טפחיים, אך למרות החשש מלַהג רב ומפרשנות-יתר של מה שעומד לקרות - והנה צצה תפנית שיצרה מתח דרמטי: חקר הגופה מסעיר את החברה כולה: אין מידע מה קרה, מי פגע, האם יהיה מי שיבקש מחילה. מתברר, ששאלה זו כבר תפסה מקום מרכזי גם במחזה 'חלילה' - וכשנדון בהצגה החדשה 'האירוע' - נראה שהשאלה הלכה והחריפה.
התמונה ב'חלילה' נראתה לנו כלקוחה מעולם רפאים - והסיפור טלטל אותנו למקורות במקרא, לסיפור עגלה ערופה. בהצגה ראינו שיש מבנה מפתיע - ה'מקהלה' בפתח המחזה ערכה אודישן לאורחת מבחוץ, שנקלעה לעיר המוזרה 'חלילה'. הקשר בין השם המוזר 'חלילה' למילים 'חלל' וכן חילול השם - כל זה התכתב עם הדיאלוגים. הכל שיחק בתודעה של הצופים. כתיאטרון שעוסק במהות וביהדות - נקלענו במחזה זה לעומק מיוחד - גילינו, שהמחזה המיוחד הזה הוא תיאטרון על תיאטרון.
'האירוע' - מתח בין שמחה למשבר
ההצגה החדשה 'האירוע' היא ניסיון התמודדות חדש, ושוב מדובר בדרמה רוחנית שוברת לבבות, מטלטלת מוסכמות. אם בהצגה 'מחר נצחק' ראינו משל על הזקנה ועל הסופיות - הנה לפנינו כאן משל על המתח שבין שמחה לחורבן. החתונה בפתח וההתרגשות הטובה מקבלת מפנה מחריד: משבר נורא עלול להפיל את מגדל הקלפים. אנו עדים לשינוי דרמטי - הן בעלילה, הן ביחסים בין הדמויות. החתן והכלה יגלו לפתע שכוחות חזקים מהם עלולים לקרוע קרע, לשבור את הרצון הטהור שלהם בחיבור לבבות.
אכן מדובר בהתרחשויות שהופכות את החיים לחידה מטרידה, למשל. לַגיבורים שמות סמליים. 'בן' הולך לשאת את בתם של האיש הנכבד ואשתו, הבת נקראת לאורך המחזה 'כלה'. זו המהות שלה. ההתפוצצות המאיימת על האושר המובטח גורמת לנו להבין, ש'כּלה' בעברית נושאת גם משמעות אחרון, כיליון. מה צופנת לנו הכלה ביצירה? הרטט של הכלה מורגש על המסך מאחור, הווילון רועד, יש רחש.
למדנו כבר בסיפורו של קפקא 'המשפט' שיש מאורעות נסתרים שמשנים את כל העלילה - גם אם אין פירוט של מה שקרה. גם במחזה שלנו - כל העלילה עומדת וקמה על מעשה נורא שנעשה - ולמרות זאת, אין מצב שהפגיעה הנוראה תזכה לחשיפה מלאה, לפירוט. הדיאלוגים מלמדים על התכתשות רוחנית בין הדמויות, חשיפה של מצוקה נוראה - ועדיין אין איש יודע מה קרה, מה הפשע שגרם לשבר בחייה של נ' אם החתן.
כבר במחזה 'חלילה' ראינו את ההתנגשות בין החלום למציאות, בין השאיפה לאושר שמתנפצת אל סלעי המכשולים. הסיטואציה הקפקאית תקבל משמעות רוחנית - תוך התמודדות עם הפשר היהודי. גיבורי המחזה 'חלילה' נאבקו לכל אורך העלילה להבין מה טיבה האמיתי של המציאות. קשה להכריע, ואנו הצופים חשים שרתמו אותנו להצטרף למסען של הדמויות: יש פנים לכאן ולכאן, האם ברור לנו מה יחסן האמיתי זו לזו, האם היחס הדו משמעי מעיד על שקר או על מורכבות החיים.
נורא מכל מצבם של החתן והכלה. אהבתם במבחן אדיר. אנו עוקבים אחרי הצמד, בן וכלה גיבורי דרמת הנישואים. האם יגיעו אל יום החתונה, או שמא, כמו בסיפור של קפקא 'ליד שער החוק' - יישארו לפני השער? ההתעכבות לפני הסף מוכרת לנו גם בספרות העברית. כך לדוגמה מוטיב זה זכה לעיבוד יהודי גם ביצירת עגנון - הסיפורים 'לבית אבא' ו'בדרך הביתה'.

כבר בתמונה הראשונה אנו עדים לחשיפה ראשונה של 'האירוע המטלטל'. לאורך כל הסצנות זה שם המשחק - 'האירוע'. שתי משפחות בציפייה אדירה לקראת חיבור והנה מתוודה אם החתן, שאביה של הכלה - 'האיש הנכבד' פגע בה. כל התיאורים סביב האירוע המסתורי מוכיחים, שהשפה יכולה לגלות וגם לכסות. 'מה זה משנה מה הוא עשה', גם אם 'לא היו עדים' יש עדות מכרעת, היה 'אירוע'. שוב ושוב שואלים, האם יש מתח בין 'הפעולה לבין התגובה'. האם עדותה של נ' אם החתן נגד 'האיש הנכבד' - אביה של הכלה - תושתק או שמא תוביל לביטול החתונה. זה לא רומן בלשי, אבל הקהל מרותק לכסאות. שפת המבטים, לשון הרמזים, קטעי השיח שנראים כפנטומימה, כל אלה נותנים לנו תחושה שאנו במערבולת.
הקשר בין התמונות במחזה לוקח אותנו להתמודדות אישית של כל דמות ודמות עם המשבר הגדול: ולרגע לא חדלה להציק השאלה הגדולה: האם המעשה ייחשף באופן גלוי, האם יש סיכוי למחילה, האם ההסכמה למחילה תתקבל על דעתה של אם החתן. הבן החתן והבת הכלה מוטלים אל מרכז הזירה, האם הבן יגן על אמו ויוותר על אהבתו לכלה? האם הכלה תסלח לאביה על המעשה הנורא?
אנו בלב דרמה מחשמלת ויש איזה נעלם שלא מתגלה. זו דמות הכלה. איננו רואים אותה - ועוצמתה חזקה, היא משפיעה על הלך הנפש של כולם. אכן כן, רוחה מרחפת מסביב. הרטט שלה מאחורי הקלעים, הקהל עד לרוח שמסעירה את המסך הירוק שמאחור, מכתבים מוטלים מעבר לפרגוד הזה. זו איגרת הנשלחת כמו מבעד לרקיע. אולי הכלה היא 'בת קול' אלוהית? כוחה רב לה, והתגובות של הדמויות למכתביה הן עדות לרוח החזקה מן הכול. אתה חש, שכולם מחכים ליד השער, קשה לעבור אותו. עד שלא תבוא מחילה - העולם לא יוכל להגיע לגאולתו. סיפור עגלה ערופה שטלטל את ההצגה 'חלילה' מרחף גם כאן ברקע.
התמודדות עם הרוע השולט בעולם
גם אצל קפקא וגם ביצירת עגנון מצאנו התמודדות רוחנית עם הרוע הנעלם ואפילו עד האנשה של השטני. דמות 'האיש הנכבד' מחזירה אותנו לדרכו של התיאו-טרון לקחת אותנו לסערות רוחניות, שיש בהן ניסיון להבין מחדש את משנתנו, חיינו, גורלנו.
כמו גיבוריהם של קפקא ועגנון גם ביצירה 'האירוע' הגיבורים נמצאים במסע ישע, בדרך של חיפוש תקווה והשאלה הלא נגמרת - האם תהיה סליחה? האם יהיה פשר לחטא? הסיום כמו לוקח אותנו אל האור המתעתע. הם מבקשים גשר - והנה גם הגשר רועד ועל סף קריסה. נזכרתי באותה שורה אלמותית מסיפורו של עגנון 'הנרות': "הגביהו עצמם מי הים ועלו והציפו את כפות רגליי. קפצתי ועליתי על הגשר. כיוון שעליתי על הגשר, נזדעזע הגשר והתחיל מרַתת".
אכן כן - כל עולם הערכים של הדמויות נמצא במבחן הגורלי. משפחת החתן מוצאת עצמה בהכרח להתבונן מחדש בחייה, בקשר בין האם הנפגעת לבין האב התוהה לפשר הפגיעה באשתו. הדיאלוגים חושפים טלטלה במערכת חייהם - האם יש לאם כוח לחשוף מה קרה לה? האם יוכל האב לקבל את המעשה? מה עובר עליו? קשה לאם הנפגעת להבין מדוע יזם פגישה עם 'האיש הנכבד'. האם יש לו זכות לסלוח כדי להוביל לסיום המשבר? מי ישלם על מכאוביה?
"איש נכבד ביקש סליחה מאיתנו, מכולנו", אומר האב וחש שהנה נמצא מרפא לחורבן. האם הנפגעת שואלת, למה הלכת אליו, וקשה לה להבין מדוע מגיעים למשרד של האיש הפוגע. האם מעמדו הנכבד מחייב שהחברה חייבת לרצות אותו, לפייס אותו, למחול לו?
האם נדע להתמודד עם קשר השתיקה?
ברקע כמו שבים אלינו סיפורים של מנהיגים רוחניים שנעטפו בקשר שתיקה סביב מעשים אסורים. הנורא שבכול המעשה הנורא - שבין השיטין אנו מבינים, שאותו איש נכבד כבר פגע פגיעה נורא גם בחותנת נוספת. כאשר בנו הבכור התחתן - הוא פגע באמה של הכלה. מאז נוצר נתק עם הבן הבכור ואותה שתיקה סביב מעשיו - הובילה להמשך מעשיו הבלתי נסלחים. היטב למדנו, יש מחיר לשתיקה, יש מחיר לכניעה לבעלי השררה העושים כאוות נפשם. כל המחזה מסתובב סביב הערכים הנשגבים במגעם עם השטני, עם בעלי הכוח. כולם שואפים לטוהר, לתמימות, וערכי החברה מושתתים על שאיפה לצדק. השאלה היא, היא אם זו הדרך לפיוס, האם כך נוביל את חיינו לישועה. אנו חפצים בטוהר, והנה יש דילמה, אִם כניעה לרוע תיתן לנו מרגוע והרמוניה מחדש.
כולם לבושים בבגדים ירוקים, המסך מאחור ירוק, וגם כאשר הם סועדים - אנו רואים לפנינו עולם של זהב - הם כביכול אוכלים אורז ולחם - אבל אנו רואים אותם נוגסים תפוחי זהב.
המתח נשאר: האם תהיה מחילה. איננו יודעים. הדרמה בעיצומה. המצוקה של האם הנפגעת, משבר האמון של הכלה באביה האיש הנכבד, כל המשברים האלה אינם יודעים מנוח. ואכן יש טלטלה. לצידם אנו חשים את הבן המתקשה לעכל את הפגיעה באימו, מנסים להזדהות עם אשתו של 'האיש הנכבד', שנקרעת בין רצון להגן על התדמית המושלמת שלו, לבין מעשיו הנסתרים.
בהתחלת הדרך אכן ניסתה להגן על בעלה 'הצדיק', היא פונה לאם הנפגעת ומזהירה אותה מחשיפת האשמה, דבריה נוקבים: 'למוסֵר דין רודף' היא לוחשת לה ואנו נסחפים עם המילים הקשות לדרמות חברתיות בחיינו שלנו. השאלה אינה עוזבת אותנו בסוף ההצגה: האם יש תנאים שבהם תתקיים מחילה, האם למדנו למחול לאנשי השררה וזו הסיבה למשבר, ל'אירוע'? האם נוכל להבין מה הדרך לגאולה האמיתית?
המחזה שלנו שומר על המתח שיש בעולם היצירה: לפנינו דו-שיח מתמיד בין גילוי לכיסוי, בין אומנות לאמונה.

פרוספקט ההצגה
תאריכי ההצגות הבאים של ההצגה:
20,21 בפברואר
27 במרץ
במבנה של תיאטרון החאן בירושלים
תאריך:  11/02/2024   |   עודכן:  12/02/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי גיל
קוראים לממשלה לראות בהחזרת החטופים האינטרס העליון של המדינה    חבורה זאת מתייצבת ואומרת את דברה, בקול צלול, בשפה ברורה ובעברית ראויה כל אימת שהנסיבות דורשות זאת
רפי לאופרט
חוק הגיוס החדש אמור לבנות את המסגרת החוקית למתן מענה לאיומים המתחדשים סביבנו במונחי ניצול אפקטיבי של המשאב האנושי הלאומי שלנו    חשוב מאוד שהחוק יוגדר מתוך מטרה זו ולשמה ולא ישמש עוד מנגנון חסר-אחריות בניסיונות הסרק של האופוזיציה להפיל את ממשל נתניהו באמצעות משבר ממשלתי ו"לתקן" בכך את "מהפך 1977"
יאיר נבות
בסקרים האחרונים מוביל ר"מ לשעבר אלכסנדר סטאב עם 54% לעומת 46% של שר החוץ לשעבר פאקה האביסטו. בהתחשב בנסיבות הגיאופוליטיות הנוכחיות - ההצטרפות הפינית לנאט"ו באפריל שעבר, העתיד המעורפל בכל הקשור לעימות עתידי אפשרי בין נאט"ו רוסיה והמלחמה הנמשכת ללא סוף באוקראינה, לזהות הנשיא החדש תהיה חשיבות רבה
דרור אידר
הניצחון תלוי באחדותנו, בהבנה שאנחנו תלויים האחד בשני, שאיננו יכולים להתקדם כיחידים בגיא צלמוות של ההיסטוריה, אלא רק כעם אחד
יוסף אליעז
אנו לוחמים נגד ארגוני טרור. לא נגד האיסלאם וגם לא נגד כל דת אחרת. מלחמת דתות תעמיד מולנו כמיליארד וחצי או שני מיליארד מוסלמים    צה"ל טעה קשות כאשר אִפְשֵׁר להציב חנוכיה, סמל דתי יהודי, בלב כיכר פלשתין בעזה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il