היום יום ה"שבעה" של הסופרת, המתרגמת והעיתונאית אנה שומלו ניניץ', שהלכה בדרך כל הארץ ונפרדה מאתנו לנצח! יש אנשים, שלא מגיע להם למות והם צריכים לחיות לאורך ימים ושנים... אחת מהם היא אנה, שכה הוסיפה לעולם הספרות ולאנשים סביבה, מכישרונה, מקשריה חובקי העולם, מפעילותה הציונית בקרב בני קהילתה ביגוסלביה/בלגרד וביצירת קשר בין אנשי הרוח שם, לאלה שבארץ. חבל שנפרדה מאתנו ללא עת.

כלת אור

כשראיתי לראשונה את אנה שומלו ניניץ', נפעמתי מיופייה. שיערה היה מלא ולבן, דבר שהבליט את עיניה הכחולות והזוהרות. פניה היו ללא קמט עם חיוך, שקשה היה לעמוד בפניו. כשנבחרה אנה ל"כלת האור"שלי בחג החנוכה 2005, גיליתי אוצר של אישה וקשה היה להאמין שאת כל זאת הספיקה לעשות בחייה ועוד ידה הייתה נטויה! אנה נולדה ב-27.3.1935 בסרביה, יוגוסלביה. היא סיימה לימודי בלשנות מזרחית וספרות באוניברסיטת בלגרד. בשנים 1959-1957 שהתה בירושלים ולמדה עברית וערבית. משנת 1960 עבדה בטלוויזיה של בלגרד, תחילה במערכת מדור תרבות ולאחר מכן בביטאון "

praska i teorija RTV", שאותו ערכה במשך עשרים שנה! אנה סיפרה לי שפיטרו אותה מכל תפקידיה הבכירים שם, מכיוון שגילו שהיא מצדדת במדינת ישראל ואף מתכוננת "לעשות עלייה". אך כל זאת לא הרפה את ידיה, כי ידה הייתה בכול. היא כתבה ערכים בכמה אנציקלופדיות, וכן כתבה על סופרים בני זמננו בישראל, בלקסיקון הקרואטי הכללי (1996). ככל שצללתי לחקר דמותה, פועלה ויצירותיה של אנה, דמיתי לשולה פנינים. כל מעשה שלה דומה היה לפנינה ואני שליתי את מכמניה, והריהם לפניכם: אנה פרסמה את הרומנים: "לאה שטרסר" (1980), "כמו" (1983) "קולות מהגולה" (1985), "מכתבי מילנה לקפקא" (1988)",הכוזרים או התחדשות הרומן הביזנטי - שיחות עם מילורד פאביץ'" (1990).

עולה חדשה

אנה שומלו ניניץ' עלתה לארץ ב-1992. ב-1993 פרסמה, בהוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, מילון סרבוקרואטי וסרבוקרואטי עברי למתחילים ובו כ-5,000 מלים! וב-2007 פרסמה את המילון הסרבוקרואטי ובו 30,000 מילים. היא ערכה ותרגמה אנתולוגיה של סיפורים ישראלים קצרים ב-1995; מבחר שירה ופרוזה ישראלית (1995) וכן קובץ מאמרים מפרי עטו של שמעון פרס (1999). בשנת 2010, ראה אור ספרה: "תמיד כאן, לפעמים שם". מבחר מסיפוריה ראה אור ב-2002. סיפוריה פורסמו בכתבי העת "מאזניים", "עיתון 77" ו"ירושלים". איך הגיעה אנה לסופרים ידועים בארץ, איני יודעת, אך אנה תרגמה לסרבית את ספריהם של אהרן אפלפלד ושל גדעון תלפז ואף לי, הקטנה שביניהם, תרגמה אנה לסרבית את ספר הילדים הראשון שלי שהוצאתי לאור בשנת 1989 - "רומיה ומרבד הקסמים", שזכה ב"מצעד הספרים" באותה שנה. אנה כיהנה כיו"ר "התאחדות עולי יוגוסלביה", וערכה את עיתון של התאחדות "גשר", שקישר בין אנשי רוח ביגוסלביה ובין סופרים/משוררים בארץ. אנה זכתה בפרס "בוקי פינצי", בלגרד (1990), פרס על הרומן "כמו", בלגרד (1991), פרס משרד הקליטה (1996) ופרס "כלת האור" בשנת 2005.

פמליה מכובדת

לעולם לא אשכח את הערב של אנה. חגגנו את הטקס בבית המוסדות הלאומיים, באולם ויצמן, ולא תאמינו מי הגיע לערב של אנה, מלבד בתה אלה ניניץ' קרסטיץ', בעלה וילדיה: פילד ולנה, הגיעה לא פחות ולא יותר שגרירת סרביה באותם הימים, בלונדינית גבוהה ויפה, קרנקה וידקוביץ פטרוב, בלווית בעלה, גבר גבוה ונאה אף הוא, ופמליה שלמה עימם, כולל נציג הקהילה הסרבית בישראל, שמקום מושבה בבית דניאל בתל אביב. אך הם לא באו בידיים ריקות, והביאו עימם שלושה נגנים, שניגנו מוזיקה אוריגינלית יוגוסלבית והצטרפו לשני הנגנים שאני הבאתי לערב של אנה: את נפתלי אהרוני באקורדיון ונחמה רוזלר בכינור, (שהייתה בזמנו כנרת בתזמורת הפילהרמונית שלנו). מה אומר לכם, כולם ביחד ניגנו והיו אף שרקדו לקול המוזיקה הסוערת... שמחת בית השואבה היא אפס לעומת מה שקרה בערב של אנה. היה ערב מ ה מ ם! בתמונות המצורפות תוכלו להבחין באנה שומלו ניניץ', מקבלת מידו של בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל ומידי, "תעודת ההוקרה" כ"כלת האור" לשנת 2005. בתמונה נוספת, אנה עם החברים המוכרים לי (לפי הסדר משמאל לימין): האחים הרצל ובלפור חקק, אני וד"ר דורית אורגד. אנה מצולמת כשהיא מדברת עם נציג הקהילה הסרבית בישראל, שמקום מושבה ב"בית דניאל" בתל אביב. ברקע, מציץ ראשו של איבן ניניץ', בעלה של אנה. בתמונה הנוספת, שנה אחרי, נבחר שמאי גולן כ"חתן אור" 2006. אנה מסרה לו את "שרביט האור" וכולם הצטלמו יחדיו. תוכלו להבחין באנה ניניץ', באמונה ירון, בד"ר דורית אורגד, בשמאי גולן במרכז, בפועה שלו-תורן, באחים חקק, באהרן זכאי, באילנה רוטמן ואף אני מופיעה בתמונה זו. כולם סופרים ומשוררים שבאו לתת כבוד ל"כלת האור" היוצאת ול"חתן האור" הנכנס, בשנת 2006.