דומני שמדינת ישראל טרם החליטה על מדיניותה ביחס לבית הדין הגבוה לצדק, לאמור הכרה או אי-הכרה בו ובסמכויותיו לדון בְּעִנְיָנֵנוּ ואם להופיע בו ולטעון טיעונינו בפניו. מכול מקום מראית פני הצד נעדרת מהדיון, אולי מפני שלא השכלנו לנסות ולהעמיד דברים על מכונם ואמיתותם. הכלל הוא שאין אדם דן בנושא שיש לו ענין אישי בו. משום כך הגענו לאבסורד שבעוד ישראל מתגוששת עם חיזבאללה, שהוא השליט האמיתי בלבנון ובוודאי הכוח המזוין הבכיר במדינה, הנה יו"ר בית הדין לצדק הוא לבנוני. בנוסף - ביה"ד משתמש כל העת בביטויים כמו "כיבוש שטחים פלשתינים" בעוד שירושלים המזרחית, יהודה ושומרון נכבשו או שוחררו מידי הירדנים, ורצועת עזה למעשה נכבשה מידי הַמִּצְרִים, כאשר הן הירדנים והן המצרים פלשו לארץ-ישראל שהבריטים זה עתה פינו אותה. השאלה היא למי הייתה הזכות לשליטה או בעלות בא"י (" פלשתינה א"י", בשמה בעת שלטון המנדט הבריטי). מי החליט כי לאו"ם היו זכויות השליטה בכל א"י? מכול מקום כל העולם השלים עם כך שהאו"ם נטל סמכויות בנדון ומינה במנדט מטעמו את בריטניה לשלוט בארץ, שבלאו-הכי החזיקה בה לאחר שכבשה אותה מהטורקים. לפי הגיון זה הנה משעזב המנדט הבריטי את הארץ הרי ש"השליטה" התיאורטית חזרה לידי האו"מ. האו"מ הציע חלוקת הארץ בין הערבים ליהודים. היהודים קבלו את ההצעה ואילו הערבים דחו אותה, כך שהגוף השלטוני המוכר היחיד בא"י היה של נציגות היהודים, לאמור ממשלת ישראל. הצעד הערבי היה (מעבר למרד בבריטים במקביל למרד עֲלִי אֶל-חִיאָנִי בעירק, שדוכא בידי הבריטים) לחימת כנופיות שחיש הפכה למלחמה עם פלישת שבע מדינות ערב לא"י, מהן נותרו אותם השטחים שהחזיקו בהם ירדן ומצרים כאמור, עד מלחמת ששת הימים ב-1967. מכל מקום - עתה "בַּחֲטָאֵינוּ" ובמדיניות שניהלה ממשלתנו הדלה "זכינו" בהחלטה נגד אחיזתנו ב"שטחים" מאותו בי"ד לצדק שימליץ למועצת הביטחון להחליט ברוח המלצתו - נותר לנו ליחל ל"וטו" אמריקני כנגד כל החלטה נגדנו. וכאן אנו עוברים לנושא הבא - התנהלות ונאום נתניהו בארה"ב בפני שני בתי הקונגרס.

נסיעת רה"מ נתניהו לארה"ב ונאומו בפני שני בתי הקונגרס

עצם רעיון הנסיעה לארה"ב בימים אלה היה וְעוֹדוֹ פגום מיסודו. בנימין נתניהו בטוח שנאום זה יוסיף יוקרה למעמדו הרעוע הן בעולם והן בישראל, והוא לבטח ציפה שהנשיא המכהן ביידן ייאלץ להזמינו לפגישה יוקרתית שהנימוס והאצילות אולי מחייבים אותו מעצם שהות נתניהו בארה"ב. אך המסע עלול (וצפוי) לגרום לנזק למדינת ישראל. מלכתחילה אסור היה ליזום מסע זה בעת שבארה"ב מתנהלים מסעי בחירות של שני המתמודדים והביקור הזה, ככל שייעשה מאמץ לשמרו כניטרלי, ייראה לרבים, כולל לכול אחד משני המועמדים הנוכחיים, כתמיכה ביריבו. שני המועמדים כיום לנשיאות תמכו רבות בישראל הגם שיחסם לנתניהו חשדני בשל שקריו וזיגזוגיותו. אין חולק שביידן תָּמַךְ ותומך ללא מורא ובעקביות במדינה, הגם ששרינו הדגולים, דוגמת עמיחי שיקלי, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' ועוד תקפוהו על עיכוב משלוח פצצות מסוימות לישראל ודברי נתניהו המיותרים בנידון גרמו לנתק בינו לביידן. מצד שני נתניהו יתבזה אם ביידן לא יזמינו לפגישת נימוסין קצרה. אולם אם ייפגש עם ביידן (או המועמד הדמוקרטי שעלול להחליפו) יראה בכך טראמפ ממש הכרזת מלחמה מצד נתניהו וכבר נזף בו קשות על שהעז... לברך את ביידן להיבחרו לפני כ-5 שנים. אם נתניהו ייפגש עם טראמפ, או יאמר משהו בשבחו, הוא (ואנחנו) צפויים לביקורת חריפה מצד הדמוקרטים, שמעבר להתמודדות נציגם מול טראמפ מסובכים בבעיות פנימיות הקשורות להמשך מועמדותו של ביידן לאור מצבו הרפואי (מבלי לפרט כאן). כל זה מעבר לשאלה אם בימים אלו, בעיצומן של מלחמות בעזה, בלבנון, החות'ים וְאִירָן שמאחוריהם ראוי שמנהיג יצא ממדינתו שגם מנוהלת בכישלון רב הן ביחסים השבירים בממשלה, לרבות הטינה שבין נתניהו לשר הביטחון, לאור בעיית אי-שחרור החטופים ןכאשר עשרות אלפי אזרחים מפונים מבתיהם המופגזים בלי הרף מלבנון. יש המשווים נסיעה זו לעקרת בית אשר מבשלת במספר סירים הניצבים על האש, מטגנת במחבתות על הכיריים, ילדים רבים ומתקוטטים ביניהם בלי הרף וילדי השכנים משליכים על ביתה אבנים והיא נוטשת הכל "על האש", ללא אחראי על הבית והילדים, ויוצאת למסע קניות ולפגישות עם מחזרים. עצם הנסיעה לארה"ב בימים אלה היא עוד סימן לאי כשירותו של רה"מ להוסיף ולכהן בכהונתו. אפשר להוסיף; מעט ציוריות לנסיעה זו מהמקורות: דומה הדבר ל"שועלי שמשון" אשר בעת שלפיד בוער בזנבם הם עוסקים בציד ארנבות.

תקיפת חיל-האוויר את החות'ים בתימן

במוצ"ש התבשרנו על תקיפת מטוסינו את מתקני תימן בעיקר בנמל חודיידה וסביבתו. אכן מזה זמן רב תמהנו על כך שצה"ל נמנע מתגובה הולמת לפגיעות החות'ים בישראל. ברור שהמתקפה תוכננה מראש וברור שהממשלה חיכתה להזדמנות ראויה. אני מנסה לקוות שלא רק הפגיעה של כתב"ם בשמי תל אביב הניעה את ישראל לתגובה זו. כבר נוכחנו מזמן כי האמירה ש"פגיעה במטולה כמוה כפגיעה בתל אביב" ריקה מתוכן. החותים פגעו בנו קשות, החל מפגיעה בספינות וכלה בכתב"מים וטילי שיוט, בעיקר לאילת, וטרם נענשו. בל נחשוד בכשרים (אם יש כאלה) אך חוש הריח מצביע על כך שבחירת המועד קשורה בקשר אמיץ עם טיסתו המתוכננת למחר של רה"מ נתניהו לארה"ב. זאת אחרי כל אשר ספג בחודשים האחרונים בגין הטבח ב-7 באוקטובר, גרירת הרגליים ברצועה, העדר כל הישג בתחום שחרור החטופים ויחסו למשפחות החטופים ולהורים השכולים הנה תגובה משמעותית נגד החות'ים היורדים לחיינו מוסיפה לו נקודות גם בישראל וגם בין חברי הקונגרס וגם בסעודיה. על כך נאמר מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אפשר שתקיפה זו אפיו תפתח בפניו את שערי הבית הלבן.