לא די בירי הקטלני של הרקטות אל תוך ישראל. זהו עוד צעד שמרחיב את הפער בין חלקי אוכלוסייה. חבל הגליל היה לעיי חורבות. כאשר כמאה אלף תושבי הגליל הוגלו מבתיהם ואין לדעת כיצד תיראה בעוד ימים פתיחת שנת הלימודים. הרי מציאות כה עגומה זו גורמת לתושבי החבל להטיח מן הלב כתב אשמה תקיף נגד ממשלת ישראל. התופעה אינה דמיונית: גם הממשלה אשמה במציאות הקשה של החורבן, עקב הירי מצד חבלני החיזבאללה.
הממשלה משתהה, נבחרי הציבור, ח"כים, ראש הממשלה, שרים ועוד מחרימים את מראות הגליל הקשים. והתושבים מלינים על נטישת ההתעניינות במצבם. והטענה הנשמעת תכופות: אילו צרורות רקטות וטילים היו נוחתים בתל אביב, כי אז הסיוע לא היה משתהה. התושבים זועקים: 'דין מטולה כדין תל אביב!'. כמובן, מטולה כמשל לישובים וערים בגליל. טענתם: מטולה מופקרת, מתקיימת (בקושי עצום) ותושבי המושבה שנטשו אומרים למצלמות הטלוויזיה, ודרכן לעם ישראל: 'אנו מופקרים כי איננו תל אביב'.
הגליל מופקר ונטוש מתושביו, ותיקים כחדשים. אין כל דמיון בין מצבו לבין מציאות דומה במשהו של תל אביב. לא נשמע קול הזעקה 'דין תל אביב כדין מטולה'. נשמע רק היפוכן של המילים, שנועדו להתריע מפני התהום החברתית, הכלכלית, הבריאותית, הנפערת מול תל אביב או מול כל עיר אחרת.
אין להתכחש: הרי מושב מרגליות (כמשל) אינו כתל אביב. ומיותר להזכיר אבל חלק מתושבי ישראל סבורים כי בירת ישראל אינה ירושלים אלא תל אביב. כך נולד צמד המילים: "מדינת תל אביב". אין עיר אחרת בישראל שזכתה לכינוי כה אהוד, יהיר: מדינת באר שבע, או מדינת קריית שמונה. ויש מי הזוכרים את הדרישה, צודקת מאין כמותה, לממן הקמת חדר מיון בקריית שמונה, כדי שהתושבים לא יאלצו לנסוע בדחיפות לחדר מיון מרוחק, בבית החולים בנהריה.
כמעט מיותר להמליץ לנבחרי הציבור, בממשלה או בכנסת: צאו למפגשים עם תושבי הגליל במקומות מגוריהם. לחצו על האוצר להחיש את הסיוע הכספי כדי למהר ולשפר את כל הטעון תיקון, משום שסיכוי קלוש בלבד שמשאלות בסיסיות אלה ייושמו, כדי שמשרד הנגב והגליל יצדיק את קיומו בזכות תקציבו הקבוע.
אם תרצו אפשר לנקוט צעדים מתקני תדמית, עד כדי הורדת עוצמת זעקות המחאה בדבר ההשוואה המקוממת בין מקומות הישוב בגליל לעומת ישובי המרכז. שאם לא כן, ראוי שהגליליים, ואף לא רק הם, יענישו את מפלגות הקואליציה בעת הקפיצה הבאה לקלפי. ואולי, נבחרי הציבור כבר החמיצו את המועד. נדרש תיקון דחוף.