מאמצי ראש הממשלה בנימין נתניהו לצרף לממשלה את ח"כ גדעון סער יחד עם שלושת המנדטים שלו ממשיכים להבשיל ודומה שכבר הכל כמעט סגור בין הצדדים. על-פי ההערכות כרגע מחכים לשעת השין בה נתניהו יחליט להזיז הצידה את שר הביטחון יואב גלנט. לפי שעה, ההתפתחויות בגזרת הלבנון מעכבות את המהלך הפוליטי הדרמטי, שאפשר שייצב יותר את הקואליציה והממשלה. הקמפיינים בשמאל כבר התחילו לצוץ ברשתות ומסתבר שיש כבר תוכניות לצאת להפגנות (מה חדש) אם וכאשר יצא המהלך לפועל. לדידם של הקפלניסטים לא מחליפים שר ביטחון באמצע מלחמה. אבל משום מה, אין להם בעיה לשתק מדינה חצי שנה לפחות באמצע מלחמה, לצורך הליכה לבחירות. זה לא סוד. הקפלניסטים רוצים להפיל את הממשלה נקודה. פעם זה יהיה הרפורמה המשפטית, פעם זה חוק הגיוס ופעם זה המינוי של סער. זה מה הם רוצים. אל תטעו. הקפלניסטים רוצים את הראש של בנימין נתניהו, ראש ממשלה שנבחר כדין. הם יחפשו כל דרך לתקוף את הממשלה, את ראש הממשלה, את השרים, והקווים האדומים כבר נחצו מזמן. התקיפה לאחרונה שחווה השר איתמר בן-גביר בחוף היום בתל אביב היא דוגמה לכך. אפשר לאהוב את האיש או להסתייג ממנו, אבל תקיפה פיזית של שר בממשלה, נבחר ציבור, ככול שיהיה, היא קו אדום בוהק ואובדן משילות. המאבק על מינוי נשיא לבית המשפט העליון הוא עוד דוגמה לכך. שר המשפטים יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, מאחר שאין רוב מוסכם על מינוי נשיא קבוע לעליון. ועכשיו, תיראו מופתעים, קבע בג"ץ כי על השר לוין לכנס את הוועדה. שר המשפטים טוען בצדק כי התערבות בג"ץ בהליך בחירת הנשיא היא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. כך נראה מאבק על משילות. על התקשורת בישראל וההתגייסות החד-משמעית למחנה השמאל כבר חבל לבזבז מילים. מדינת ישראל סוגרת אוטוטו שנה של מלחמה קשה. האחריות של הדרג הנבחר והדרג הצבאי מעסיקה את כולנו ועוד תעסיק אותנו רבות. אבל, וזה אבל גדול, צריך לזכור שיש ממשלה בישראל, ממשלה שנבחרה, ממשלה שבאמת רוצה לא פחות מכל אחד אחר להחזיר את החטופים הביתה, להשיב את המפונים לביתם בצפון ובדרום וראש ממשלה שעושה לילות כימים כדי לעמוד במטרות המלחמה. תנו לממשלה למשול ותנו לצה"ל לנצח, אח"כ נבוא חשבון. הצקצקנים באופוזיציה ימשיכו לצקצק והממשלה תמשיך לעבוד. אבל מעל הכל צריך להבין כי בלי משילות, לא תהיה לגיטימציה מהימין - לממשלה שלו עצמו וחמור מכך, אולי גם לא תהיה ממשלה. אנחנו בשלטון אבל לא שולטים, אמר לי פעם בכיר בליכוד. רוצה לומר השמאל נטוע עמוק בכל מערכות החברה. באקדמיה, בתקשורת, במשפט כידוע, בתרבות, בארגוני החברה האזרחית וכיוצ"ב. אז מה הטעם שיש לנו ממשלה, אבל בג"ץ הוא זה שמנהל את המדינה, הוסיף הבכיר ביאוש. הכניסה הצפויה של גדעון סער לממשלה היא צעד נוסף ומבורך בחיזוק המשילות. יחד עם חברי הכנסת שלו, הממשלה תקבל עוד רשת ביטחון ותוכל להתקדם עוד במטרות המלחמה. לצד זה חוקים תקועים יעברו וכן התקציב לשנת 2025 ובעיקר הממשלה תשלים את ימיה. משילות זה שם המשחק וזה מה שאנחנו צריכים עכשיו כדי להשיב את החטופים ולמוטט את שלטון חמאס. ומילה לסיום: אנחנו רגע לפני ראש השנה תשפ"ה. את השנה האחרונה כולנו נרצה לשכוח. לצד הרגעים הקשים שחווינו בשנה זו, גם היו רגעים מלאי אופטימיות, תקווה, ערבות הדדית, סולידריות ורעות שהזכירו לנו באמת מי אנחנו. לצד המחלוקות הפנימיות ידענו להתעלות על עצמנו, לתת כתף איש לרעהו במילואים בצבא ובפעילות האזרחית ולהבין כי אחים אנחנו במלא מובן המילה. שנה טובה.