לבעלי דירות ודיירים בתל אביב (ואני ביניהם), ידועה בעיית
תמ"א 38, שבתל אביב היא תקועה בגלל כמה סיבות. אלפי בנייני-מגורים בעיר נבנו במאה שעברה בסטנדרטים נמוכים מאוד של בנייה וללא ממ"דים, דבר שיהפוך אותם למלכודות מוות במקרה של רעידת אדמה חזקה, כזו המתרחשת בארץ מדי כמה עשרות שנים, או פגיעת טיל, שגם הוא אירוע לא נדיר במקומותינו.
בנוסף לכך, מרבית בתי המגורים בעיר נבנו ללא פתרונות חנייה, ומצוקת החנייה בעיר היא נוראה. הרחובות צרים, ועלולים להפוך למלכודות מוות בשעת חרום. תשתיות העיר רקובות, הביוב מיושן, הצנרת דולפת, העיר הולכת ומזדקנת, וחלקים מתרחבים והולכים בה הופכים לשכונות עוני מוזנחות. היחידים ששומרים על ממוצע גיל נמוך הם הצעירים השוכרים את דירות הנפטרים (כמו של הורי ז"ל), והעכברים והתיקנים המתרבים בקצב אקספוננציאלי.
כדי להפוך את בתי העיר מקברים פוטנציאליים למקומות מגינים, בא המחוקק ופתח פתח להתחדשות עירונית, ופתח בה אפשרות, בעזרת תוכניות כמו תמ"א 38 ותוכנית פינוי-בינוי, לשפץ בתים קיימים, לחזקם ולשכללם או להרסם כליל ולהקים על מקומם בניינים חדשים עם חנייה תת-קרקעית וממ"ד לכל דירה.
רעיגות אדמה
אלא שכאן בא אונסקו, ארגון שרק השבוע הוכיח את גישתו האנטי-יהודית בהחלטה בזוייה והזוייה על ירושלים, והכריז על "העיר הלבנה" (לבנה? מה, הם עיוורי צבעים?) כ"אתר מורשת עולמי", כזה שחשוב (למי?) לשמר אותו, כלומר למנוע התחדשות עירונית בחלקים לא מבוטלים של העיר, למנוע חיזוק בניינים ולמנוע הקמת ממ"דים. בכך מכריז למעשה אונסקו כי חייהם של תושבי תל אביב ושרידותם ברעידת אדמה ומלחמה חשובים פחות מצורת מבנ-מגוריהם, שרובם מכוערים ודוחים למדי בשל הזדקנותם, התקלפות הטיח מהם, תוספות מכוערות ומזגנים שהוספו להם לאורך השנים.
אז טוענים שבניינים רבים נבנו בסגנון הבאוהאוס, שמצווה מדאורייתא לשמר אותו לעולמי עד ולנצח נצחים. יפה. אפשר להכתיב לאדריכלי ההתחדשות העירונית שכל בניין ישן שנבנה בסגנון זה וייהרס כדי לבנות חדש במקומו, יהיה חייב להיבנות בצורה חיצונית כמו הבניין הישן. ההבדל היחיד יהיה שהבניין הישן היה בן שלוש או ארבע קומות והחדש יהיה שש קומות או יותר, כפי שייקבע, והתוספת תממן גם את הבנייה, כולל את החניון התת-קרקעי. האם זה יחסל את סגנון הבאוהאוס המקודש?
אדרבה, בתי הבאוהאוס שנבנו לפני 80 שנה מצופים בטיח רך, שאם אינו מתקלף ונופל, הוא סופג את הפיח והאבק וצבעו מתכהה ומתלכלך לאורך השנים. את הבניינים המחודשים שייבנו, בצורה המשמרת את סגנון הבאוהאוס כמובן, ניתן לצפות בחומרים חדשים ועמידים שיישארו לבנים לאורך ימים ושנים. יתר על כן, אפשר לחייב את המתכננים למצוא פתרונות מיזוג
מוסתרים כדי שלא נראה שוב את יער המזגנים המכער את הקירות החיצוניים של בנייני המגורים.
בר ביצוע
ואז טוענים כי אין די בתי ספר לאוכלוסייה שתגדל. זו טענה לא רצינית, כי מי שיוכלו לרכוש את הדירות החדשות ממילא יהיו זוגות לא צעירים, ולכן הם לא יזדקקו למספר בתי ספר כמו בערי הלווין. ואם האוכלוסייה של תל אביב תישאר בחלקה צעירים שאינם נשואים כפי שהיא כיום, גם אז לא תהיה שפעת ילדים שיזדקקו לבתי ספר רבים.
ואז טוענים שכל המוטיבציה של בעלי הדירות והקבלנים היא כלכלית, ולא בטיחותית. אדרבה, יישבו נא פרנסי עיריית תל אביב עם בעלי מקצוע וימצאו את הנקודה שבה פרויקט ההתחדשות הוא כלכלי ובר-ביצוע מצד אחד ואינו יקר מדי מצד שני, וזו תהיה נקודת המוצא לשיעור הרחבות הבנייה האמורות לממן את ההתחדשות.
פתרון אפשרי הוא מה שאני מכנה "תוכנית המלבנים". מלבן הוא קבוצת בתים המתוחמת בארבעה רחובות. הרעיון הוא לעודד חידוש של מלבנים בשלמותם באמצעות הריסת כל הבניינים שבמלבן, הקמת חניון תת-קרקעי דו-קומתי מתחת לכל שטח המלבן שיהיו לו כמה כניסות ויציאות הן לרכב והן להולכי רגל. מעליו תיבנה קבוצת בניינים מודרניים שתשלב דירות, משרדים, חנויות, מסעדות ושטחים ירוקים, גם אם קטנים. מלבן כזה יספק מגורים, מקומות עבודה ובילוי במכלול אחד, ויאפשר לאנשים לגור במרחק עשרות מטרים ממקום העבודה והבילוי שלהם. הדבר יקל מאוד על התחבורה בעיר, יוריד את זיהום האוויר ויעלה את איכות החיים של תושביה. ניתן גם להתנות את ביצוע תוכנית המלבנים בהרחבה מסוימת של הרחובות שסביב המלבן על חשבון שטח המלבן, וכך גם תוקל מצוקת התחבורה בתל אביב. (אם מישהו בעבר הגה את תוכנית המלבנים, אני מתנצל בפניו על שאיני מצטט אותו).
הדבר העיקרי החייב להדריך את פרנסי תל אביב הוא חייהם של תושבי העיר, החשובים בהרבה יותר מהחלטותיו של ארגון אנטי-ישראלי, אנטי-ציוני ואנטי-יהודי כמו אונסקו, ששרידותם של ישראלים ברעידות אדמה ובמלחמות, שלא לדבר על איכות חייהם, חשובה בעיניו כקליפת השום. יש לנקוט כל צעד אפשרי שיגרום לביורוקרטיה של תל אביב לא רק שלא תעכב התחדשות עירונית, אלא תעודד אותה, ואת בעלי הדירות בתל אביב להיכנס לתהליך לא פשוט זה.