הכיצד לא רועדת ידם של שופטים יהודים עת הם גוזרים כליה חורבן וגירוש על ישוב יהודי חמדת הארץ ובו עשרות משפחות עם אזרחים נאמנים, מסורים, משקיעים ותורמים לצבא, למדינה ולעם? התשובה פשוטה בתכלית: הערכאה ה"שיפוטית" העליונה בישראל משליטה רצונה והשקפת עולמה בכוח המוענק לה בדין ובעקרונות ה"חוקתיים" אליהם התדרדרנו בעוונותינו בדור האחרון.
למי שאיננו מכיר, הנני ממליץ בחום להקשיב קשב רב להרצאתו של פרופסור מנחם מאוטנר, דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהרצאה אותה נשא לפני כשש שנים. במשנה סדורה תיאר שם פרופ' מאוטנר כיצד השמאל ה"ליברלי" החי את תרבות המערב הפסיד את כוחו במהפך בשנת 1977 ובראותו זאת העתיק את מרכז כובד השליטה בנעשה במדינה מהכנסת (שבבחירות לה הוא נוחל הפסד פעם אחר פעם) לערכאה השיפוטית העליונה במדינה - בית המשפט העליון.
לדברי פרופ' מאוטנר לא מדובר בכמה אנשים שהסתגרו בחדר סגור וקבלו החלטה בעניין. אלא שבהיות כולנו אוהבים להיות במחיצת אנשים הדומים לנו, בעלי אותה תרבות, אותם ערכים ואותה דיקציה, כי אז הדבר הוא מובן מאליו ומתרחש בהסכמה שבשתיקה בין כל חברי הקבוצה הזו של השופטים שהנה הומוגנית להפליא...
וכך, בראות השמאל את הכוחות החדשים העולים בחברה הישראלית - הציונות הדתית, המזרחיים והחרדים יוצאי ספרד ויוצאי אשכנז - עבר לנהל את המדינה דרך הבג"ץ - בית המשפט הגבוה ל"צדק" (מעולם לא היו מירכאות במקום ראוי יותר...)
עוול נורא
מוסיף מנחם מאוטנר שבדיקה אותה ערך העלתה שהשמאל (מרצ ועבודה בעיקר) הגישו מרבית העתירות בתקופת בדיקתו כשרובן ככולן בנושאים פוליטיים! על-פי רוב זכו עתירות אלה ל"הבנה" מהשופטים שישבו בדין.
על תיקון העיוות הזה, העוול הקשה הזה, בו השמאל שולט בכיפה באמצעות שופטי בית המשפט העליון, שהם בשר מבשרו ובעלי השקפת עולם הזהה לשלו- עלינו לשקוד ולא להרפות. מצינו פעמים רבות שפסיקות הבג"ץ פוליטיות למהדרין. יודעים מה? השופטים כל כך מכונסים בתוך הבועה המקיפה אותם עד כי ייתכן שכלל אינם מבחינים בעוול הנורא שבפסיקותיהם.
כמה דוגמאות: בעבר עת רצה רבין המנוח לגרש כמה מאות מחבלים לא אישר זאת הבג"ץ בשל נימוקים שונים בכללם
חופש העיסוק, זכויות אדם בסיסיות, זיקת המחבלים לאדמתם, ועוד נימוקים. בהיות חרב הגירוש והחורבן מונפת פנו אחינו תושבי גוש-קטיף וצפון השומרון לבג"ץ על-מנת שיושיעם וטענו אותן הטענות שטענו המחבלים הנ"ל. בג"ץ זרק את המתנחלים הדתיים מכל המדרגות באומרו שבמקרה הנדון (ה"הינתקות"...) הדבר נעשה לשם "תכלית ראויה" (בלשון אחרת - כזו התואמת את השקפת עולמם...)
כעת בהחרבת עמונה כמו גם במקרים רבים אחרים מקפיד הבג"ץ על קוצו של יוד כשרוממות החוק, שלטון החוק וכיבוד החוק נישאת בפיו. והרי לפניכם פלא - תנועת רגבים הגישה בשעתו עתירה להריסת מבנים לא חוקיים ביו"ש אותם מימן ובנה
האיחוד האירופי. בעת דחיית עתירת רגבים קבע השופט מזוז כי יש עניינים בהם ישנם שיקולים נוספים מעבר לאכיפת החוק.
החלטה קשה
דוח חמור אותו פרסמה תנועת רגבים בשנת 2009 קובע שהבג"ץ והפרקליטות פועלים במשותף להפליית בניה יהודית לעומת בניה ערבית. על-פי הדוח כך פועלת השיטה: ראשית הפלשתינים עותרים לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי לביטול צו ההריסה. לאחר הוצאת הצו בית המשפט "אינו קובע דיון בעתירה מיוזמתו, ופרקליטות המדינה מצדה אינה פועלת גם כן. כך חולפות להן מספר שנים עד שבית המשפט מחליט מיוזמתו, ולעתים כך מסתבר אף ביוזמת הפרקליטות, לעכב את ההליכים בתיק מחוסר מעש".
על-פי אותו דוח הוקפא הטיפול במעל 400 תיקים בבג"ץ, הדנים ביותר מ-700 מבנים פלשתינים בלתי חוקיים. לעומת זאת, בכל המקרים בהם הוגשו עתירות כנגד צווי הריסה על-ידי יהודים - מעולם לא עוכבו ההליכים בתיק תוך הותרת צו הביניים, האוסר לבצע את ההריסה, על-כנו.
הדוגמאות להפליה רבות, מקוממות, וגורמות לכל אדם הגון להתמרד בכל מאודו נגד הצביעות הזו, נגד האטימות והרשעות על פיהן נעשה "צדק" עם המתיישבים היהודים במדינת היהודים. מי שאוהב אמת וצדק פשוט אינו יכול לשתוק !!
היום התבשרנו על החלטה קשה נוספת, כנגד יהודים כמובן.בקשת המדינה לדחות המועד אותו קבע בג"ץ להחרבת עמונה נדחתה! הקפדה על קוצו של יוד כבר אמרנו?
לא אכביר מילים למרות שעל השרירות הזו ועל ההפליה הזו ניתן לכתוב כמה וכמה ספרים. הגיע הזמן לפזר את הבג"ץ, על-פי חוק כמובן. לקבוע תקופת מעבר בה יעבור הטיפול בשפיטה לידי מעין "ועדה קרואה" של אנשי משפט בלתי תלויים שייבחרו על-ידי הציבור באמצעות נבחריו בכנסת. בתקופת המעבר, תארך כמה שתארך, תוקם מחדש מערכת שיפוט שבראשה מורמים מעם הבאים מתוך העם. יהיו בה יהודים חכמים, יודעי משפט, הגונים ומוסריים אשר ישיבו לעם את הצדק המגיע לו ולבית המשפט את הכבוד המגיע לו.
שאט נפש
נפש הציבור נקעה מהשופטים המונעים הריסת בתי מחבלים, האוסרים על "נוהל שכן" לשם הצלת חיי ילדינו החיילים, המקפידים מאוד על שמירת החוק כשמדובר ביהודים והמתנכרים תדיר לזהותם הלאומית, מורשתם ומאווייהם. העם מאס בנפוטיזם במערכת המשפט, איננו סובל את הניכור והניתוק מהעם, מואס בשררה ובשרירות ומביע דחייה ושאט נפש מהקבוצה הזו הרודה ביהודים ממגדל השן המרופד בו היא שוכנת. העם מאס בהם והגיעה שעתם ללכת לדרכם ולחדול מלקבוע לנו היהודים את עתידנו כאן במכורתנו נחלת אבותינו.
יפוזר אם כן בית המשפט העליון לאלתר וללא דיחוי. בסיוע הפנסיות המכובדות יתכבדו ה"מורמים מעם" ויעסקו בענייניהם הפרטיים, העיקר שיניחו לנו!