דרישתם של הנכים לקבל שכר מינימום היא לא רק בלתי אפשרית בעליל, אלא גם בלתי מוסרית...
שכר המינימום שהונהג במדינה לפני שנים לא רבות, היה דבר מבורך. עד אז כל מעסיק יכל לקבוע שכר, לפי ראות עיניו ולפי המידה בה יכל לנצל אדם במצוקה, או כזה שלא ידע לעמוד על שלו.
שכר המינימום הושג אחרי מאבקים רבים וסבל גדול של ציבור עובדים רחב. באים עכשיו הנכים ורואים בשכר המינימום, זכות בסיסית שלהם. אני לא מערער על הקביעה שמי שבאמת, באמת, לא יכול לקיים את עצמו, זקוק לסכום מזערי זה. הבעיה היא שנכים רבים, שמוגדרים גם נכים במאה אחוז, לא באמת נכים חסרי ישע. הם יכולים וגם יכולים למצוא דרכים לפרנס את עצמם. אלא מה? יצר האדם לא הכי טוב מנעוריו. מי שנותנים לו יקח. נכים אלו, שייהנו משכר מינימום, לא ינסו לעזור לעצמם. והרי זה האינטרס שלהם לאתגר את עצמם ולמצוא עבודה חלקית, למרות נכותם. זה רק יעשה להם טוב. שכר המינימום רק יעודד אותם להתבטל!
את הצדק העליון שהנכים מחפשים אי-אפשר למצוא במציאות שלנו. הצדק לכל זה, האושר שכל בן אנוש זכאי לו, צריך להתאמץ עבורו. הוא יבוא רק מתוך סבל וקשיים שיתגברו עליהם. כלל הציבורים, של אזרחים טובי לב, שרוצים לתת לנכים את מבוקשם, לא מבין את זה. הם נתונים לשטיפת מוח של מאבק הנכים, המציגים מיצג שווא של המציאות בעולמנו, שלא קיים על באמת... חברה שמסוגלת להעניק לנכים את מבוקשם, כמו מדינות בסקנדינביה, מאילה עשו זאת בלי שום מאבק.
מאבק הנכים האלים, הוא לפי דעתי לא במקומו. הרי ברור כשמש שאי-אפשר להעניק לכל הנכים שכר מינימום! האפשרות היחידה, הסבירה, היא להעניק תוספת נכבדה לנכים הקשים, באופן סלקטיבי. לנכים הקלים יותר (בלי קשר לאחוזי הנכות שקיבלו מהביטוח הלאומי, אלא לפי בדיקה חדשה ומדוקדקת), אפשר להעניק תוספת קלה הרבה יותר.
מטרידה אותי העובדה שמנסים פה, בכוח הזרוע, לחנך את האזרחים להיות תלויים באחרים, בלי לנסות להסתדר לבד ולו חלקית. כלומר להפוך לנטל על החברה, בלי לנסות לעזור לעצמם ולהיות מועילים. זה לא רע רק לחברה, אלא בעיקר גרוע לנכים עצמם!
הפיתוי הזה, לקבל עזרה בלי להתאמץ, עלול להתפשט מהר מאוד לציבורים גדולים בחברה שלנו. כך למשל אני מדמה לשמוע, בפתח תוכנית רדיו אהובה עליי, את הדברים הבאים: בשל עיצומי הנכים לא תשודר התוכנית. השדר הכריז כי מתוך הזדהות עם מאבקם האלים של הנכים ורצון גם לקבל כסף בלי לעשות כלום, הוא החליט להשבית את התוכנית שלו.