בתחילת כל שנה מקבלים בעלי עסקים את חיוב הארנונה השנתי. זוהי הזדמנות לשינוי ואולי גם הפחתה של תעריף הארנונה שתשלמו, לעיתים בשיעור של עשרות אחוזים.
מה משפיע על גובה הארנונה?
יש מספר פרמטרים המשפיעים על הסכום, בעיקר הגודל, הסיווג והמיקום. יש לשים לב שאין הצדקה לגביית ארנונה על שטחים משותפים בבנייני משרדים, כגון לובי ומסדרונות.
המשמעות של "סיווג" היא הגדרת השימוש בפועל בנכס. הבעיה צצה כאשר התושב מגדיר את השימוש בנכס בצורה אחת, אבל העירייה חושבת אחרת. לדוגמה: נישום שעסקו מחויב בארנונה כחנות לרהיטים, אולם לשיטתו מדובר בנגריה שלעיתים רחוקות מבקר בה קונה, רק כדי לראות את הרהיט במהלך ייצורו. הפערים בחיוב הארנונה במקרה כזה יכולים להגיע לכפליים.
הסיווגים מופיעים בצו הארנונה, המוטל על-ידי מועצת הרשות המקומית בתחילת כל שנת מס ומתפרסם באתר האינטרנט שלה. הצו מפרט את אזורי החיוב השונים ביישוב, את סוגי הנכסים לחיוב ואת הסיווגים השונים. הסיווג הבסיסי לנכסים מסחריים הוא "בניינים שאינם משמשים למגורים", שהוא התעריף הגבוה ביותר בצו הארנונה. לצד ברירת מחדל זו, ישנה רשימה של סיווגים המגדירים שימושים למטרות ספציפיות בנכס ולכל סוג של סיווג יש תעריף שונה.
גם מיקומו הגאוגרפי של העסק משפיע על גובה הארנונה בה תחויבו. עסק שנמצא על קו הגבול בין אזורי תעריפי ארנונה שונים, יכול למצוא את עצמו מחויב בתעריף הגבוה מבין השניים, לא תמיד בצדק.
אלו עסקים זכאים לסיווג ארנונה מופחת?
מכיוון שרשויות מקומיות שונות מעוניינות למשוך אליהן עסקים יצרניים כמו בתי מלאכה, תעשיה והיי-טק ויש אינטרס לאומי לקדם סוגי תעשיות אלו, ישנם סיווגי ארנונה ייחודיים לעסקים מסוג אלו, הנמוכים בכ-50% ביחס לתעריף הבסיסי.
כך למשל, עסקים בשטח של עד 200 מ"ר, הזכאים לסיווג מסוג "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה", יוכלו ליהנות מהפחתת תעריף הארנונה בשיעור של עד 200 שקל למ"ר. רשויות המעוניינות לקדם בתחומן את תחומי ההיי-טק בכלל ובתי תוכנה בפרט, מוסיפות לצו הארנונה סיווג "בית תוכנה", "תעשיית היי-טק", "מפעלים עתירי ידע" או סיווגים דומים להם, המעניקים פוטנציאל חיסכון של למעלה מ-50% לעסק מסוג זה. ואילו עיריית תל אביב, שרואה את עצמה אבן שואבת לתרבות ואומנות, מגדירה סיווג "חדר עבודה של אמן בתחום ציור, פיסול, צילום, וידאו ארט", המעניק לאמן הנחה בשיעור של למעלה מ-300 ש"ח למ"ר.
אם הסיווגים המופחתים קיימים, איך זה שאני לא נהנה מהם?
כל בעל נכס רשאי להגיש בקשה לשינוי סיווג עד 31 במארס ולבקש את הסיווג שנראה לו מתאים ביותר. על-אף שהאפשרות לבקש שינוי סיווג פתוחה בפני הכל, לעיתים הדרך לקבלם אינה פשוטה.
כדי לקבל סיווג "בית מלאכה או תעשיה", על העסק לעמוד במבחנים לא פשוטים שנקבעו בפסיקה, ועליו להוכיח שהתוצרים של העסק הם יצירה של "יש מאין" או השבחה כלכלית ממשית. מבחן זה פוסל עסקים רבים כדוגמת עסקי עריכת וידאו ופרסום, שכן עבודת העריכה אינה נחשבת על-פי הפסיקה ל"יצירה" אלא ל"מתן שירותים".
בתי תוכנה נתקלים בקושי דומה במקרה בו הם עוסקים בפעילות נוספת מלבד פיתוח, שכן הפסיקה מדקדקת באבחנה בין ייצור התוכנה לבין מתן שירותי תוכנה או שירות תמיכה ללקוחות, ואף פוסלת לחלוטין את האפשרות לקבל סיווג "בית תוכנה" אם החברה אינה יכולה להוכיח, כי רוב עיסוקה הוא ייצור תוכנה.
גם כאשר מדובר בסטודיו אמן, קיים חסם נוקשה בדרך לקבלת סיווג הארנונה המיוחל: על האמן להיות צייר, פסל, צלם או אמן וידאו ארט בלבד.
עובדה מפתיעה נוספת היא שגם אם נמצאת מתאים לסיווג ארנונה מסוים בעיר אחת, והעברת את העסק למיקום אחר, שינוי המיקום "פותח" את הדיון מחדש, ולמרבה הצער לא בטוח שתימצא שוב ממלא אחר התנאים לקבלת הסיווג הרצוי.
איך הסכם השכירות או סידור חלל העסק יכולים להשפיע על הארנונה?
היצמדותה של הרשות המקומית להגדרה הצרה של הצו בעת מתן הסיווג, הופכת את הגשת הבקשה לרגישה במיוחד. כל מסמך מצורף, החל מהסכם השכירות ועד לקישור לאתר החברה, או אפילו סידור חלל העסק, יכולים להכשיל את הבקשה, אם הם סותרים את הגדרת הצו.
אפילו פרט טריוויאלי לכאורה כמו סידור שטח העסק, יכול לפגוע בסיכוי לקבל את הסיווג המופחת. אחד הקריטריונים לבדיקה האם עסק הוא בית תוכנה, הוא בדיקה כמה מחלל העסק מוקדש לחדרי צוות פיתוח התוכנה וכמה מקום מוקדש לאנשי אדמיניסטרציה, שיווק וכו'. אם חלק הארי של חלל העסק לא משמש לישיבה פיזית של אנשי הפיתוח, ייתכן שהחברה לא תקבל את הסיווג המבוקש.
על אף שתהליך שינוי סיווג דורש זמן והשקעה, הרי שמאחר שמדובר בחסכון שיכול להגיע למאות אלפי שקלים בשנה, שווה וכדאי לבעלי עסקים לבחון האם הם זכאים להנחה או לסיווג מוזל. גם במקרה בו מנהל הארנונה דוחה את הבקשה, ניתן לפנות לוועדת הערר לארנונה.
