בהחלט שייך לקהל המעריכים רבות את עידית ועילית מבקרי ראש הממשלה, הממשלה, המוסד השב"כ והצבא. מבקרים רבים הם אזרחים אמיצים ומיוחדים ולא יחידים. בהחלט שייך לקהל מוקירי ותומכי ראש הממשלה, הממשלה, הצבא והשב"כ המפואר שרבים מגבורותיהם נסתרים ונעלמים ורבים יישארו עלומים ונאלמים. אין כאן סתירה. זו איכפתיות.
המבקרים הבוטים והחריפים, בדרך כלל לא מצילים חיים, אלא בעלי לשון חדה כתער, דוברים את שפתם ואת דעתם. פעמים רבות מידיי, המבקרים ההופכים לציידים ורודפים, הם אלה העושים מעשה זמרי, תומכים בטרור ומלמדים זכות על הרוצחים והחוטפים והמפגיזים והמגרזנים והדוקרים, מפיקי ומבצעי טרור הקרקעות, התשתיות, הרכוש הכבישים והמנהרות. זיבורית המבקרים, מבקשים שכר כפנחס בשם זכויות אדם ומסתנן, אך מגרשים בשמחה לאיד יהודים מנתיב האבות ומארץ האבות, והם גם סותמי הפיות המרושעים ביותר. הם אלה שיסתמו את פיות החיילים והלוחמים, וימנעו מהם לנצח ולהשמיד אויבים מרושעים ואכזריים, ואפילו ימנעו מחיילי צה"ל להשיב מלחמה למקלליהם ולדוקרי חבריהם. פסולת המבקרים שאבדה שפיותם, הם אלה שלהנאתם מבצעים פוגרום במשפחת נתניהו ובמחנה היהודי הלאומי הציוני.
ראש הממשלה ומשפחתו, הממשלה, המוסד צה"ל והשב"כ, יש לדעת ולהודיע ולהיוודע, מצילים חיים, עשרות בשנים, מתוך מסירות נפש וסיכון חיים נפשי ופיסי ממשי. יש לנו חוב עצום אליהם, חוב של חיים וגם של איכות ורמת חיים.
ראש הממשלה ומשפחתו, הממשלה, המשטרה, הצבא והשב"כ תמיד יכולים לשכלל את דרכיהם, ותמיד עליהם להשתפר ולעשות יותר, לפעול יותר מדויק ויותר טוב. צניעות כמו של
מנחם בגין ושל
יצחק שמיר, היא המופת לכולנו. כולנו חייבים לפשפש במעשינו, ולומר טעינו, כשעשינו טעויות. במיוחד המנהיגים שלנו, בכל הרשויות, המקומיות והלאומיות, המחוקקות והשופטות והמבצעות, חייבים לקבל על עצמם להיות מופת מוסרי, להיות מופת יהודי של שמירת שבת וכשרות, טהרת הבית ונאמנות למשפחה ולעם ולמדינה היהודית האחת והיחידה בעולם, שניתנה לנו על מגש של דם יזע ודמעות, על-ידי קדושינו ועל-ידי הקדוש ברוך הוא. לא יעלה על הדעת, שמנהיג בישראל ירמוס ברגל גסה שבת, טהרה וכשרות. לא יעלה על הדעת שמפכ"ל משטרה ורמטכ"ל וקצינים בכירים, ידליפו ויהפכו להיות בעלי לשון הרע, זחוחים ורוקדים על דם בני אדם. כולנו חייבים לעשות תשובה וללמוד להקשיב ולהבין את מגבלותינו ואת גבולות חופש הדיבור והמבט הקפדני שלנו. אסור לנו להידרדר לשנאה עיוורת זה לזה, למלחמת אחים זה בזה. אסור לנו לאבד את השפיות, את אחוות הלוחמים היהודים, את קדושת המחנה והלכידות הלאומית.
מי שאנחנו
הנני מתיישב חלוצי חולם לוחם חומל בבנימין, אב לשנים עשר נמרים ונמרות, תלמיד חכמים מכל הזרמים ומכל האומות, רב סרן במילואים עד עתה ועד בכלל. הנני אזרח כסוי ראש סרוג שכול, אשר שכל מעל לעשרה חברים וחברות שנרצחו ברוע ערבי אכזרי. אוהב את עם ישראל, מאוהב בארץ ישראל, נשוי באהבת נצח לתורת ישראל ולאשת חיל.
בהחלט מוקיר למבקרים, כמוני כמוכם, תודה על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו. אזרחים ומתיישבים חלוציים יהודיים גיבורים. זאבים הראויים לתואר בנימין זאב יטרף. מקום מגורינו, מגוריי. שבטנו, שבטי. כאבנו, כאבי. עזים כנמרים, מוכר לי כקריאה הקדושה ליהודי בכל בוקר, להיות עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אבינו שבשמים. ברשותכם, לעניות דעתי, דומני כי רבים מהמבקרים אינם מבינים דבר וחצי דבר בביטחון ומדינאות. לצערי ולשמחתי, הנני עוסק בביטחון עשרות שנים, במגוון תפקידים, בקו האש ממש, מול שלל גורמי אכיפה וביטחון, כל אחד כבודו ומומחיותו במקומו מונח. אנו מחויבים לשמור על שפיות, להיות עם עצבים חזקים מאוד מאוד. שפיות, היא איזון נפשי ורוחני. קשה מאוד לשמור על איזון ושפיות בעיתות מצוקה ואל מול דמיי אחיי ואחיותיי הזועקים אליי מן האדמה ומן השבעה והאבל והשכול. הגיע העת להפסיק את הרצח והגזל והחוצפה של אויבינו בכנסת, ברחוב, בתחנות הדלק ובכל מקום בעולם.
לב אל לב, כתף אל כתף, דמעה אל דמעה, חיוך ושחוק, בכי וכאב, ביזיונות ותהילה, הנני ומשפחתי, חיים כאן בין אחיי ואחיותיי גיבורי וגיבורות התהילה, ההתיישבות החלוצית בארץ גיבורי התנ"ך. אנו חיים יחד מעל שלושים שנה. משלמים את מחיר הטרור בריבית קצוצה. שפיותי גם היא נתונה תמיד במבחן, לעיתים ברף בלתי נסבל כמעט. היו ויהיו לנו רגעים קשים וכואבים, במהלך שיבתנו לארץ המובטחת והמאובטחת. מי שאינו מבין בביטחון וזה אינו מקצועו, יתכבד ויבטא את דעתו בלשון של לעניות דעתי, נראה לי, נדמה לי, וכדומה. גם מי שמבין בביטחון, יודע היטב שהוא לא מבין הכל, ולא יודע הכל. תפקידיי הצבאיים והביטחוניים הביאו אותי לנגוע בחומרים סודיים ולא ידועים לציבור. ביצעתי תחקירים צבאיים וביטחוניים, שאת חלקם ניתן היה לפרסם ופרסמתי, וחלקם לא ניתן. תחקיר אחד שלי תרם להדחתו של תת-אלוף שהיה ראש המנהל האזרחי שגרם במזיד וביעילות השמאלנית הקיצונית, נזק עצום לצבא ולמדינה ולהתיישבות בארץ. רבים אינם מבינים דבר וחצי דבר בביטחון, במדינאות, בסודות התיישבות והנהגה ציבורית. רבים מידיי, משמאל ומימין, מתנהגים ביהירות ובהתנשאות ופוסלים, בכאב אמיתי עם להט רגשני ואקסטטי, כל מי ומה שאינו עולה בקנה אחד עם דעתם ונטייתם וסטייתם הפראית. רבים מעיזים פנים בגדולי תורה ובמנהיגים תורניים, בראש הממשלה ובממשלה, במפקדים ובלוחמים עתירי זכויות, בעלי ידע וניסיון רב. אין חלקינו עם הפוסלים הכל מכל ובהחלטיות כאילו האמת נמצאת רק אצל פרא אציל ככל שיהיה. לו היינו לומדים פנימיות התורה, כפי שניתן ללמוד מהרב הצדיק יובל הכהן אשרוב, היינו מגיעים למסקנות מאוזנות הרבה יותר, ולענווה שחיונית לנו היום, מול האתגרים והאיומים הקיומיים על חיי האדם והיהודים בארץ ובעולם. האיום הקיומי הגדול ביותר הוא שנאת חינם ומלחמת אזרחים שכבר החריבה אותנו אלפי שנים. לא עוד. הגיע הזמן לעשות תשובה. אנו חייבים להפסיק את מלחמת האזרחים בינינו. חייבים להפסיק שנאת חינם.
ראש הממשלה, הממשלה בישראל, שר הביטחון, הרמטכ"ל והמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ, מפכ"ל משטרת ישראל, מערכת המשפט, בית המשפט העליון - הגיע הזמן מזמן, לשים קץ לחושך הזה. הגיע הזמן למהפך. הינכם נקראים לשנות אסטרטגיה. תשנו גישה. הכו באויב האמיתי עד כלותו. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם (תהילים חי חל).
