א. חמקן בריטי
למרות שארצות-הברית ובריטניה מושקעות בייצור מטוס-הקרב החמקן אף-35, ביקש גאווין ויליאמסון, שר ההגנה הבריטי, מארצות-הברית לסייע לארצו לפתח את מטוס-הקרב המתקדם והחמקן טֶמפֶּסט, שהוצג בראשונה בתערוכה האווירית בפארנבורו ביולי השנה.
ויליאמסון סבור, כי סיוע אמריקני יכול לשפר את הרעיונות הבריטיים למטוס המתקדם, שאמור להיות מהדור השישי של מטוסי-קרב, למרות שהוא דומה יותר למטוסי-קרב מהדור החמישי (שהמטוס אף-35 משתייך אליו).
ממשלת בריטניה הקצתה כבר שני מיליארדי ליש"ט למיזם. המטוס אמור להחליף את המטוס טייפון של אירופייטר, בשנת 2035, וייוצר במשותף על-ידי תאגיד, שחברות בו BAE, רולס-רויס ו-MBDA הבריטיות וליאונארדו האיטלקית.
אם ייצא המיזם לדרך, טמפסט יצטרך להשתלב מבצעית עם מטוסים אף-35 מדגם בי, שרכשה בריטניה, ועם המטוסים בחילות האוויר של נאטו. בריטניה רכשה כחמישים מטוסים אף-35, שהספקתם החלה כבר, ותימשך בעשור הבא.
למטוס תהיה יכולת רבה לאסוף מודיעין, ולהשתתף בקרב היבשה כשהוא אוסף מודיעין מבצעי מצד אחד ומשמש ממסר מעופף מצד שני. בפארנבורו שיערו, כי תיתכן גרסה לא-מאוישת של טמפסט, ובתצורה זו יופעל בנחילים נגד כטב"מים.
ב. כתבי חידה
זאב אילון, ידידי, יציג בתערוכתו,
"מה שכתוב", מעבודותיו בשנה האחרונה. על התערוכה כותבת ד"ר יהודית שפלן, אוצרת התערוכה: "אחד מציוריו של זאב אילון בתערוכה מוקדש לשיר, 'דוגית נוסעת' ל
נתן יונתן. השיר, שנשמע לכאורה תמים, מספר על סירת-דיג, שכל מלחיה נרדמו, ומעורר את החרדה שמא לא תגיע לחוף. בפרשנות מרחיבה של השיר ניתן לראות בו ייצוג של מצבים שונים, אישיים וחברתיים, ואף לזהות בו מטאפורה למצב הישראלי: נדמה, כי בשיר מובעת דאגה לגורל העם היושב בארץ, בשעה שהמנהיגות הרדומה אינה רואה את הדרך ולא מגדירה את יעדיה.
ראייה אישית, חברתית והיסטורית, מכוונת את היצירות המוצגות בתערוכה, ומציעה פענוח של משמעותיהן מנקודת מבטו הייחודית של האמן. בציורים מוצגת אסופה של מושגים, של דימויים ושל ערכים, המוכרים לנו במקום הישראלי שבו אנו חיים. עם זאת, חלקם מוכר לנו גם מתוך המקורות הקדומים, החל מהתקופה הכנענית (תקופת הברונזה המאוחרת, כ-3,300 לפני הספירה) ואילך.
המוטיב המשותף לכלל הציורים הוא כתב 'כנעני', שממנו התפתח כתב האלף-בית העתיק. בכתב הזה צורת האות מסמלת את אופן הגייתה (לדוגמה: האות ע' מיוצגת על-ידי דימוי בצורת עין). מהכתב הזה התפתחו האלף-בית העברי, הערבי והלטיני.
הטקסט הכתוב באותיות כנעניות בציורים הוא מרכיב בלתי-נפרד מהדימויים. הוא מייצג את משמעות הדימוי, משמעות שאולי לא השתנתה, והיא נמשכת ומסתעפת גם בימינו אלה - בבחינת 'מה שהיה הוא שהווה'. הראייה ההיסטורית משלבת אזכורים מהתנ"ך (שרה) ומתוך ממצאים ארכאולוגיים (עשתורת, בעל, אשקלון). בחלק מן הציורים נוספו כתובות בכתב העברי הקדום אך גם בכתב לטיני ובאותיות עבריות בנות זמננו.
בין הדימויים המופיעים בציורים גם מושגים של זהות, פריטים, הנוגעים לתולדות המדינה הצעירה והקמתה ('ג'יפ', 'צעצועים'), וגם כאלה שהם בעלי משמעות אישית עבור האמן ('צריף', 'עמוד תווים'). כך נמזגים בציוריו של אילון האישי והציבורי, החברתי וההיסטורי, העבר וההווה - למקשה אחת, כשמתוכם עולה סימן שאלה מטריד לגבי העתיד.
המאפיינים האמנותיים בציוריו של אילון קשורים באוונגארד של ראשית המאה העשרים: הפשטת דימויים, קטיעתם, פירוקם וצירופם, השטחת נפחים, שימוש בקו מתאר ובחומריות הצבע כטקסטורה. באמנות המושגית היה השימוש בטקסט למרכיב מובהק, כשלעתים רק מלה או אף חלק ממנה שימשו כביטוי לרעיון נרחב. האמנות הישראלית ספגה והכילה טקסט ודימוי, וביצירתו של אילון ניתן לזהות את השפעת המקורות הללו.
התערוכה הנוכחית מדברת בשפה מודרניסטית נוסטלגית מתוך עולם המושגים הישראלי, במבט דואג, ועם זאת בהומור שנון. הצופה מוזמן להתבונן ולעיין בכתבי החידה, המזומנים לו בציורים האלה, ולנסות לפענחם".
התערוכה, "מה שכתוב" תיפתח במוצאי-שבת, שישה באוקטובר, בגלריה "הבית לאמנות", רחוב בנימין מטודלה 55, שיכון דן בתל אביב.
ג. הטנק האוטונומי כשל בקרב
מקורות רוסיים אישרו את דיווחי התקשורת, כי אוּראן-9, הטנק האוטונומי הרוסי, נכשל בניסויים מבצעיים בסוריה, שהיו כנראה, הפעם הראשונה, שטנק אוטונומי הוכנס ללחימה.
לאוראן-9 יש צוות של שלושה-ארבעה, שנוהגים אותו מרחוק. כלומר, אינו מאויש. הוא חמוש בתותח 30 מ"מ, במקלע 7.62 מ"מ ובמגוון נשק, כולל יותר מעשרה משגרים לטילים נ"ט. הטנק מתוכנן לפעול עצמאית בטווח של שלושה ק"מ ממפעיליו. אם מפעילים דבוקה של כמה טנקים אוטונומיים יחדיו, הטווח מהמפעילים יכול לגדול לשישה ק"מ. כעת מפתחים הרוסים אלקטרוניקה מתקדמת, שתאפשר להפעיל את הטנק ממרחק רב יותר.
בפועל, הופעל אוראן-9 בטווח 500-300 מטר בלבד בשטח בנוי בלחימה בסוריה, והיו מקרים, שאבדה השליטה על הכלי לזמן קצר ואף למשך שעה וחצי. במהלך הפעלתו בסוריה התגלו תקלות בהילוכי הטנק האוטונומי, במערכת המתלים, זחלים וקפיצים (מזקו"ם) שלו ובמערכות החיישנים. כתוצאה מכך הוגבלה יכולתו לזהות מטרות לטווח של שני ק"מ בלבד. יתר על כן, יכולתו לזהות מערכות אופטיות של היריב שובשה, והפריעה לפעילות אחרת ביבשה ובאוויר. עוד נמסר, כי התותח האוטומטי 30 מ"מ פעל רק כשהטנק היה נייח, והיו תקלות ועיכובים בתפעולו. מערכת התצפית של הטנק ומערכת הכיוון שלו לא היו יציבות במהלך תפעולו.
בסיכומו של דבר, מעריכים, כי אוראן-9 סובל ממחלות ילדות, כמו כל מערכת-נשק חדשה, ויתגברו עליהן בהמשך הפיתוח. הרוסים מסרו, כי ניסו בסוריה כמאתיים מערכות-נשק, והטנק האוטונומי רק אחד מהן.
בניגוד לכלי-טיס ולכלי-שיט לא-מאוישים, רכב אוטונומי מהווה עדיין בעיה טכנולוגית בלתי-פתורה. התנועה ביבשה מסובכת בהרבה משיט ומטיסה, ודורשת פתרונות נוספים. הלקחים הרוסיים מהפעלת אוראן-9 מצביעים על בעיות בשליטה על הטנק ממרחק, בעיות בתקשורת, בשליטה ובבקרה, באיתור מטרות, בזיהוי עמית/טורף (זע"ט), בתחזוקה ובתיקון תקלות.
נראה, שהרוסים יעשו מאמץ ניכר לתקן את התקלות הללו, כדי שטנקים אוטונומיים אכן ייכנסו לשירות במערכיהם. לרוסים מנוסים בפיתוח מערכות-נשק אוטונומיות ליבשה, שטרם נכנסו לשירות - כולל הטנקים האוטונומיים הקלים סוֹראטניק, אוּדאר ונֶרֶטה. מצד שני מוזר, שהתעשיה הרוסית כה גלויה בניתוח פומבי של לקחי הפעלת הטנק האוטונומי בקרבות בסוריה.
ד. אירוע מרגש
ב-25 במאי 1945, ימים ספורים אחרי כניעת גרמניה הנאצית, התקיים קונצרט מיוחד סמוך לעיר מינכן, בירת הרוע. מוסיקאים יהודים ששרדו את מחנות המוות חברו יחד לביצוע יצירות קלאסיות.
אחרי 73 שנים החליטו הגרמנים לשחזר את אותו האירוע בצירוף יצירות חדשות, למען הנצחת הקונצרט ההוא, וכמחווה לישראל בשנת הולדתה השבעים.
הקונצרט המשוחזר יתקיים באותו המקום ב-23 בספטמבר. לתוכניתו נבחרו שני שירים מולחנים של המשורר הישראלי יעקב ברזילי, שריד מחנה המוות ברגן בלזן, שהיה על אדמת גרמניה - "אמא רעה" ו"בת חורגת לאלוהים" - מתוך המחזור המשותף עם המלחין אהרון חרל"פ, "תמונות מאוספו הפרטי של אלוהים", שתשיר זמרת הסופרן הילה בג'יו. תנגן תזמורת בית-הספר למוזיקה על-שם בוכמן מהטה באוניברסיטת תל אביב, וינצח זאב דורמן,
