א. צולע, או קטוע רגל?
למרות שיפורים ניכרים בשירותי הדואר, אני משתדל לקבל שירות בסניפים קטנים, שעובדיהם חרוצים. בלית ברירה, אני ניגש לדואר המרכזי בעיירה הסמוכה, וסובל. לכן, לא הופתעתי לקרוא את דוח
מבקר המדינה על הליקויים בשירות דואר ישראל. לצבי יש בעיה - כנראה, לא רק שהוא צולע, אלא קטעו לו רגל.
ב. פריימריז
הבחירות המוקדמות - פריימריז - הנן, בעיניי, גילוי מדהים של דמוקרטיה: כך שולט העם, גם אם זה אינו מוצא חן בעיני אניני-טעם. יש בבחירות המוקדמות הרבה ליקויים, אך איזו שיטה נקייה מליקויים?! הרבה מתגעגעים לוועדה המסדרת, שקבעה משיקוליה את רשימות המועמדים לכנסת. אחרים אינם חסידי בחירות מקדימות, ואינם מחסידי ועדה מסדרת - הם יחליטו לבדם מי ירוץ ברשימתם ובאיזה מקום. כנראה, רוב המפלגות, שירוצו בבחירות הקרובות לכנסת, שייכות לזן השלישי.
ג. ניגוד אינטרסים
אישור הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל נתקל, כצפוי, בהתנגדות. מצד אחד עומדים השלומיאלים, חסידי השלום, שרואים ביהודה ובשומרון שטח כבוש, ומתנגדים לכל מעשה התיישבותי בהם. ומהצד האחר עומדות הפקולטות לרפואה והאוניברסיטאות, המאוגדות בוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), שמסיבות קארטליסטיות אינן חפצות בעידוד התחרות. זאת, למרות שחסרים בארצנו מאות רופאים ומאות עובדים פארא-רפואיים - עד כדי משבר חמור ברפואה הציבורית.
לכאורה, פסלו המשנים-ליועץ המשפטי לממשלה את החלטת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כיוון שאחת החברות במל"ג מועמדת למשרת מרצה בדרגת פרופסור באוניברסיטת אריאל. השמועות אומרות, שדינה זילבר, שחתומה עם
רז נזרי על מכתב המשנים-ליועץ המשפטי לממשלה, שדורש ממל"ג לדון מחדש בהחלטתה לאשר את הפקולטה לרפואה באריאל, הנה מרצה באוניברסיטת תל אביב. האין בזה ניגוד אינטרסים?!
ד. פיצולים וחיבורים
כל בוקר וגם כל ערב מופיעה מפלגה חדשה, שרוצה לרוץ בבחירות לכנסת. זה יפה, ילדותי אך מגוחך. רק שש-שבע רשימות יצליחו לעבור את אחוז החסימה. כלומר, כל הרצון הטוב והמאמץ הכביר היו לשווא. הבוחר הישראלי המום משפע המפלגות, ואני משוכנע, שאינו יודע מי מייצג מה.
ריבוי המפלגות מצביע על השסעים בחברה הישראלית, אך יותר מכל על אגו, שאינו ניתן לריסון. ברוב העולם רצות שלוש-ארבע מפלגות בבחירות לפרלמנט, וזהו. המפלגות הגדולות הנן סופרמרקט, שבו ניתן למצוא מגוון דעות שמתכנסות לרעיון משותף. כאלה הרפובליקנים בארצות-הברית והשמרנים בבריטניה. זה מחייב את ראדי המפלגות, אחרי הבחירות, להגיע להסכמות בתוכן.
גם אצלנו קשה להצביע על אחידות דעים - אפילו בסיעות הקטנות בכנסת.
אם המפלגות הקטנות חפצות חיים. כלומר, לעבור את אחוז החסימה הדרקוני, הן צריכות לוותר על רצונן להתפצל ולהתבדל. כך, ייווצר גוש גדול, שירוץ לבחירות, וסיכויו לעבור את אחוז החסימה גדלים. כך, לא יבוזבזו קולות בוחרים. למי שאינם מאמינים - עיינו בערכים 'צומת' של רפול המנוח ו'התחייה' של פרופ' יובל נאמן המנוח.
