X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בתקופה שקודם הבחירות, רוב הפוליטיקאים, בהם גם המנוסים הוותיקים והחכמים, סובלים מ"פליטה מוקדמת" של הצהרות ופניני לשון מיותרות. כמה תזכורות: "רכב לכל פועל", "מחשב לכל ילד", ו"עו"ד לכל אזרח"
▪  ▪  ▪

ח"כ רובי ריבלין, יו"ר הכנסת מטעם הליכוד, עו"ד בהשכלתו שיחרר רק לאחרונה, בכנס פעילי ליכוד בחיפה, לקראת הבחירות, את פנינת הלשון הבאה: "גם מוסוליני בחר את חברי הפרלמנט שלו". כלומר: בעברית פשוטה ומדוברת, מפלגת קדימה בראשות אולמרט, פועלת ומתנהגת כמו המנהיג הפשיסטי מוסוליני, באיטליה קודם מלחמת העולם השנייה.
יתירה מזאת, ח"כ ריבלין, גם ציין והדגיש, כי באיטלקית "אוונטי" - שמה של המפלגה הפשיסטית של מוסוליני, שהעלתה אותו לשלטון - פירושה "קדימה", והמבין יבין. העובדה שהמפלגה של מוסוליני היתה בת בריתה ויותר נכון גרורתה של המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש - שעלה לשלטון בצורה דמוקרטית כמו מוסוליני - לא הפריעה לריבלין לעורך את ההשוואה, על כל המשתמע מכך.
במפלגת "קדימה" הגיבו שסגנונו המתלהם והמכוער של ריבלין, מצביע על תסכול ולחץ בליכוד, ושדעתו משתבשת עם התקרבות יום הבחירות.
בסגנונו, הצבעוני והליצני, גם הוסיף ריבלין, כמו נציגי ליכוד אחרים, כי אנשי ליכוד, ח"כים, שרים, חברי מרכז ומצביעים רבים שעברו לקדימה, הם אלה שהליכוד לא רצה בהם. נו באמת, אם כך פני הדברים למה הליכוד נלחם להחזיר את המצביעים "הביתה", ולהראות להם את הדרך הנכונה לאור האידיאולוגיה הליכודית.
דברי סרק ודברי הבל, מן הסוג שצוטטו לעיל, מקובלים בתקופה שטרם בחירות, כמו גם בקשת הסליחה והמחילה שלאחריה, או ההסברים נטולי ההגיון - רק כדי להצדיק את הלהט הלא מרוסן והלא הגיוני של המועמדים, הנלחמים בעיקר על שלטון וכוח, ופחות ופחות על דרך אמונה ואידיאולוגיה.
והשאלה היא: לצחוק, ללגלג, להתעלם, לעבור לסדר היום, לקבל את זה כחלק בלתי נפרד מהמשחק הפוליטי - בחר ומחק את המיותר. אם נוסיף לכך את ההבטחות בתחום החברתי/כלכלי, כמו הורדת מיסים, מע"מ, הקלות במעונות יום, קשישים חולים ונכים ואת ההבטחות בתחום הביטחון, כמו חיסול הטרור, ביטחון אישי, חיסול הקסאמים ועוד ועוד. אפשר היה לפנטז על מדינה השוכנת לבטח, ארץ חלב ודבש, ארץ שבעת המינים, ארץ שלא אוכלת את יושביה ומהרריה חוצבים נחושת וזהב. ומי שמתאמץ להמשיך ולחלום - יכול למצוא את עצמו בנסיכות מונקו, אנדורה או ליכטנשטיין.
חבל שהפוליטיקאים, חוזרים על אותן טעויות פעם אחר פעם, ואפילו רבין ז"ל, שנחשב לפוליטיקאי ישר ואמין, טען טרם נבחר, שאי אפשר לרדת מרמת הגולן בגלל חשיבותה האסטרטגית הביטחונית לישראל, ואילו אחרי בחירתו, שינה דעתו וחשב שאין כל בעיה בסוגייה זו, וכמעט חתם הסכם עם אסד האב, נשיא סוריה.
כך היה גם בעניין "הסכם אוסלו" - שראו בו הסכם מלא חורים כמו גבינה שוויצרית, אבל המשיכו לקיימו ולהתגעגע אליו, עד עצם היום הזה. ויש גם מדינאים מפוקחים ומנוסים, כמו פרס, שעדיין מאמינים בו וביכולתו להביא לפתרון הנחשק בינינו לפלשתינים. חבל רק שהמציאות, העובדות, הזרימה הפוליטית באיזור, שלא נחה כמו נהר הסמבטיון, מולידים ומחייבים שינויים ופתרונות, שלא חשבו עליהם, או לא יכלו לתכנן אותם.
אי לכך, כאשר שרון כראש ממשלה, ועכשיו אהוד אולמרט כמ"מ ומועמד קדימה, לא פורש משנה סדורה, או לא מביא מפה משלו לפתרון האיזורי, טוענים שהוא לא אומר דבר, אין לו תוכנית, הציבור לא יודע מה הוא רוצה ומה יעשה. כאשר בפועל, מי שחש תסכול, ריקנות, גישושים באפלה, הם בעיקר הפרשנים הפוליטיים והתקשורת המדינית.
כל התסכול של התקשורת, על שאולמרט לא יוצא לציבור ומביא תוכנית יצירתית או מהלכים מדיניים, או פתרונות מיידיים או רב שלביים, הוא תוצאה של ריקנות פוליטית וחוסר אונים. התקשורת רוצה וחיה מ"הצהרות" ומתוכניות של פוליטיקאים ומועמדים, כי אז אפשר לפרשן, לבקר, להתווכח, לעשות אימותים, תוכניות טלוויזיה ובקיצור פסטיבל פוליטי. כאשר השחקנים הראשיים, כמו שרון ואולמרט לא מתפתים, לא נופלים במלכודת, התסכול והזעם הורגים את כלי התקשורת.
שרון וגם אולמרט הצהירו לא פעם, על תמיכתם ב"מפת הדרכים", שנתמעת על-ידי ארה"ב, הקוורטט וכל הקהילייה האירופאית ואף הפלשתינים חתמו עליה בתקופת ערפאת. שרון ואולמרט הצהירו על נסיגה חד-צדדית ברוח "מפת הדרכים", לייצוב גבולות בטוחים לישראל, כולל ויתורים כואבים, הורדת ישובים והתכנסות בגושי התיישבות גדולים. הקמת גדר ביטחון והשלמתה בהקדם, תוך אפשרות להפיכתה לגדר מדינית ביטחונית. האם כל המהלכים האלה אינם תוכנית? זאת "מפת הדרכים" של שרון/אולמרט, שכרגע לאור המצב החדש, המשתנה באיזור, היא הרבה מעבר למה שצריך לגלות, להצהיר או להתחייב.
העובדה, שאולמרט שותק ומסתפק במסגרת הכללית כפי שהוצגה לעיל, הן על ידו והן ע"י שרון, היא הרבה מעבר שנדרש ממועמד רציני בימים טרופים אלה.
יש לקוות שאולמרט לא יכנע ללחץ תקשורתי ויתחיל לפזר הצהרות בנוסח יריביו על הורדת מיסים מסיבית, פיזור כספים לפרויקטים הזויים, קביעת "שכר מינימום" של 1,000 דולר, מבלי להצביע על מקורות כספיים, על אפשרות של התמוטטות ענפי תעשיה או בריחתם לחו"ל, על צמצום דרסטי בביטחון, דווקא כאשר האיום הביטחוני אסטרטגי עולה בהתמדה.
לכן עדיף מי ששותק. לא טועה ולא מבטיח - אולי גם יקיים.

הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
תאריך:  02/03/2006   |   עודכן:  02/03/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אילון זרמון
צדקנות היא הרעה החולה של החברה האנושית. היא השקר היפה. נעים להתנחם בחיק המוסרנות הצדקנית, אבל הצדקנות משרתת את האדישות והאדישות מייצרת תופעה של מפלגות שחורטות על דגלן נימוסים והליכות ממלכתיים במקום מהות אידאולוגית ברורה
עו"ד חיים קליר
האם הלכת השנים האבודות, שהקנתה פיצויים משמעותיים יותר עבור אדם שחייו נקטעו בעוולה, חלה רטרואקטיבית, גם על עוולות שהתרחשו בטרם מתן ההלכה?
דודו אלהרר
בתוך זמן לא ארוך תפעיל המדינה מעין "משטרת מחשבות" בשביל להגן על עצמה מפני מחבלים תוצרת כחול-לבן, שכל רצונם יהיה להזיק למדינה עד לחורבן גמור
שוש מיימון
"המפיקים" שייך לזן של מחזות זמר שכמעט ואי אפשר לפספס בהם. הספור עצמו כל כך מוטרף, מופרך, מגוחך ומצחיק שהוא כבר עושה את רוב העבודה
שוש מיימון
בדרך כלל מחזות זמר הם לא מוצר מתוחכם, אלא שבמחזמר החדש "כמו בסרט", זה היה קצת מוגזם: הראל מויאל, שהתגלה כשחקן עם נוכחות, היה כל הזמן עצבני, ורוב הזמן חששתי שהוא ירביץ בסוף למישהו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il